שובה של מפלגת המרכז?

השנים הן 1998-1999. בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה, בקדנציה הראשונה שלו. כולם נגדו. ארצות הברית, התקשורת, ביטחוניסטים לשעבר וביטחוניסטים מכהנים. שרים מתוך הממשלה. חברים מתוך מפלגתו. גם עוזרות בית בבית ראש הממשלה דאז. ממש כמו היום. ואז עולה אופציה פוליטית חדשה: לא ימין ולא שמאל, המרכז הפוליטי. יצירת מפלגת מרכז פוליטי שהאידיאולוגיה הראשית שלה היא אנטי-ביבי.
הכל התחיל כשראש עיריית תל אביב, רוני מילוא, הכריז באמצע שנת 1998 שהוא עומד להיות ראש ממשלה ועוזב את הליכוד. אחר כך הצטרף אליו דן מרידור. ואחר כך באו הביטחוניסטים: אמנון ליפקין שחק המנוח, שהיה הרמטכ"ל היוצא, ולאחר מכן שר הביטחון בממשלת נתניהו הראשונה ואלוף שלושת הפיקודים, יצחק איציק מרדכי. כל אחד מהם, כל אחד, הצטרף בתורו. כל אחד יצא בהצהרה שהוא רוצה להיות מועמד לראשות הממשלה, בעידן של בחירה ישירה. הסקרים החמיאו בלי סוף למפלגה כזאת, הימרו שהמועמד שלה הוא ראש הממשלה הבא. לכל אחד מהם היה אגו מפה ועד להודעה חדשה, והעיתונות, כלומר בזמנו "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"ערוץ 2", תמכו וקידמו את ארבעת המופלאים. הבעיה היא לא הייתה רק האגו, אלא ההצהרות המנופחות של כל אחד מהמועמדים.

והמטרה הייתה אחת: ראש הממשלה בנימין נתניהו. איציק מרדכי, שעזב את משרד הביטחון, והיה אחד הגורמים שהוביל לבחירות 1999 המוקדמות, בשביל ראשות מפלגת המרכז והמועמד הסופי שלה לראשות הממשלה, סיים בהישג מול נתניהו בעימות ביניהם, והצהיר שמפלגת המרכז היא "מפלגה לדורות". שחק המנוח אמר לפני כן, במסיבת עיתונאים מיוחדת בה הצהיר על מועמדותו לראשות הממשלה, כי נתניהו מסוכן לישראל, ובכך הפיל עצמו בפח של חוסר ניסיון מהרגע הראשון שנכנס למירוץ, גם לראשות הממשלה וגם המירוץ של המפלגה לכנסת. השנה הייתה 1999. שנת בחירות. ריח של מהפך באוויר. אהוד ברק ומפלגת המרכז מזה, ונתניהו מהצד השני. הסקרים ממשיכים להחמיא למפלגת המרכז. אומרים שגם היא תקבל יותר מ20 מנדטים, שבעידן הבחירה הישירה היו הרבה, התקשורת מדברת על פוליטיקה חדשה, שימין ושמאל זה כבר לא פקטור.

ומה הסוף?
מתברר, שמכל הארבעה שהתמודדו, אף אחד מהם לא התמודד. הם רק עזרו לראש מפלגת העבודה, שנקראה אז "ישראל אחת", לזכות בראשות הממשלה. "המפלגה לדורות" התבררה כמפלגה שהחזיקה 4 שנים בלבד, בקושי. ומספר המנדטים? קיבלו מספר שיא של מנדטים, 6 מנדטים. כן. פחות מש"ס של היום.
אהוד ברק מינה את מרדכי לתפקיד ה"ביטחוני ביותר" של שר התחבורה, בנוהגו עצמו כאחד מראשי הממשלה הרגילים של מפלגת העבודה, שלקחו לעצמם את תיק הביטחון. רק גולדה מאיר ומשה שרת היו ראשי הממשלה ממפלגת העבודה, או מפא"י, שלא כיהנו כשרי ביטחון. את שחק מינה ברק לשר התיירות בלבד. כך נגוזה לה התקווה למפלגת מרכז, מפלגה שביטחוניסטים רבים לטשו אליה עיניים.
סופה של מפלגת המרכז נקבע בבחירות 2003. נשאר בה חבר כנסת מכהן אחד בלבד שהתמודד מטעמה: דוד מגן, בעבר איש ליכוד בכיר.
היא קיבלה מאות קולות בלבד בבחירות. הרחק מתחת לאחוז החסימה. איציק מרדכי כבר מזמן לא היה בפוליטיקה: חצי שנה לאחר מינויו לתפקיד הסודי והרגיש של שר התחבורה, הוא הואשם בהטרדה מינית, ועזב את הפוליטיקה.

ושוב, המטרה הייתה אותה מטרה: מיאוס מנתניהו, ורצון להחליף אותו. בכל מחיר.

לפני כמה חודשים התפרסמה בערוץ 2 כתבה מעניינת. נראו בה חבר מפלגת המרכז לשעבר, תא"ל אמל אסעד, יחד עם ראש השב"כ הקודם יובל דיסקין, הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה, דן חלוץ, הרמטכ"ל הקודם, בני גנץ ("כלניות") ואיש גדוד 13 בגולני הידוע, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.
כולם נפגשו בביתו של הרמטכ"ל המנוח אמנון שחק, ממייסדי מפלגת המרכז- שדווקא היה איש ישר- ישר מדי לפוליטיקה, ערכי (למרות שלא הסכימו עם כל דעותיו) וענייני, ולא היה בחיים כבר 3 שנים. מאוד סמלי. הם דיברו שם על התגייסותם למטרה חשובה, ציון תרומתו של הלוחם הדרוזי בצה"ל לביטחון ישראל. מטרה מקודשת, ללא ציניות. אבל היה בזה הרבה סמליות. ערוץ 2. אנשי מערכת הביטחון לשעבר שלא מחבבים את ביבי, בלשון המעטה. בבית של ליפקין שחק.

אתמול הודיעה מערכת המשפט כי גבי אשכנזי, שנגדו הופנו האשמות במסגרת "פרשת הרפז", לא צפוי לעמוד לדין, וכי מבחינה חוקית הוא נקי. סקרים שמתפרסמים היום, בערוץ 10 בעיקר, מראים את אותן תוצאות שהראו בזמנו עם מפלגת המרכז: גבי אשכנזי מנצח רק במסגרת של מפלגת מרכז, כשבתפקיד של רוני מילוא אז, יכול להופיע גדעון סער. או משה כחלון. ובתפקיד דן מרידור: יאיר לפיד, שמתעקש, וגם יקבל את ההזדמנות, לעמוד בראש מפלגה כזאת.
וכולם, שוב, נגד ביבי.
הרבה ביטחוניסטים לשעבר, גם מאיר דגן- ראש המוסד האגדי, והחולה, מדברים נגד מדיניות נתניהו. בדיוק כמו בימי מפלגת המרכז. מדברים על בעיות כלכליות וחברתיות וקיפאון מדיני, כמו בימי מפלגת המרכז. הפגישה לפני כמה חודשים בביתו של שחק המנוח, יחד עם התבטאויות של האישים שהיו שם, במפגש האגואים האנטי ביבי הגדול הזה, גם לאחר מכן, שכל אחד מהם: דיסקין, חלוץ, גנץ ואשכנזי, ראו או רואים עצמם כראשי ממשלה בפוטנציה, יכולה ללמד על כיוון אחד: שובה של מפלגת המרכז? עם החברים הנ"ל?

וגם אם כן, זה יכול להסתיים באותה צורה. "מפלגה לדורות", שנוצרה לשם הבחירות, מבזבזת לריק ומפיידת את כל הציפיות ממנה, ובקושי שורדת לאחריהן.


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך