ברלין, ברלין את לא התשובה

שלום וחג שמח לכל מי שקורא/ת את הבלוג שלי.

בימים האחרונים רבה הסערה סביב הקמפיין שמתנהל בתקשורת וברשתות החברתיות אודות ירידה מהארץ לא פחות ולא יותר לברלין, בירתה של גרמניה כיום ובירתו של הרייך השלישי, כלומר גרמניה הנאצית, בין השנים 1933-1945. העיר שמאז 1945 עד 1991 הייתה חצויה בין הדמוקרטיה המערבית לבין גרמניה המזרחית הקומוניסטית, כמובלעת בתוך מזרח גרמניה.

לדעתי, הקמפיין צודק לגמרי באשר ליוקר המחייה. הקפיטליזם המשתולל כאן בעשרים השנים האחרונות, בעיקר זה שנותן לחיילים המשוחררים תחושה שמדינה יורקת להם בפרצוף לאחר שירות קשה עם מאמץ גדול, גורם באמת למחשבות על ירידה מהארץ.
אבל אם כבר לעזוב את הארץ, אני הייתי עוזב את הארץ לא פחות ולא יותר בשל החברה הישראלית, שבה כל אחד דוחף את האף לעניינים של השני, מקטרים על הצלחתו של האחר בייחוד אם הוא אדם טוב, ושבה קשה לאנשים טובים והגונים להגיע רחוק בגלל תרבות הקומבינה וה"סמוך". וכמובן בגלל האינטרסנטיות- "אני לא אהיה חבר שלך בגלל שאתה נחמד, אלא רק בגלל שכדאי לי מסיבות כלכליות/חברתיות וכו'".

הכל טוב ויפה. אבל תנו לי קצת לשפוך מים קרים על כל ההתלהבות מהרעיון של הירידה מהארץ, בייחוד לברלין.
קודם כל, צל העבר. צל העבר האנטישמי-גזעני-נאצי של העיר הזאת, שממשיך להכות בה גם אם לא שמים לב. אני רוצה להפנות אתכם לשם כך לשני ספריו של טוביה טננבום, "אני גר בחדרו של היטלר" ו"תפוס ת'יהודי". מומלץ לקרוא ולהבין שהאנטישמיות הגרמנית עוד לא חלפה.

מה יוצא מכך? שעידוד הגירה דווקא לברלין, מכל מקום שבעולם, הוא יריקה בפרצופם של ניצולי השואה. פשוטו כמשמעו. אנא מארגני הקמפיין, מצאו מקום אחר. לא גרמניה. אל תשכחו שבמלחמת העצמאות, מלחמת 1948, ניצולי שואה באו ישר מזכרונות התופת באירופה להילחם כנגד האויב שרצה לחולל ליהודי ארץ ישראל שואה שנייה. והרבה מהם נפגעו במלחמה. אז זו יריקה גם בפרצופם.

דבר שני, באשר לברלין, ישנו מועמד ממוצא פלסטיני שקוראים לו ראאד זאלה, ובתרגום חופשי לערבית ראאד צלאח. לא, זה לא ההוא מהתנועה האסלאמית. יש לו סיכויים להיבחר לראשות עיריית ברלין בקרוב או להתברג היטב בצמרת העירייה. למרות שמציג עצמו כחילוני וכאחד שהגיע בתור ילד עם משפחתו לגרמניה, לא הייתי קונה את החיוכים שלו. הוא עושה זאת כדי להיבחר. אני רוצה לראות את הישראלים אחרי שהוא נניח, ייבחר, ואז העירייה תתחיל להציק להם בעניינים שונים ומשונים. אל תשכחו גם שבברלין, בייחוד ברובע קרויצברג, יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה, חלקה תורכית, שרבים ממנה אינם אוהבי יהודים ואינם אוהבי ישראל. אבל למה שנצא גזענים ונפיל את כל התיק על המוסלמים? הם "כסף קטן" לעומת האנטישמיות הגזענית תוצרת גרמניה.

והדבר הכי חשוב: אם הייתי יורד מהארץ, הייתי עושה זאת בשל צביעותם של האנשים. בייחוד צביעותם של מארגני הקמפיין.

זה ברור כשמש בצהריים שמאחורי כל "המחאה החברתית" הזאת עומדים אנשים שמציגים טיעונים נכונים מאוד באשר למצב הכלכלי בישראל. אבל יש כאן אג'נדה נסתרת, שיצאה לאור בימיה של המחאה הראשונה: מדובר במחאה פוליטית לגמרי. המטרות האמיתיות שלה מדיניות.
כשאנשים יוצאים למחאה, הם מניפים את דגלי מדינתם. ראו במהומות שהיו במצרים בשנת 2011 ובשנה שעברה, כשה"אחים המוסלמים" הודחו מהשילטון. במחאה החברתית בישראל הניפו דגלים אדומים. מה זאת אומרת?
המטרה האמיתית של כל הקריאות ל"שינוי" ו"שיוויון" היא לטשטש את זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מדינה יהודית זו העניקה במגילת העצמאות שלה שיוויון זכויות לאזרחיה מבני המיעוטים. הבעייה היא שמי שעומד מאחורי מחאה זו הם אירגונים, ששואפים לתת זכויות יתר לבני המיעוטים, ולהפוך את "חוק השבות" שמיועד ליהודים בלבד לחוק גורף, שעלול לתת גם לצאצאי פליטים פלסטינים להגיע לישראל, וכן לכל מי שמסתנן לארץ מדרום וקורא לעצמו "מבקש מקלט", כשבעצם מדובר בנדידת עמים של מבקשי עבודה.
קשה היה לפספס התבטאויות של ראשי המחאה. לגבי נושא "הכיבוש", שהוא חלק מהמחאה החברתית. כלומר: בגלל שנתניהו, שאני מתנגד לחלוטין לדרכו הכלכלית הקפיטליסטית, ולריפיון שלו במהלך המבצע האחרון בעזה, לא הסכים לנסות שוב את נוסחת הקסם שכשלה לתת שטחים לפלסטינים, והרי ידוע היום שוויתור על שטחי הגדה דווקא יפיל את אבו מאזן לטובת קבוצות אסלאמיסטיות, כי ישראל היא זו שמגינה על אבו מאזן שיותר מתון מהחמאס אך הוא עצמו אינו חובב ציון, ובכך תהפוך תל אביב לעוטף עזה 2. אז מה עושים?

מפילים את נתניהו והימין, באיצטלה כלכלית חברתית, כשבעיני אירגונים אלה גם יאיר לפיד שנחשב איש מרכז שנוטה מעט לשמאל לא מספיק טוב. צריך ממשלה שתיתן לאובמה את כל מאווייו וגם לפלסטינים את כל מה שהם רוצים ואז יהיה טוב. יהיה כל כך טוב שבסוף גם אנשי "המדינה האסלאמית" ייכנסו לכאן, אם יתנו את הביקעה של נהר הירדן שהיא הגבול עם הממלכה ההאשמית של ירדן, מדינה רופפת שנמצאת תחת איום ברור מצד האירגון הזה, שכולם קוראים לו בטעות "דאעש".
אני גם רואה בחלוקת הארץ ובהפרדה של גבולות בין יהודים לערבים פיתרון, אך הבעייה היא שהצד השני אינו מעוניין.

רוצים הוכחה לדבריי? במחאה האחרונה עשו מארגניה טריק שכאב לי:
הם לקחו אנשים משכונות דרום תל אביב על מנת למחות על מצבם הכלכלי ובצדק, אך הנה הופ, מה אני רואה? הם דחפו בתוך קהל המפגינים גם מסתננים מאפריקה, כאילו מדובר בתושבים לגיטימיים של אותן שכונות, אותם אלה שחיי תושביהן הלגיטימיים באמת של השכונות הללו ממורמרים מזה 7 שנים בגללם. לא ניתן לשקם שום שכונה כל עוד המסתננים נמצאים שם. תשכחו מזה.

אז כן, חשוב למחות על המצב, אבל ירידה מהארץ נועדה באמת לאנשים שלא מסתדרים עם החברה הישראלית בשום דרך. וכאלה שממש סובלים כאן. אדם שלא מתאים לחברה כלשהי לא יכול לכפות עצמו עליה והיא לא יכולה לכפות עצמה עליו. נשק הירידה מהארץ, בייחוד לברלין עם רוחות הרפאים הקודרות מהעבר, על מנת להחליף את השילטון שנבחר באופן דמוקרטי, אינו הכלי לכך.
יאיר לפיד אינו האשם הבלעדי בקלקולי החברה הישראלית. מדיניות ביבי הכלכלית אכן גרמה נזק גדול משנת 1996 עת נבחר לראשונה, וכן התנהלותו האישית קלוקלת. כמו כן, יש לתת עדיפות בישראל לפריפריה ופחות להתנחלויות. אך המתנחלים אינם אויבי המדינה. להיפך, מתוכם יוצאים החיילים והלוחמים הנאמנים ביותר.
אבל בבקשה, מארגני המחאה, בלי צביעות. הצביעות היא הגורם הראשי שמבריחה צעירים מהארץ.


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך