<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>Histerio &#187; גיבורים נשכחים</title>
	<atom:link href="https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;tag=%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A9%D7%9B%D7%97%D7%99%D7%9D" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://histerio.co.il</link>
	<description>היסטוריה, פוליטיקה, טלוויזיה ומה שביניהם</description>
	<lastBuildDate>Fri, 18 Oct 2024 13:22:17 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=4.1</generator>
	<item>
		<title>הגיבורים הנשכחים בימי השואה ובמרד גטו ורשה: האירגון הצבאי היהודי (אצ&quot;י)- כשהרוויזיוניסטים נקטו פעולה</title>
		<link>https://histerio.co.il/?p=3569</link>
		<comments>https://histerio.co.il/?p=3569#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 19 Apr 2023 15:20:52 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Histerio]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[היסטוריה]]></category>
		<category><![CDATA[פופולארי]]></category>
		<category><![CDATA[80 שנים למרד גטו ורשה]]></category>
		<category><![CDATA[אצ"י]]></category>
		<category><![CDATA[גיבורים נשכחים]]></category>
		<category><![CDATA[דגלים מעל הגטו]]></category>
		<category><![CDATA[השואה]]></category>
		<category><![CDATA[יהודי פולין]]></category>
		<category><![CDATA[יום השואה]]></category>
		<category><![CDATA[פאבל פרנקל]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://histerio.co.il/?p=3569</guid>
		<description><![CDATA[(c) כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO &#160; האירגון Żydowski Związek Wojskowy, ŻZW, הלא הוא האירגון הצבאי היהודי, האצ&#34;י, היה האירגון היהודי-פולני שפעל בימי מרד הגטו של העיר ורשה בירת פולין, שפרץ בערב פסח התש&#34;ג 1943, שהושכח מחוץ לתודעה ההיסטורית הישראלית. בראש האירגון עמדו פאבל פרנקל ודוד מרדכי אפלבאום. שניהם, במיוחד אפלבאום, נפגשו עוד בשנת &#8230; <a href="https://histerio.co.il/?p=3569" class="more-link">Continue reading <span class="screen-reader-text">הגיבורים הנשכחים בימי השואה ובמרד גטו ורשה: האירגון הצבאי היהודי (אצ&#34;י)- כשהרוויזיוניסטים נקטו פעולה</span> <span class="meta-nav">&#8594;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>(c) כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO</p>
<p>&nbsp;</p>
<div>
<div class="" dir="auto">
<div id=":r1as:" class="x1iorvi4 x1pi30zi x1swvt13 x1l90r2v" data-ad-comet-preview="message" data-ad-preview="message">
<div class="x78zum5 xdt5ytf xz62fqu x16ldp7u">
<div class="xu06os2 x1ok221b">
<div class="x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r x1vvkbs xdj266r x126k92a">
<div dir="auto">האירגון Żydowski Związek Wojskowy, ŻZW, הלא הוא האירגון הצבאי היהודי, האצ&quot;י, היה האירגון היהודי-פולני שפעל בימי מרד הגטו של העיר ורשה בירת פולין, שפרץ בערב פסח התש&quot;ג 1943, שהושכח מחוץ לתודעה ההיסטורית הישראלית. בראש האירגון עמדו פאבל פרנקל ודוד מרדכי אפלבאום. שניהם, במיוחד אפלבאום, נפגשו עוד בשנת 1940 עם אנשי המחתרת הפולנית וקיבלו ממנה סיוע. פאבל פרנקל אירגן צעירים בית&quot;רים רוויזיוניסטים כדי להילחם בנאצים. רק מעטים נענו לקריאתו בהתחלה, היות והאירגון דרש השתייכות, נאמנות ומשמעת צבאית מוחלטת מצד חבריו. אגב, לאירגון הזה היו מאפיינים דומים לאירגון הלח&quot;י, לוחמי חירות ישראל (שהבריטים קראו לו &quot;כנופיית שטרן&quot; והוקם גם בשנת 1940), שפעל בארץ ישראל בשנות הארבעים: חבריו לא היו אך ורק יהודים חילוניים ימניים בדעותיהם. היו חברים בו גם קומוניסטים וגם חסידים. האירגון היה מורכב מתאים שנהנו ממידור גבוה (בדומה ללח&quot;י).</div>
<div dir="auto">באירגון האצ&quot;י היה לנשים תפקיד מפתח: היו בו קשריות רבות, אשר היו נוהגות לצאת מחוץ לגטו במטרה לקיים את הקשר עם המחתרת הפולנית תוך העברה וקבלה של מסרים. לתפקיד נבחרו נשים שחזותן הייתה סלאבית ככל הניתן. תוך סיכון גבוה וחירוף נפש הצליחו הקשריות גם להבריח משפחות וילדים אל מקומות מקלט מחוץ לחומות. הייתה זו לוחמה בקו הראשון. קשריות שהיו מחוץ לגטו בעת פרוץ המרד חזרו אליו דרך המנהרות כדי להילחם מתוך הגטו. אחרות לחמו לצד הפולנים בקרבות מאוחרים יותר. חלקן נשארו בחיים כדי לספר את סיפורו של האירגון.</div>
<div dir="auto">מבין חברי האצ&quot;י רק שמונה לוחמים וקשריות ספורות נותרו בחיים אחרי המרד כדי למסור את עדויותיהם. ממפקדי הארגון לא שרד אף אדם. עובדה זו, בנוסף למידור הגבוה בין התאים והמחלקות, הקשו על איסוף המידע אודות הארגון. רובו נשען על עדויות השורדים, קשריות אחדות ואנשי המחתרת הפולנית. זכו להכרה הראויה לא בספרות, לא במחקר, לא בהנצחה ולא בשיח הלימודי על ההתקוממות והגבורה בימי שואה בכלל ואף בנוגע למרד גטו ורשה בפרט. באופן גורף למדי, רוב ספרי הלימוד (לפחות עד לסוף המאה העשרים), אף לא מאזכרים את פועלו של האצ&quot;י, ומתקבל הרושם כי במרד גטו ורשה השתתפו רק אנשי הארגון המקביל לו, האירגון היהודי-סוציאליסטי אי&quot;ל, וכי מנהיג המרד היה מרדכי אנילביץ'. בהיות האירגון יותר דומה במבנהו ובפעולותיו לאירגון הלח&quot;י (לדעתי) ובשל עזיבתו את אנשי בית&quot;ר בפולין באותו זמן, גם מנהיג האצ&quot;ל ותנועת החירות, ראש הממשלה השישי מנחם בגין, לא מיהר להבליט גם הוא את קיום האירגון.</div>
<div dir="auto">מי שהעלה את האירגון לתודעה הוא שר הביטחון הישראלי לשעבר, פרופסור משה ארנס. ארנס כתב בשנת 2009 את הספר &quot;דגלים מעל הגטו&quot; שסקר היסטורית את תולדות האצ&quot;י ופעילותו. בשנת 2017 אף יצא סרט תיעודי על האצ&quot;י, &quot;ונזכור את כולם&quot;? אפילו היסטוריון גטו ורשה, עמנואל רינגלבלום, התלונן כי את האצ&quot;י כמעט ולא מזכירים. כנראה הייתה השתקה מכוונת &#8211; &quot;הנדסת הזיכרון&quot;, של פועלו של האצ&quot;י על ידי מפלגת השלטון בישראל, מפא&quot;י מסיבות פוליטיות. ביישוב ובמדינת ישראל. הכוונה בכך היא כי אי&quot;ל היה התאגדות של התנועות הציוניות הסוציאליסטיות בגטו, בעוד האצ&quot;י הורכב בעיקרו מבית&quot;ר ואנשי התנועה הרוויזיוניסטית. לפי טענות אלה קובעי מדיניות החינוך, אשר היו שייכים למחנה הפועלים, מיזערו עד מאוד את חלקו של הארגון מן המחנה היריב, והאדירו את האי&quot;ל אשר נמנה על המחנה שלהם, &quot;לא משלנו&quot;&#8230;</div>
<div dir="auto">ב-18 באפריל 1943, יום לפני ליל הסדר של שנת תש&quot;ג, קיבלו ראשי הגטו היהודיים את פקודת הנאצים כי על הגטו מוטל עוצר מלא וכי באמצע הלילה יתחיל מבצע ה&quot;אקציה&quot; של פינוי הגטו כולו (&quot;האקציה הסופית&quot;). פאבל פרנקל העביר את הידיעה על כך למרדכי אנילביץ' איש השומר הצעיר, מפקד האירגון היהודי הלוחם (אי&quot;ל) המתחרה.</div>
<div dir="auto">לפני המרד, עסק האירגון בפעולות של איסוף מודיעין נגד אנשי הגסטאפו (המשטרה החשאית הנאצית) בגטו ורשה, והם עסקו בכריית מינהרות והברחות. הפילוג בעם היהודי בא לידי כך שהאצ&quot;י והאירגון היהודי הלוחם הציוני-סוציאליסטי אי&quot;ל, נלחמו בנפרד ובמקומות אחרים יחסית בגטו, למרות שבהתחלה היה קשר בין האירגונים- ואפילו סיכמו ביניהם על חלוקה של שטחי הלחימה בנאצים בגטו. אבל האירגונים הללו, בשל חילוקי הדעות הפוליטיים הפנימיים ומאבקי אגו, לא לחמו ממש יחד נגד הנאצים.</div>
<div dir="auto">עיקר כוחו של האצ&quot;י התרכז בארבע פלוגות בכיכר מוראנובסקי בגטו. פאוול פרנקל פיקד על הפלוגה שתפסה את מרכז הכיכר והגנה על המטה הראשי של הארגון. ליאון רודל פיקד על פלוגה מובחרת שתפסה עמדות סביב. פלוגות אלה היו חמושות היטב ברימוני-יד, בבקבוקי מולוטוב, אקדחים, רובים, נשק אוטומטי, מכונות ירייה קטנות ומכונת ירייה כבדה אחת (היחידה בגטו). מרדכי אפלבוים פיקד על פלוגה בת 40 לוחמים שהתמקמה בבניין ברחוב מילא. רודי בינשטוק פיקד על 50 לוחמים ברחוב פרנצישקנסקה שהיו חמושים בעיקר במטעני נפץ וברימוני-יד. דוד ברלינסקי פיקד על 20 לוחמים ברחובות נאלבקי ומילא. מפקדי כוחות במוקדים נוספים היו לייזר סטנביץ', יאן פיקה ורומן ויינשטוק. שמואל לופט היה מפקדן של שלוש פלוגות גדולות וחמושות בשטחי התעשייה מדרום שהיו מנותקות משטח הגטו הגדול (בין הרחובות נובוליפקי ולשנו). לא ידוע כמה אנשים מנה הארגון אז. אולם מספר החברים לא מנה יותר מ-250 על פי הערכה מקסימלית. ייתכן שבמהלך הקרבות הצטרפו ללוחמים עוד אנשים מתושבי הגטו.</div>
<div dir="auto">בבוקר ה-19 באפריל 1943 נכנסו כוחות אס אס וחיל רגלים אל הגטו. הם נתקלו באש שנפתחה עליהם מעמדות שונות בבתי הגטו. טנק שהוכנס לגטו הוצת וחסם את התנועה. מוביל הכוחות ומפקד כוח האס-אס, פון סמרן-פרנקנג, דיווח כי כוחותיו נסוגים וכי הוא סובל מפצועים והרוגים. האחראי על מבצע חיסול הגטו, גנרל שטרופ, שיחרר אותו מתפקידו ותפס את הפיקוד על המבצע לדיכוי המרד. עם כוח גדול שארגן מחדש נכנס שטרופ אל כיכר מוראנובסקי. שם הופתע להתקל באש כה עזה, עד שנאלץ להביא כוחות תגבור נוספים לאזור.</div>
<div dir="auto">בצהרי אותו יום קרה אירוע סמלי ויוצא דופן. אל גג הבית מספר 7 בכיכר מוראנובסקי, היכן ששכן מטה האצ&quot;י, עלו נער בשם יצחק יאצק אייזנר וזוגתו האלינה, והניפו עליו שני דגלים: הדגל הפולני האדום-לבן, ולצדו דגל כחול-לבן, דגלו של הארגון הצבאי היהודי. דגלים אלה נראו היטב ברחובות הגטו וברחבי ורשה. מכאן בא שם הספר &quot;דגלים מעל הגטו&quot;.</div>
<div dir="auto">כיכר מוראנובסקי, איפה שהתרכזו לוחמי האצ&quot;י, נפלה בסוף לידי הנאצים אך ניצולים מקרב הלוחמים המשיכו לפגוע בסיורים שעברו ברחובות. ב-6 במאי נהרג ליאון רודל בקרב מחוץ לגטו. ב-11 במאי נהרגו שאר הלוחמים ששרדו, וכפי הנראה בהם מפקדם פאוול פרנקל. ההתנגדות בגטו תמה סופית ב-16 במאי 1943. שאר הניצולים מצאו דרכים שונות ומשונות להתחבא עד לשיחרור הגטו. בשנת 1944 פרץ מרד פולני בעיר ורשה כנגד הנאצים.</div>
<div dir="auto">בתמונה: אנדרטת איזכור מרד גטו ורשה, שקיימת באיזור שבו היה הגטו והעתק ממנה נמצא במוזיאון &quot;יד ושם&quot; בירושלים. לאחר הוצאת ספרו של ארנס ופירסום האירגון החלו בקריאת מקומות וכיכרות והקמת אנדרטאות במדינת ישראל ובפולין על שם אירגון האצ&quot;י ומפקדיו.</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
<div id=":r1at:" class="x1n2onr6">
<div class="x1n2onr6">
<div class="x6s0dn4 x78zum5 xdt5ytf x6ikm8r x10wlt62 x1n2onr6 xh8yej3 x1jx94hy">
<div>
<div class="xqtp20y x6ikm8r x10wlt62 x1n2onr6">
<div class="x10l6tqk x13vifvy"><img class="x1ey2m1c xds687c x5yr21d x10l6tqk x17qophe x13vifvy xh8yej3 xl1xv1r" src="https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/339670175_545811980928998_2295661011870567306_n.jpg?_nc_cat=103&amp;ccb=1-7&amp;_nc_sid=5cd70e&amp;_nc_ohc=FZKPxoPPkQMAX-F7-pT&amp;_nc_ht=scontent.ftlv5-1.fna&amp;oh=00_AfBF12uLmwjMlLfyFuKE7jMYFXNxhccQMIsw_Qyrbd8Hcg&amp;oe=6444E5BF" alt="ייתכן שזו תמונה של ‏שער ברנדנבורג‏" width="600" height="382" /></div>
</div>
</div>
</div>
<div class="xua58t2 xzg4506 x1ey2m1c xds687c x47corl x10l6tqk x17qophe x13vifvy"></div>
<div class="x1o1ewxj x3x9cwd x1e5q0jg x13rtm0m x1ey2m1c xds687c xg01cxk x47corl x10l6tqk x17qophe x13vifvy x1ebt8du x19991ni x1dhq9h" data-visualcompletion="ignore"></div>
</div>
<div class="x6ikm8r x10wlt62"></div>
</div>
</div>
<div>
<div class="x168nmei x13lgxp2 x30kzoy x9jhf4c x6ikm8r x10wlt62" data-visualcompletion="ignore-dynamic">
<div class="x1n2onr6">
<div class="x6s0dn4 xi81zsa x78zum5 x6prxxf x13a6bvl xvq8zen xdj266r xktsk01 xat24cr x1d52u69 x889kno x4uap5 x1a8lsjc xkhd6sd xdppsyt">
<div class="x6s0dn4 x78zum5 x1iyjqo2 x6ikm8r x10wlt62">
<div class="x1i10hfl x1qjc9v5 xjbqb8w xjqpnuy xa49m3k xqeqjp1 x2hbi6w x13fuv20 xu3j5b3 x1q0q8m5 x26u7qi x972fbf xcfux6l x1qhh985 xm0m39n x9f619 x1ypdohk xdl72j9 x2lah0s xe8uvvx xdj266r x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r x2lwn1j xeuugli xexx8yu x4uap5 x18d9i69 xkhd6sd x1n2onr6 x16tdsg8 x1hl2dhg xggy1nq x1ja2u2z x1t137rt x1o1ewxj x3x9cwd x1e5q0jg x13rtm0m x3nfvp2 x1q0g3np x87ps6o x1lku1pv x1a2a7pz" tabindex="0"></div>
<div class="x1i10hfl x1qjc9v5 xjbqb8w xjqpnuy xa49m3k xqeqjp1 x2hbi6w x13fuv20 xu3j5b3 x1q0q8m5 x26u7qi x972fbf xcfux6l x1qhh985 xm0m39n x9f619 x1ypdohk xdl72j9 x2lah0s xe8uvvx xdj266r x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r x2lwn1j xeuugli xexx8yu x4uap5 x18d9i69 xkhd6sd x1n2onr6 x16tdsg8 x1hl2dhg xggy1nq x1ja2u2z x1t137rt x1o1ewxj x3x9cwd x1e5q0jg x13rtm0m x3nfvp2 x1q0g3np x87ps6o x1lku1pv x1a2a7pz" tabindex="0"></div>
<div class="">
<div class="x1i10hfl xjbqb8w x6umtig x1b1mbwd xaqea5y xav7gou x9f619 x1ypdohk xe8uvvx xdj266r x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r xexx8yu x4uap5 x18d9i69 xkhd6sd x16tdsg8 x1hl2dhg xggy1nq x1o1ewxj x3x9cwd x1e5q0jg x13rtm0m x1n2onr6 x87ps6o x1lku1pv x1a2a7pz x1heor9g xnl1qt8 x6ikm8r x10wlt62 x1vjfegm x1lliihq" tabindex="0">
<div class="x9f619 x1ja2u2z xzpqnlu x1hyvwdk xjm9jq1 x6ikm8r x10wlt62 x10l6tqk x1i1rx1s"></div>
</div>
</div>
</div>
<div class="x9f619 x1n2onr6 x1ja2u2z x78zum5 x2lah0s x1qughib x1qjc9v5 xozqiw3 x1q0g3np xykv574 xbmpl8g x4cne27 xifccgj"></div>
</div>
</div>
</div>
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;p=3569</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>הגיבורים הנשכחים: עמנואל הנגבי מהלח&quot;י ומציל יהודי הונגריה משה קראוס</title>
		<link>https://histerio.co.il/?p=3557</link>
		<comments>https://histerio.co.il/?p=3557#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 19 Apr 2023 15:13:00 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Histerio]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[היסטוריה]]></category>
		<category><![CDATA[פוליטיקה]]></category>
		<category><![CDATA[גאולה כהן]]></category>
		<category><![CDATA[גיבורים נשכחים]]></category>
		<category><![CDATA[השואה]]></category>
		<category><![CDATA[יהודי הונגריה]]></category>
		<category><![CDATA[יום הזיכרון]]></category>
		<category><![CDATA[יום השואה]]></category>
		<category><![CDATA[לח"י]]></category>
		<category><![CDATA[משה קראוס]]></category>
		<category><![CDATA[עמנואל הנגבי]]></category>
		<category><![CDATA[צחי הנגבי]]></category>
		<category><![CDATA[קסטנר]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://histerio.co.il/?p=3557</guid>
		<description><![CDATA[(c) כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO את אישתו ובנו של עמנואל הנגבי, יליד פולין, הכרנו היטב. מדובר בגאולה כהן לה היה נשוי זמן קצר, ובנו הוא כמובן ראש המועצה לביטחון לאומי, השר בעבר צחי הנגבי. אבל עמנואל הנגבי (1917-1975, בתמונה), במקור שטרסברג, הוא דמות חשובה בפני עצמה כדי לספר אודותיה. מדובר באחד מקציני המבצעים &#8230; <a href="https://histerio.co.il/?p=3557" class="more-link">Continue reading <span class="screen-reader-text">הגיבורים הנשכחים: עמנואל הנגבי מהלח&#34;י ומציל יהודי הונגריה משה קראוס</span> <span class="meta-nav">&#8594;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<div class="x78zum5 x1iyjqo2 x1n2onr6 xdt5ytf">
<div class="xyamay9 x1pi30zi xsag5q8 x1swvt13">
<div>
<div class="xyinxu5 x4uap5 x1g2khh7 xkhd6sd"></div>
<div class="xyinxu5 x4uap5 x1g2khh7 xkhd6sd">(c) כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO</div>
<div class="xyinxu5 x4uap5 x1g2khh7 xkhd6sd"><span class="x193iq5w xeuugli x13faqbe x1vvkbs x1xmvt09 x1lliihq x1s928wv xhkezso x1gmr53x x1cpjm7i x1fgarty x1943h6x xudqn12 x3x7a5m x6prxxf xvq8zen xo1l8bm xzsf02u" dir="auto"><span class="x193iq5w xeuugli x13faqbe x1vvkbs x1xmvt09 x1lliihq x1s928wv xhkezso x1gmr53x x1cpjm7i x1fgarty x1943h6x xudqn12 x3x7a5m x6prxxf xvq8zen xo1l8bm xzsf02u" dir="auto">את אישתו ובנו של עמנואל הנגבי, יליד פולין, הכרנו היטב. מדובר בגאולה כהן לה היה נשוי זמן קצר, ובנו הוא כמובן ראש המועצה לביטחון לאומי, השר בעבר צחי הנגבי.<br />
אבל עמנואל הנגבי (1917-1975, בתמונה), במקור שטרסברג, הוא דמות חשובה בפני עצמה כדי לספר אודותיה.<br />
מדובר באחד מקציני המבצעים הבכירים של אירגון &quot;לוחמי חירות ישראל&quot;, הלא הוא הלח&quot;י, ובאנגלית The Stern Gang.</span></span>מגיל 15 כבר הצטרף לתנועת בית&quot;ר ועלה בעלייה של בית&quot;ריסטים לארץ ישראל. לאחר הפילוג בין אירגוני האצ&quot;ל והלח&quot;י בשנת 1940, הצטרף אל אברהם יאיר שטרן, מייסד הלח&quot;י. הוא ניהל את כוח האדם של האירגון וכינויו היה &quot;אדם&quot;.<br />
בחודש מאי 1942 נאסר על ידי הבולשת הבריטית בחיפה, בדירה של המחתרת, וישב במחנות המעצר מזרעה ולטרון. באותה עת לא הובאו עצורי לח&quot;י למשפט אלא נעצרו בצו מינהלי לפי חוקי החירום המנדטוריים. הנגבי, יחד עם כעשרים עצירים אחרים שנמנו עם אנשי לח&quot;י, חפרו בלטרון משך חודשים רבים מנהרה באורך 76 מטרים, כדי לברוח מן המאסר ולשוב לפעילות המחתרת. יום הבריחה נקבע ל-31 באוקטובר 1943. מספר שבועות בטרם מועד זה, הונחה הנגבי על ידי מפקדיו לנסות ולהימלט מן המעצר לפני יתר חבריו, כדי להסדיר מן החוץ את כל הדרוש למילוט הבורחים ולקליטתם המחודשת בשורות המחתרת.הנגבי התחזה לחולה והובהל ב-16 בספטמבר 1943 מלטרון אל בית החולים הממשלתי במתחם &quot;מגרש הרוסים&quot; בירושלים. שם היה נתון תחת מעקב צמוד של רופאי בית החולים, ותחת שמירה קפדנית של הבולשת הבריטית. הנגבי התלונן על כאבים עזים, שבעטיים נאלץ ללכת כפוף לגמרי, בצעדים איטיים ביותר, תוך הפגנת חולשה מוחלטת. כעבור עשרה ימים, בבוקר 26 בספטמבר 1943, לאחר שהרגיל את שומריו למצבו הגופני הרעוע, הוציא הנגבי אל הפועל את תוכניתו: בלילה הקודם, בחסות החושך ומתחת לשמיכה, כדי שלא להיחשף על ידי המאושפזים הנוספים בחדרו, לבש בגדים אזרחיים ועליהם שב ולבש את פיג'מת האסיר. השכם בבוקר ביקש לצאת מן התא אל חדר השירותים, כשהוא מתקדם לאיטו בקושי רב ונאנק מכאבים. בחדר זה פשט את הפיז'מה, נותר בבגדים רגילים, הזדקף ויצא מן השירותים בצעדים בוטחים ומהירים. איש לא חשד בו, גם כשירד מספר קומות ויצא מבית החולים אל החופש. כאשר הבחינו השומרים בהיעדרותו, כבר נמצא הרחק מן המקום.</p>
<p>בהנחיית מפקד לח&quot;י בעת ההיא, יצחק שמיר, הוביל הנגבי את ההכנות לקליטת הבורחים מלטרון. בליל 31 באוקטובר ביצעו עצירי לח&quot;י בלטרון את התוכנית שסוכמה מראש: הם עברו במנהרה, מפתח הכניסה שהיה מוסווה בתוך הצריף בו התגוררו, אל פתח היציאה שמוקם כמה עשרות מטרים מחוץ לגדר ההיקפית החשמלית של מחנה המעצר. הנגבי, ועמו לוחם מחתרת נוסף, המתינו לבורחים בקרבת מקום, ציידו כל אחד מהם בנשק, והובילו אותם אל אוטובוס פרטי שחנה בחורשה סמוכה. האוטובוס הגיע לתל אביב בשלוש בבוקר, והלוחמים התפזרו איש איש למקום המסתור שהוכן עבורו מבעוד מועד. הבריחה הנועזת הכתה בהלם את השלטון הבריטי בארץ, ועודדה מאוד את רוחם של אנשי לח&quot;י, שרציחתו של מייסד הארגון, &quot;יאיר&quot;, פגעה בהם קשות.</p>
<p>לאחר הבריחה התמסר הנגבי לחיזוקה ולבניינה של המחתרת. המחלקה עליה פיקד עסקה במגוון משימות: אספקת חומרים לפעולות; איתור מחסנים לנשק; ארגון אוהדים ומסייעים; גיוס כספים. הוא השתתף בשורה ארוכה של מבצעים, בהתקפות על בסיסי השלטון הבריטי כגון בניין הבולשת ביפו, ופיקד, בין היתר, על ניסיון ההתנקשות בקצין המשטרה הבריטי פורד בתל אביב. בשנת 1947 התחתן עם גאולה כהן, שדרנית ומפעילת הרדיו של אירגון לח&quot;י. הם חיו ביחד עד שנת 1962 ואז נפרדו. בנם הוא צחי הנגבי.</p>
<p>משה קראוס- מציל יהודי הונגריה</p>
<p>משה קראוס (1908-1986) היה מי שהציל 40 אלף מיהודי הונגריה בתקופת השואה, פי עשרות מ&quot;רכבת המיוחסים&quot; של ישראל קסטנר. תוכנית ההצלה של קראוס היוותה את ההפך הגמור מתוכניתו של קסטנר; לעומת קסטנר, שסבר כי משא ומתן ישיר עם הנאצים הוא הדרך הבטוחה להצלת יהודי הונגריה, אף אם רק מעטים מהם, דבק קראוס בקו של הסתייעות בנציגי המדינות הנייטרליות והפעלת לחץ כבד על שלטונות הונגריה, אשר זכו מהגרמנים למרחב תמרון גדול ולסמכויות נרחבות. הוא אף הסתכסך קשות עם ישראל קסטנר. בדומה לישראל קסטנר ולמנהיגים יהודים נוספים, ידע גם קראוס על הפתרון הסופי בפולין כבר באפריל 1943, והיה היחיד שחשש כי סכנה דומה צפויה גם ליהודי הונגריה, בעלת בריתהּ של גרמניה.</p>
<p>שמו האמיתי היה מיקלוש,<br />
הוא היה נציג תנועת &quot;המזרחי&quot; הדתית בהונגריה ושירת כמנהל המשרד הארצישראלי (הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל) בבודפשט, בירת הונגריה, בין השנים 1935–1945. בין שאר תפקידיו היה אחראי על חלוקת מכסת הסרטיפיקטים, שקצב המנדט הבריטי לעלייה לארץ ישראל, בין חברי התנועות הציוניות המקומיות. עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה ב-19 במרץ 1944 , הגה קראוס את הרעיון להשתמש בסרטיפיקטים שנותרו בידו, יחד עם בקשות חסות נוספות, ממדינות שונות, להצלת יהודים. הרעיון הניע את תת-הקונסול השווייצרי, קרל לוץ, לבקש ולקבל את אישורה של ממשלת הונגריה להגירת 7800 יהודים (שפורשו לאחר מכן על ידי לוץ כ-7800 משפחות של יהודים). לצורך הכנת הניירת להכנת הדרכונים הקולקטיביים להגירה, חכר לוץ מהסוחר ארתור וייס את &quot;בית הזכוכית&quot; בבודפשט.</p>
<p>האנשים שהיו המיועדים לעלייה קיבלו מלוץ כתב חסות שווייצרי שלפיו הם נחשבים לנתינים שווייצרים. בזכות הפעילות בבית הזכוכית, במיוחד זו של המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה, ניצלו אלפי בני אדם, אלה שמצאו מקלט במתחם עצמו, שהיה אתר &quot;אקס-טריטוריאלי&quot;, או כאלה שניצלו בעזרת השימוש בכתבי החסות (שוצפאס) &#8211; המקוריים או המזויפים &#8211; שקיבלו לידיהם.</p>
<p>הרעיון היה של קראוס, מתן החסות והתעודות המקוריות (אלפים) היו של קרל לוץ ולאחר מכן גם ראול ולנברג ואחרים והביצוע (במיוחד זיוף עשרות אלפי תעודות חסות מזויפות וחלוקתן) היה של המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה.</p>
<p>בשנת 1945 הממסד המפא&quot;יניקי החליט להכתים את קראוס- הואפוטר מתפקידו כמנהל המשרד הארץ ישראלי בבודפשט, לאחר שהואשם כנראה לשווא בשימוש בתעודות עלייה שהיו מיועדות לחברי תנועות ציוניות אחרות לטובת דתיים ולא-ציוניים. ההאשמות בוטלו לבסוף, אך עליית כוחהּ של מפא&quot;י דחקה את קראוס, איש תנועת &quot;המזרחי&quot;, מחוץ למשרד בבודפשט, ואל מחוץ להיסטוריה הרשמית הישראלית לגבי חילוץ יהודי הונגריה בשואה.</p>
<p>קראוס היה ציר לקונגרס הציוני הכ&quot;ב בבזל, והתגורר בשווייץ עד שעלה לישראל בשנת 1952. בארץ ניהל את הכפר השוודי, ועבד במשרד הסעד עד צאתו לגמלאות. הוא היה נשוי לגוסטי שטאל. נפטר בארץ, בשנת 1985.</p>
<div class="x1i10hfl xjbqb8w x6umtig x1b1mbwd xaqea5y xav7gou x9f619 x1ypdohk xt0psk2 xe8uvvx xdj266r x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r xexx8yu x4uap5 x18d9i69 xkhd6sd x16tdsg8 x1hl2dhg xggy1nq x1a2a7pz xt0b8zv xzsf02u x1s688f" tabindex="0"></div>
</div>
</div>
</div>
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;p=3557</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>הגיבורים הנשכחים: בני עדות המזרח שתרמו להתפתחות הציונות. חלק 5: ניסים בכר-מחדש השפה העברית, אלברט ענתבי ויחזקאל ניסנוב השומר</title>
		<link>https://histerio.co.il/?p=3487</link>
		<comments>https://histerio.co.il/?p=3487#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 14 Mar 2023 14:35:00 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Histerio]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[Uncategorized]]></category>
		<category><![CDATA[היסטוריה]]></category>
		<category><![CDATA[לבנון וסוריה]]></category>
		<category><![CDATA[פופולארי]]></category>
		<category><![CDATA[אירגון השומר]]></category>
		<category><![CDATA[אלברט ענתבי]]></category>
		<category><![CDATA[אליעזר בן יהודה]]></category>
		<category><![CDATA[גיבורים נשכחים]]></category>
		<category><![CDATA[האימפריה העות'מאנית]]></category>
		<category><![CDATA[העלייה השנייה]]></category>
		<category><![CDATA[חלוצים]]></category>
		<category><![CDATA[יחזקאל ניסנוב]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל הראשונה]]></category>
		<category><![CDATA[ישראל השנייה]]></category>
		<category><![CDATA[מחדש השפה העברית]]></category>
		<category><![CDATA[מחייה השפה העברית]]></category>
		<category><![CDATA[ניסים בכר]]></category>
		<category><![CDATA[עדות המזרח]]></category>
		<category><![CDATA[ציונות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://histerio.co.il/?p=3487</guid>
		<description><![CDATA[(c) כל הזכויות שמורות לכותב האתר HISTERIO הוא נולד בירושלים העות'מאנית לרב ספרדי מרומניה, ואימו הייתה ממשפחת אבולעפיה הספרדית. יש רחוב במרכז ירושלים שנקרא על שמו, לא רחוק מהנחלאות. את אליעזר בן יהודה כולם מכירים כ&#34;מחייה השפה העברית&#34;, אבל לו ראוי הכינוי &#34;מחדש השפה העברית&#34;, כי הוא עשה זאת לפני אליעזר בן יהודה (עם עוד &#8230; <a href="https://histerio.co.il/?p=3487" class="more-link">Continue reading <span class="screen-reader-text">הגיבורים הנשכחים: בני עדות המזרח שתרמו להתפתחות הציונות. חלק 5: ניסים בכר-מחדש השפה העברית, אלברט ענתבי ויחזקאל ניסנוב השומר</span> <span class="meta-nav">&#8594;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>(c) כל הזכויות שמורות לכותב האתר HISTERIO</p>
<p>הוא נולד בירושלים העות'מאנית לרב ספרדי מרומניה, ואימו הייתה ממשפחת אבולעפיה הספרדית. יש רחוב במרכז ירושלים שנקרא על שמו, לא רחוק מהנחלאות. את אליעזר בן יהודה כולם מכירים כ&quot;מחייה השפה העברית&quot;, אבל לו ראוי הכינוי &quot;מחדש השפה העברית&quot;, כי הוא עשה זאת לפני אליעזר בן יהודה (עם עוד שניים אחרים). הוא לא עסק בכדורגל (להבדיל), אלא בחינוך, וחי בין השנים 1848-1931. מדובר בניסים בכר (בתמונה) שניהל גם את בית הספר של &quot;כל ישראל חברים&quot;- אליאנס בעיר חלב. משם עבר לאיסטנבול (קושטא) וניהל שם גם את בית ספר אליאנס. שיטת הלימוד שלו הייתה חדשנית- עברית בעברית, כלומר לימוד טבעי של השפה שהייתה שמורה בדרך כלל לתפילות ולספרי הקודש, הכי קרוב שאפשר לשפת האם ומהפרט אל הכלל. וזאת למרות שכידוע, השפה הצרפתית היא השפה העיקרית בבתי הספר של אליאנס. הוא התעקש למרות דרישות האגודה ללמד בעברית. בשנת 1882 הגיע לירושלים ולימד שם בבית ספר שהקים, &quot;תורה ומלאכה&quot;, בית ספר עברי לכל דבר ועניין, אותו החרימו הרבנים האשכנזים. הוא שימש גם כנשיא ועד העדה הספרדית בירושלים. בשנת 1931 נפטר בניו יורק. בבית הספר בירושלים החליף אותו אלברט ענתבי (1869-1919). ענתבי היה למעשה חלאבי (ממחוז חלב המורחב שכיום חלקו בסוריה וחלקו בדרום מזרח תורכיה) במוצאו, ומקור משפחתו מהעיר ענתב (גאזיאנטפ) שכיום בתורכיה. הוא שימש כסגנו של ניסים בכר כמנהל &quot;אליאנס- כל ישראל חברים&quot; בירושלים. הוא טיפח יחסים תקינים עם אפנדים (ראשי משפחות ומכובדים) ערבים ועם מושלים ופקידים עות'מאנים רבים בירושלים, תוך שהוא נעזר בשליטתו בצרפתית, ערבית ובתורכית. הוא סייע לרכישת אדמות בידי יהודים בארץ ישראל ובמושבות ושיכנע את השילטונות העות'מאניים שלא להערים קשיים על המתיישבים היהודיים ולהעביר את האדמות לידיהם. היו לו יחסים מורכבים מאוד עם השילטונות העות'מאניים בייחוד בימי מלחמת העולם הראשונה, וכן יחסים מורכבים עם משפחתו של אליעזר בן יהודה ובמיוחד עם בנו, איתמר בן אב&quot;י.</p>
<p>יחזקאל ניסנוב היה יליד דאגסטאן (רפובליקה מוסלמית ששייכת כיום לרוסיה) וממייסדי האירגונים &quot;השומר&quot; ו&quot;בר גיורא&quot; ומחלוצי העלייה השנייה. הוא נולד בשנת 1886. עלה לארץ בשנת 1906 ועסק בגליל בשמירה וברכישת קרקעות. ב 23.2.1911 יצאו יחזקאל וצבי נדב בעגלה ליבנאל לחלק נשק במושבות הגליל. בדרך  נרצח יחזקאל בקרב-אקדחים עם כנופיה ערבית שהתקיפה אותם ממארב.</p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;p=3487</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
