פולחן הטיולים והטיסות בחופשות ובחגים

אני זוכר ימים אחרים בחופשת הפסח. בשנות התשעים, עת היינו ילדים. הייתה אווירה אמיתית של חג ברחובות. הם היו מלאים באנשים, כשבבקרים אהבנו להיות בבית, לצפות בערוצים המצוינים של הילדים והחינוכית בטלוויזיה, לראות שידורים מיוחדים לחג בטלוויזיה, לשחק במשחקי מחשב ולטייל מקסימום יום-יומיים במשך החופש. גם למי שאוכל כשר לפסח וגם למי שלא הייתה חווייה ביתית ומשפחתית אמיתית בחג. בני המשפחה היו מתארחים לאורך החופש בבתים אחד של השני. גם בחופשים הגדולים. הייתה טלוויזיה מצוינת, היו קייטנות, בריכות, ים ומה לא. הכל קרוב לבית ובמקרה הטוב גם נופש בארץ של כמה ימים. המהדרין יצאו לחו"ל. אווירה של אביב, קיץ וחופש נהדר וביתי.

והיום?

כיום בחברה שלנו נהוג בעת חופשות פסח, הקיץ וחגי תשרי מעין פולחן של טיסות לחוץ לארץ, נופש ארוך בארץ בבתי מלון ומה לא. אין הרגשה של חג או של חופש בחוץ. הרחובות כמעט ריקים כי אנשים נסעו. לכמה ימים. או לשבוע. ומי שאוכל כשר לפסח- איך אפשר לשמור כשרות מלאה בחו"ל? זה לא כיף. ואז מתרחשת התבהמות בחברה. תמונות וסרטונים של אנשים הולכים מכות ומקללים בבתי מלון ובמטוסים. המינוס בבנקים של כל אחד עולה, כי חייבים לנסוע. או לטוס. ומי שלא עושה זאת, קשה לו להרגיש חלק מהחברה. כמו מצווה שחובה לקיים אותה. גם בקיץ הרחובות כמעט ריקים. כולם נוסעים. התקשורת מעבירה כל הזמן מסרים של תיסעו, תיסעו, תיסעו. מראים כל הזמן שידורים מנתב"ג. הפכנו למדינת הטיסות והטיולים. כאילו זה מסלול חובה בחיים ובעיקר בחופשות. זה לא מראה כל כך על שפע כמו שזה נראה, אלא מפרנס יותר ונועד לפרנס בגדול את בעלי חברות התעופה, חברות התיירות, רשות שדות התעופה, בתי המלון ומי לא. וכמובן מפרנס את הגורם הראשי- הבנקים. למה? כי זה לא שלאנשים יש היום יותר כסף מבעבר. זה יותר האפשרויות הנרחבות לקחת הלוואות מהבנק. לפרנס את הבנקים כי הלוואות צריך להחזיר. ולמה לוקחים את ההלוואות? כדי לממש את מינהג הטיסות והטיולים בחופשות פסח ובקיץ. וכשיש חופשות פסח או קיץ, בטלוויזיה כבר אין שידורים מיוחדים ויפים כמו שהיה עד לא מזמן. יש רק שידורים חוזרים אין-סופיים. למה? כי בתקשורת, שמעודדת את הטיסות והטיולים, בונים על זה שכולם נסעו ושכולם בחופש, ואין מי שיראה את תוכניות הטלוויזיה. מקסימום יש סידרה טובה חדשה ב-יס, פרטנר, סלקום או הוט. או כמובן משחקי הליגה בכדורגל וליגת האלופות.

רגע, זה לא שאני מקנא. וכמובן מי שמטייל בחופשות הוא לא חלילה אדם חסר ערכים או מתבהם. ממש לא. אם הייתי רוצה ואולי יכול, היה באפשרותי גם לטוס ולטייל חופשי חופשי בפסח ובקיץ. נתב"ג הוא אחד המקומות האהובים עליי גם אם אני לא טס משם. אבל אני יותר מעדיף להרגיש כמו פעם, בימים שהייתה פחות התבהמות וטיסות וטיולים ארוכים בחופשות לא היו כמו פולחן דתי, כמו חובה להתפלל. ולהוציא כסף גם כשאין. ומי כותב שורות אלה? אחד שאין לו שום בעיה עם טיולים ועם חו"ל, בלשון המעטה. אחד שרואה את פולחן הטיולים והטיסות ונעצב. איפה הימים שהייתה פחות ראוותנות? איפה הימים שחופשות היו עוברות בשקט ולא היו רואים מכות בבתי מלון או שומעים צעקות במטוסים? אני מעריך יותר שתי אופציות אחרות: או לחגוג חגים וחופשות ביתיות, כשהדבר הכיפי ביותר הוא ביקורים הדדיים בבתים של חברים ובני משפחה, ומקסימום טיול של כמה ימים בארץ, או את האופציה האחרת, להתנתק מכל מטלות וקשיי היומיום ולעשות טיולים ממש ארוכים, בחו"ל או בארץ, מחוץ לעונות התיירות המקובלות. כלומר: בין פסח לקיץ. או מיד אחרי הקיץ. או מיד אחרי חגי תשרי. אין כיף מזה. אין נורמלי מזה. לא חייבים לסגוד למולך החדש שנקרא טיסות וטיולים בפסח או בקיץ כי חייבים לעשות. כי חייבים להיות חלק מהחבר'ה. אלא רק כשממש יש כסף וכשרוצים באמת להינות. ככה החברה תחזור להיות יותר רגועה ויותר ביתית, ממש כמו פעם.


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך