כיצד תיראה מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ- כלפי ישראל?

דמותו של דונאלד טראמפ, איש העסקים הוותיק ובעל מגע הזהב (כשם ספרו שכתב יחד עם רוברט קיוסאקי) והנשיא הנבחר של ארצות הברית, לוטה בערפל בכל מה שקשור לעניינים פוליטיים, בטח במה שקשור במדיניות חוץ. ב8 בנובמבר 2016, החליטו האמריקנים ברובם לבחור דווקא בו לנשיאות למרות חוסר ניסיונו. בניגוד להילארי קלינטון, הוא מעולם לא היה מזכיר המדינה האמריקני ולא מכיר כמעט את הסטייט דיפרטמנט, משרד החוץ האמריקני שאחראי על יישום מדיניות החוץ של הנשיא.
עם זאת, אני יכול להעריך כיצד תהיה מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ, כלפי ישראל. זאת על סמך הניסיון מכהונתם של נשיאים רפובליקנים קודמים. הנשיא שמהווה את הדוגמא הכי מובהקת לאיך תיראה כהונת טראמפ, הוא רונלד רייגן, שכיהן לאורך כל שנות השמונים כמעט כנשיא האמריקני, בין השנים 1981-1989, ועד היום מהווה את אחד הסמלים המרכזיים של המפלגה הרפובליקנית. אגב, סיסמת הבחירות של טראמפ זהה לסיסמת הבחירות של רייגן, בו הוא רואה מודל לחיקוי: "להפוך את אמריקה לחזקה שוב".

ראשית כל, חשוב להדגיש, שטראמפ הוא נשיא חסר ניסיון בכלל. גם אם אובמה היה צעיר וחסר ניסיון לאחר שנבחר לפני שמונה שנים, בכל זאת היה לו ניסיון פוליטי כסנאטור, הן במדינה שלו, אילינוי, והן בסנאט הפדרלי האמריקני. לכן, שנת כהונתו הראשונה של טראמפ תהיה לו קשה ביותר, כי הוא יצטרך להתלמד. קרוב לוודאי שיהיו גורמים עוינים, כמו רוסיה או אירגונים ומדינות אסלאמיסטיים שינצלו את חוסר ניסיונו של הנשיא הטרי. בשנתו הראשונה הוא אף עלול להצטייר כנשיא גרוע, אך בשנה זו הוא יצטרך להתוות את מדיניות החוץ שלו, גם כלפי ישראל.

אני חושב גם שטראמפ יעדיף להתעסק בענייני פנים אמריקניים, בייחוד בנושא שהוא מבין ומשכיל בו היטב- כלכלה. אך כלכלה, כידוע, יכולה להיות קשורה גם למדיניות חוץ ואף לעצב אותה. אני חושב שטראמפ יעמיק את הקשרים הכלכליים, לפחות, בין ארה"ב לבין ישראל, אפילו על ההתחלה. כדי לעשות ההיפך מאובמה, שפסח על ישראל בביקורו במזרח התיכון אחרי שנבחר, יכול להיות אפילו שטראמפ יבקש לבקר בישראל בשנת כהונתו הראשונה או השנייה. עם זאת, על מנת להפוך את אמריקה לגדולה שוב, טראמפ יצטרך להתניע מחדש את יחסיה של ארה"ב עם בעלות בריתה הקרובות, יחסים שאובמה גרם להם נזק, וחלק מבעלות הברית הוא ישראל.

ועכשיו, אני אתייחס לנושא של רונאלד רייגן. בתקופת רייגן, הצוות שלו והשרים שלו נחלקו לשני חלקים: אלה שלא אוהבים את ישראל ואפילו אנטישמיים, ובזה אכניס את השמות ג'יימס בייקר, שהיה ראש הסגל שלו, קספר וויינברגר, שהיה שר ההגנה שלו, למרות שאביו היה יהודי, ואפילו, באופן זהיר, ג'ורג' בוש האב- שכנשיא לא נטה חסד לישראל, בלשון המעטה. אבל, רייגן עצמו לא היה אנטישמי ורחש אפילו סימפטיה כלשהי לישראל. בצוותו היו גם כאלה שהיו מאוד אוהדי ישראל, כמו למשל מזכיר המדינה אלכסנדר הייג, וזה שהחליף אותו בתפקיד, ג'ורג' שולץ.

בתחילת כהונתו רייגן התמודד עם הפצצת הכור בעיראק על ידי ישראל וכן עם מלחמת לבנון הראשונה. הוא לא הירבה להטות חסד לישראל ואף איים עליה באמברגו במקרים מסוימים. עם זאת, הוא לא התנהג בעוינות כלפי ממשלתו של יצחק שמיר המאוד ימני, שהיה ראש ממשלת ישראל מטעם הליכוד בשנות השמונים. לרעתו של רייגן קשורות פרשת איראן-קונטראס (שבו מכרה ארה"ב נשק למשטר האייתוללות באיראן, שנלחם באותה עת מול עיראק של סדאם חוסיין, בתיווך ישראלי, תמורת שחרור בני ערובה אמריקניים ע"י איראן וחיזבאללה והכסף שישמש ללא ידיעת הקונגרס האמריקני לשם מתן סיוע למורדי הקונטראס בניקרגואה, שנלחמו כנגד הנשיא המרקסיסטי אורטגה) וגם פרשת פולארד הידועה לשמצה. מצד שני, רייגן פעל על מנת לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני והכיר באש"ף כנציגו של העם הפלסטיני, אבל לא לחץ לחץ כבד על ישראל לבצע ויתורים ולא התנה ויתורים בסיוע כלכלי. הוא הרחיב בצורה בלתי רגילה את הסיוע הכלכלי והצבאי האמריקני לישראל וגם התנה את המשך השיחות עם ברית המועצות בשחרורם של אסירי ציון, מה שהביא לשחרורו של אנטולי נתן שרנסקי. רייגן עצמו התבטא כל הזמן בזכות קיומה וביטחונה של ישראל, ואף דאג לסייע בחימושו של צה"ל.

הבעיה באישיותו של טראמפ, הסוער לעומת רייגן הנינוח, היא תדמית של אדם לא יציב ולא צפוי. אבל אני יכול לנחש, שמדיניותו של טראמפ תהיה דומה לזו של רייגן. אבל לעומת רייגן, לטראמפ יזכרו את ביקוריו בישראל ולא את ביקורתו כלפי ישראל. אחת ממטרותיו העיקריות של טראמפ תהיה להפיל ולפגוע קשה במשטרים ובאירגונים אסלאמיסטיים- בדיוק כמו שרייגן פעל כדי להפיל את הקומוניזם וידע שעל מנת להפיל את ברית המועצות, הוא חייב גם לשתף את ישראל במסגרת מדינות העולם החופשי המערביות. לשם כך הוא יגייס את ישראל למשימה הזאת וינטה לה חסד. לדעתי הוא לא יפעיל לחץ על ישראל לבצע ויתורים כלפי פלסטינים בפרט ומוסלמים בכלל כמו שעשה אובמה. עם זאת, הוא לא יזנח את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים וינסה לפעול על מנת להושיב את ישראל ואת אבו מאזן ובייחוד את יורשיו של אבו מאזן למשא ומתן. הוא יתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני בדומה לסכסוכים מעולם העסקים, שניתן לפתור אותם בעיסקאות (דילים). אני חושב שאם הוא יפעיל לחץ כלשהו על ישראל לוותר, זה לא יהיה לחץ כבד.

מצד שני, תלוי מאוד מי יהיו אנשי מדיניות החוץ ומחלקת המדינה של טראמפ. אני מאוד מקווה שהוא לא יחזיר לתפקיד את קונדוליסה רייס, מזכירת המדינה של בוש הבן, שלחצה בין היתר על ישראל לאפשר בחירות חופשיות ברשות הפלסטינית ב2006, שבסופן ניצח החמאס, או פעלה לויתורים ישראליים, אחד הגורמים שהובילו לבסוף לתוכנית ההתנתקות. אני חושב שמזכיר או מזכירת המדינה של טראמפ יהיה או תהיה אדם שהוא נוח יחסית לישראל. אם ישראל תיאלץ להילחם בחמאס, חיזבאללה או באסלאמיסטים סונים, טראמפ ומזכיר/ת החוץ שלו יצדדו בה ויגידו שזו זכותה להגן על עצמה, בלי בעיות. מבחינת סיוע צבאי או מענקים, אני חושב שטראמפ יקפוץ את היד, כאיש עסקים ממולח, כלפי כל סיוע חוץ או סיוע צבאי למדינה שאינה ארה"ב. עם זאת, אני סובר שטראמפ ירצה להגדיל את כוחו של הצבא האמריקני, וזה יועיל לייצוא הביטחוני של ישראל. בקיצור, מבחינת סיוע צבאי טראמפ לא יהיה רחב יד כמו אובמה, למשל, אבל גם לא ינהג בעוינות או יתנה סיוע צבאי לישראל בויתורים מדיניים. כשהוא לא ירצה לתת סיוע, הוא פשוט לא ייתן.

אני חושב גם שטראמפ, כמו רייגן, ימתח ביקורת על מפעל ההתנחלויות, אך לא יתייחס אל מפעל זה בעוינות כמו אובמה. אבל כאדם בלתי צפוי, ישראל רוותה ניסיון גם ממנהיגים בלתי צפויים שהיו לה עצמה, כמו אריאל שרון, אבי ההתנחלויות מחד ואבי ההתנתקות מאידך. אם טראמפ עלול להיכשל מבחינה צבאית או מדינית עם מדינות אחרות, הוא עלול כאדם תאב כוח לתפוס את ישראל כשעיר לביצוע ויתורים. אבל הסיכוי הזה לא יבוא בסבירות גבוהה. מבחינת מדיניות ישראל בשטחים ומול אויביה, נראה כי בניגוד לאובמה, טראמפ ייתן לישראל לנהוג כרצונה בלי הרבה הפרעות.
כמתנגד ל"פוליטיקלי קורקט", טראמפ יפעל כדי לדכא את ההסתה כנגד ישראל באקדמיה המערבית וכן באירופה, ונגד תנועות החרם על ישראל- בדיוק כמו שיבקש לפעול כנגד ההגירה המוסלמית למערב. יכול להיות שהוא ירצה להתערב צבאית בסוריה, מה שישפיע על ישראל, על מנת להפסיק את הרצח המתמשך שם ואת זליגת הפליטים ובייחוד על מנת לעצור את רוסיה ואת שאיפותיה. בניגוד למה שנראה, טראמפ לא יהיה חברו הטוב של ולדימיר פוטין, לפחות בהמשך הקדנציה שלו.
כמו רונלד רייגן, אני חושב שטראמפ ינקוט מדיניות לא יותר מדי חיובית ולא יותר מדי שלילית כלפי ישראל, וכמו רייגן, הוא ייזכר, אם ייבחר, כנשיא אוהד ישראל, למרות שיש סיכוי נמוך שטראמפ לא יעשה לישראל צרות בשום כיוון.

כל מה שאני כותב הוא בעירבון מוגבל, היות ועכשיו עם ניצחונו נשמעות קולות צהלה מהצד הימני של המפה, אבל צריך לזכור את השנים 2001 ו2003 עת ניצח אריאל שרון לקול מצהלות גדול מימין, לצד קריאות שהוא הולך "לטפל" בצד השני. איך זה בסוף נגמר, כולם יודעים.


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך