Tag Archives: ערוץ 6

למה אני לא אוהב את פוקימון?

אחד הדברים שאני לא מבין, הוא איך דמויות שקילקלו דור שלם, כלומר את הדור שלי, יכולות לקלקל גם את הדורות הבאים, רק בגירסה משוכללת יותר. ואני מדבר על הטירוף החדש-ישן, הפוקימון, שעכשיו בא בגירסה חדשה שבו אפשר לתפוס פוקימונים בעזרת סמארטפונים בעולם האמיתי. אנשים כל היום הולכים כשהראש שלהם תקוע בתוך המסך של הסמארטפון, והם לא מחפשים זהב. הם בסך הכל מחפשים לצוד דמויות מצוירות וירטואליות. לא העוני העולמי, לא תפיסת טרוריסטים, לא ההתחממות הגלובלית ולא מלחמות האזרחים במזרח התיכון או התפשטות האסלאמיזם הם המדאיגים את האנשים. הנושא הכי בוער כיום זה לצוד פוקימונים. איך אומרים? אצל פוקימון זה לא גיל, זה התרגיל, וכיום קוראים לתרגיל הזה "פוקימון גו".

לדעתי, לפוקימון יש אחריות על הרס תקופה. ואני מתכוון לתקןפה של עד לפני 17 שנים, לפני שהופיעה הסידרה "פוקימון" בערוץ הילדים. הערוץ דאז היה חינוכי, ושודרו בו סדרות מרנינות, כמו למשל "אריזה משפחתית", "שלושת המוסקטרים", "טאזמניה" ועוד ועוד, וכן אולפני רצף וסדרות משעשעות תוצרת הארץ, לדוגמה "כדור פורח", "הכיתה המעופפת", "המחסן של כאילו", "גינת ההפתעות" ו"קצפת". כשהיינו ילדים, לדור שלי הייתה קייטנה שלמה בטלוויזיה של שידורי רצף. ואילו הילדים של היום בחופש הגדול עסוקים בללכת כמו זומבים ולבהות במסארטפון. ערוץ הילדים של אז היה תמים יחסית, עד שהגיע פוקימון. ומה גם שהייתה שם דמות שנקראת על שם הקולות המוזרים שהיא משמיעה: "פיקה פיקה צ'ו!"

הסידרה הזאת, שהופיעה לראשונה בערוץ בשנת 1999, הפכה למעשה לתוכנית העיקרית בו. התוכנית הנ"ל הייתה מלאת אלימות, יותר מתוכניות מצוירות אחרות כמו לדוגמה "החתולים הסמוראים"- עוד סידרה מצוירת יפנית (אנימה קוראים לזה), שבה החתולים הגיבורים היו משוגרים מתוך מגשי פיצה על מנת להילחם ברשע. הפוקימון של אז כמעט היפנט את ערוץ הילדים- ואז כשלוש שנים אחרי נוספה עוד סידרה פרובוקטיבית, "המורדים". מאז אותו ערוץ לא חזר לקדמותו. והדור שלי התבגר, כבר נהיו חיילים וחיילים משוחררים, ויצאו לחיים האמיתיים. ערוץ הילדים הישן, זה שלפני הפוקימון, הפך רק לזיכרון רחוק עם הזמן.

ואילו כיום, משחק ה"פוקימון" גו, עם אותן דמויות מעצבנות אך עם הרבה תוספות, מהפנט את כל העולם. אין ערוץ טלוויזיה זר, כולל "אל-ג'זירה", שלא מדבר על פוקימון גו. על זה שאנשים התפנו מכל בעיותיהם האישיות ומבעיות העולם, ויותר גרוע- התנתקו מהעולם האמיתי, לטובת מרדף וירטואלי ברחובות, בשדות, בהרים, בעמקים, בחופים ואיפה לא אחרי דמויות מצוירות שלא קיימות במציאות אלא מופיעות על מסך הסמארטפון. הפוקימון התפנה מהרס ערוץ הילדים הישן, ועכשיו הוא גורם לאנשים להיות מהופנטים בכל העולם. המשחק הזה גורם ליצירת תחושה כאילו עוד מעט דאע"ש יתפרק מנשקו וגר זאב עם כבש ויחפשו פוקימונים יחדיו.

שלא לדבר על כל האנשים שנפגעו פיזית או שנגרמו להם נזקים כלכליים (אני בטוח שיש כאלה שהתמכרו עד כדי כך שהועזבו או שנאלצו לעזוב את עבודותיהם בגלל שהם עסוקים במרדף המדומה הזה). המשחק הזה יכול להוביל את המשחק בו להיכנס לאיזורים מסוכנים שרגל אדם נורמלי לא הייתה דורכת בהם. מי שמחפש לצוד את הפוקימון, מוצא את עצמו כניצוד על ידי טיפוסים אמיתיים ויותר מפוקפקים…

הדבר שאני חושב עליו זה שמזל שכיום יש גדר וחציצה בין ישראל לעזה. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לפני עד 23 שנים היה משחק כזה והסתבר שהיו פוקימונים נדירים בלב מחנות הפליטים העוינים בעזה, מה היה קורה לישראלי שהיה נחוש להגיע עד לשם כדי לצוד את הפוקימונים הנדירים…..