<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>Histerio &#187; גאולה כהן</title>
	<atom:link href="https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;tag=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9B%D7%94%D7%9F" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://histerio.co.il</link>
	<description>היסטוריה, פוליטיקה, טלוויזיה ומה שביניהם</description>
	<lastBuildDate>Fri, 18 Oct 2024 13:22:17 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=4.1</generator>
	<item>
		<title>הגיבורים הנשכחים: עמנואל הנגבי מהלח&quot;י ומציל יהודי הונגריה משה קראוס</title>
		<link>https://histerio.co.il/?p=3557</link>
		<comments>https://histerio.co.il/?p=3557#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 19 Apr 2023 15:13:00 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Histerio]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[היסטוריה]]></category>
		<category><![CDATA[פוליטיקה]]></category>
		<category><![CDATA[גאולה כהן]]></category>
		<category><![CDATA[גיבורים נשכחים]]></category>
		<category><![CDATA[השואה]]></category>
		<category><![CDATA[יהודי הונגריה]]></category>
		<category><![CDATA[יום הזיכרון]]></category>
		<category><![CDATA[יום השואה]]></category>
		<category><![CDATA[לח"י]]></category>
		<category><![CDATA[משה קראוס]]></category>
		<category><![CDATA[עמנואל הנגבי]]></category>
		<category><![CDATA[צחי הנגבי]]></category>
		<category><![CDATA[קסטנר]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://histerio.co.il/?p=3557</guid>
		<description><![CDATA[(c) כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO את אישתו ובנו של עמנואל הנגבי, יליד פולין, הכרנו היטב. מדובר בגאולה כהן לה היה נשוי זמן קצר, ובנו הוא כמובן ראש המועצה לביטחון לאומי, השר בעבר צחי הנגבי. אבל עמנואל הנגבי (1917-1975, בתמונה), במקור שטרסברג, הוא דמות חשובה בפני עצמה כדי לספר אודותיה. מדובר באחד מקציני המבצעים &#8230; <a href="https://histerio.co.il/?p=3557" class="more-link">Continue reading <span class="screen-reader-text">הגיבורים הנשכחים: עמנואל הנגבי מהלח&#34;י ומציל יהודי הונגריה משה קראוס</span> <span class="meta-nav">&#8594;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<div class="x78zum5 x1iyjqo2 x1n2onr6 xdt5ytf">
<div class="xyamay9 x1pi30zi xsag5q8 x1swvt13">
<div>
<div class="xyinxu5 x4uap5 x1g2khh7 xkhd6sd"></div>
<div class="xyinxu5 x4uap5 x1g2khh7 xkhd6sd">(c) כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO</div>
<div class="xyinxu5 x4uap5 x1g2khh7 xkhd6sd"><span class="x193iq5w xeuugli x13faqbe x1vvkbs x1xmvt09 x1lliihq x1s928wv xhkezso x1gmr53x x1cpjm7i x1fgarty x1943h6x xudqn12 x3x7a5m x6prxxf xvq8zen xo1l8bm xzsf02u" dir="auto"><span class="x193iq5w xeuugli x13faqbe x1vvkbs x1xmvt09 x1lliihq x1s928wv xhkezso x1gmr53x x1cpjm7i x1fgarty x1943h6x xudqn12 x3x7a5m x6prxxf xvq8zen xo1l8bm xzsf02u" dir="auto">את אישתו ובנו של עמנואל הנגבי, יליד פולין, הכרנו היטב. מדובר בגאולה כהן לה היה נשוי זמן קצר, ובנו הוא כמובן ראש המועצה לביטחון לאומי, השר בעבר צחי הנגבי.<br />
אבל עמנואל הנגבי (1917-1975, בתמונה), במקור שטרסברג, הוא דמות חשובה בפני עצמה כדי לספר אודותיה.<br />
מדובר באחד מקציני המבצעים הבכירים של אירגון &quot;לוחמי חירות ישראל&quot;, הלא הוא הלח&quot;י, ובאנגלית The Stern Gang.</span></span>מגיל 15 כבר הצטרף לתנועת בית&quot;ר ועלה בעלייה של בית&quot;ריסטים לארץ ישראל. לאחר הפילוג בין אירגוני האצ&quot;ל והלח&quot;י בשנת 1940, הצטרף אל אברהם יאיר שטרן, מייסד הלח&quot;י. הוא ניהל את כוח האדם של האירגון וכינויו היה &quot;אדם&quot;.<br />
בחודש מאי 1942 נאסר על ידי הבולשת הבריטית בחיפה, בדירה של המחתרת, וישב במחנות המעצר מזרעה ולטרון. באותה עת לא הובאו עצורי לח&quot;י למשפט אלא נעצרו בצו מינהלי לפי חוקי החירום המנדטוריים. הנגבי, יחד עם כעשרים עצירים אחרים שנמנו עם אנשי לח&quot;י, חפרו בלטרון משך חודשים רבים מנהרה באורך 76 מטרים, כדי לברוח מן המאסר ולשוב לפעילות המחתרת. יום הבריחה נקבע ל-31 באוקטובר 1943. מספר שבועות בטרם מועד זה, הונחה הנגבי על ידי מפקדיו לנסות ולהימלט מן המעצר לפני יתר חבריו, כדי להסדיר מן החוץ את כל הדרוש למילוט הבורחים ולקליטתם המחודשת בשורות המחתרת.הנגבי התחזה לחולה והובהל ב-16 בספטמבר 1943 מלטרון אל בית החולים הממשלתי במתחם &quot;מגרש הרוסים&quot; בירושלים. שם היה נתון תחת מעקב צמוד של רופאי בית החולים, ותחת שמירה קפדנית של הבולשת הבריטית. הנגבי התלונן על כאבים עזים, שבעטיים נאלץ ללכת כפוף לגמרי, בצעדים איטיים ביותר, תוך הפגנת חולשה מוחלטת. כעבור עשרה ימים, בבוקר 26 בספטמבר 1943, לאחר שהרגיל את שומריו למצבו הגופני הרעוע, הוציא הנגבי אל הפועל את תוכניתו: בלילה הקודם, בחסות החושך ומתחת לשמיכה, כדי שלא להיחשף על ידי המאושפזים הנוספים בחדרו, לבש בגדים אזרחיים ועליהם שב ולבש את פיג'מת האסיר. השכם בבוקר ביקש לצאת מן התא אל חדר השירותים, כשהוא מתקדם לאיטו בקושי רב ונאנק מכאבים. בחדר זה פשט את הפיז'מה, נותר בבגדים רגילים, הזדקף ויצא מן השירותים בצעדים בוטחים ומהירים. איש לא חשד בו, גם כשירד מספר קומות ויצא מבית החולים אל החופש. כאשר הבחינו השומרים בהיעדרותו, כבר נמצא הרחק מן המקום.</p>
<p>בהנחיית מפקד לח&quot;י בעת ההיא, יצחק שמיר, הוביל הנגבי את ההכנות לקליטת הבורחים מלטרון. בליל 31 באוקטובר ביצעו עצירי לח&quot;י בלטרון את התוכנית שסוכמה מראש: הם עברו במנהרה, מפתח הכניסה שהיה מוסווה בתוך הצריף בו התגוררו, אל פתח היציאה שמוקם כמה עשרות מטרים מחוץ לגדר ההיקפית החשמלית של מחנה המעצר. הנגבי, ועמו לוחם מחתרת נוסף, המתינו לבורחים בקרבת מקום, ציידו כל אחד מהם בנשק, והובילו אותם אל אוטובוס פרטי שחנה בחורשה סמוכה. האוטובוס הגיע לתל אביב בשלוש בבוקר, והלוחמים התפזרו איש איש למקום המסתור שהוכן עבורו מבעוד מועד. הבריחה הנועזת הכתה בהלם את השלטון הבריטי בארץ, ועודדה מאוד את רוחם של אנשי לח&quot;י, שרציחתו של מייסד הארגון, &quot;יאיר&quot;, פגעה בהם קשות.</p>
<p>לאחר הבריחה התמסר הנגבי לחיזוקה ולבניינה של המחתרת. המחלקה עליה פיקד עסקה במגוון משימות: אספקת חומרים לפעולות; איתור מחסנים לנשק; ארגון אוהדים ומסייעים; גיוס כספים. הוא השתתף בשורה ארוכה של מבצעים, בהתקפות על בסיסי השלטון הבריטי כגון בניין הבולשת ביפו, ופיקד, בין היתר, על ניסיון ההתנקשות בקצין המשטרה הבריטי פורד בתל אביב. בשנת 1947 התחתן עם גאולה כהן, שדרנית ומפעילת הרדיו של אירגון לח&quot;י. הם חיו ביחד עד שנת 1962 ואז נפרדו. בנם הוא צחי הנגבי.</p>
<p>משה קראוס- מציל יהודי הונגריה</p>
<p>משה קראוס (1908-1986) היה מי שהציל 40 אלף מיהודי הונגריה בתקופת השואה, פי עשרות מ&quot;רכבת המיוחסים&quot; של ישראל קסטנר. תוכנית ההצלה של קראוס היוותה את ההפך הגמור מתוכניתו של קסטנר; לעומת קסטנר, שסבר כי משא ומתן ישיר עם הנאצים הוא הדרך הבטוחה להצלת יהודי הונגריה, אף אם רק מעטים מהם, דבק קראוס בקו של הסתייעות בנציגי המדינות הנייטרליות והפעלת לחץ כבד על שלטונות הונגריה, אשר זכו מהגרמנים למרחב תמרון גדול ולסמכויות נרחבות. הוא אף הסתכסך קשות עם ישראל קסטנר. בדומה לישראל קסטנר ולמנהיגים יהודים נוספים, ידע גם קראוס על הפתרון הסופי בפולין כבר באפריל 1943, והיה היחיד שחשש כי סכנה דומה צפויה גם ליהודי הונגריה, בעלת בריתהּ של גרמניה.</p>
<p>שמו האמיתי היה מיקלוש,<br />
הוא היה נציג תנועת &quot;המזרחי&quot; הדתית בהונגריה ושירת כמנהל המשרד הארצישראלי (הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל) בבודפשט, בירת הונגריה, בין השנים 1935–1945. בין שאר תפקידיו היה אחראי על חלוקת מכסת הסרטיפיקטים, שקצב המנדט הבריטי לעלייה לארץ ישראל, בין חברי התנועות הציוניות המקומיות. עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה ב-19 במרץ 1944 , הגה קראוס את הרעיון להשתמש בסרטיפיקטים שנותרו בידו, יחד עם בקשות חסות נוספות, ממדינות שונות, להצלת יהודים. הרעיון הניע את תת-הקונסול השווייצרי, קרל לוץ, לבקש ולקבל את אישורה של ממשלת הונגריה להגירת 7800 יהודים (שפורשו לאחר מכן על ידי לוץ כ-7800 משפחות של יהודים). לצורך הכנת הניירת להכנת הדרכונים הקולקטיביים להגירה, חכר לוץ מהסוחר ארתור וייס את &quot;בית הזכוכית&quot; בבודפשט.</p>
<p>האנשים שהיו המיועדים לעלייה קיבלו מלוץ כתב חסות שווייצרי שלפיו הם נחשבים לנתינים שווייצרים. בזכות הפעילות בבית הזכוכית, במיוחד זו של המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה, ניצלו אלפי בני אדם, אלה שמצאו מקלט במתחם עצמו, שהיה אתר &quot;אקס-טריטוריאלי&quot;, או כאלה שניצלו בעזרת השימוש בכתבי החסות (שוצפאס) &#8211; המקוריים או המזויפים &#8211; שקיבלו לידיהם.</p>
<p>הרעיון היה של קראוס, מתן החסות והתעודות המקוריות (אלפים) היו של קרל לוץ ולאחר מכן גם ראול ולנברג ואחרים והביצוע (במיוחד זיוף עשרות אלפי תעודות חסות מזויפות וחלוקתן) היה של המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה.</p>
<p>בשנת 1945 הממסד המפא&quot;יניקי החליט להכתים את קראוס- הואפוטר מתפקידו כמנהל המשרד הארץ ישראלי בבודפשט, לאחר שהואשם כנראה לשווא בשימוש בתעודות עלייה שהיו מיועדות לחברי תנועות ציוניות אחרות לטובת דתיים ולא-ציוניים. ההאשמות בוטלו לבסוף, אך עליית כוחהּ של מפא&quot;י דחקה את קראוס, איש תנועת &quot;המזרחי&quot;, מחוץ למשרד בבודפשט, ואל מחוץ להיסטוריה הרשמית הישראלית לגבי חילוץ יהודי הונגריה בשואה.</p>
<p>קראוס היה ציר לקונגרס הציוני הכ&quot;ב בבזל, והתגורר בשווייץ עד שעלה לישראל בשנת 1952. בארץ ניהל את הכפר השוודי, ועבד במשרד הסעד עד צאתו לגמלאות. הוא היה נשוי לגוסטי שטאל. נפטר בארץ, בשנת 1985.</p>
<div class="x1i10hfl xjbqb8w x6umtig x1b1mbwd xaqea5y xav7gou x9f619 x1ypdohk xt0psk2 xe8uvvx xdj266r x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r xexx8yu x4uap5 x18d9i69 xkhd6sd x16tdsg8 x1hl2dhg xggy1nq x1a2a7pz xt0b8zv xzsf02u x1s688f" tabindex="0"></div>
</div>
</div>
</div>
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;p=3557</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
