<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>Histerio &#187; פאבל פרנקל</title>
	<atom:link href="https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;tag=%D7%A4%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://histerio.co.il</link>
	<description>היסטוריה, פוליטיקה, טלוויזיה ומה שביניהם</description>
	<lastBuildDate>Fri, 18 Oct 2024 13:22:17 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=4.1</generator>
	<item>
		<title>הגיבורים הנשכחים בימי השואה ובמרד גטו ורשה: האירגון הצבאי היהודי (אצ&quot;י)- כשהרוויזיוניסטים נקטו פעולה</title>
		<link>https://histerio.co.il/?p=3569</link>
		<comments>https://histerio.co.il/?p=3569#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 19 Apr 2023 15:20:52 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Histerio]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[היסטוריה]]></category>
		<category><![CDATA[פופולארי]]></category>
		<category><![CDATA[80 שנים למרד גטו ורשה]]></category>
		<category><![CDATA[אצ"י]]></category>
		<category><![CDATA[גיבורים נשכחים]]></category>
		<category><![CDATA[דגלים מעל הגטו]]></category>
		<category><![CDATA[השואה]]></category>
		<category><![CDATA[יהודי פולין]]></category>
		<category><![CDATA[יום השואה]]></category>
		<category><![CDATA[פאבל פרנקל]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://histerio.co.il/?p=3569</guid>
		<description><![CDATA[(c) כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO &#160; האירגון Żydowski Związek Wojskowy, ŻZW, הלא הוא האירגון הצבאי היהודי, האצ&#34;י, היה האירגון היהודי-פולני שפעל בימי מרד הגטו של העיר ורשה בירת פולין, שפרץ בערב פסח התש&#34;ג 1943, שהושכח מחוץ לתודעה ההיסטורית הישראלית. בראש האירגון עמדו פאבל פרנקל ודוד מרדכי אפלבאום. שניהם, במיוחד אפלבאום, נפגשו עוד בשנת &#8230; <a href="https://histerio.co.il/?p=3569" class="more-link">Continue reading <span class="screen-reader-text">הגיבורים הנשכחים בימי השואה ובמרד גטו ורשה: האירגון הצבאי היהודי (אצ&#34;י)- כשהרוויזיוניסטים נקטו פעולה</span> <span class="meta-nav">&#8594;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>(c) כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO</p>
<p>&nbsp;</p>
<div>
<div class="" dir="auto">
<div id=":r1as:" class="x1iorvi4 x1pi30zi x1swvt13 x1l90r2v" data-ad-comet-preview="message" data-ad-preview="message">
<div class="x78zum5 xdt5ytf xz62fqu x16ldp7u">
<div class="xu06os2 x1ok221b">
<div class="x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r x1vvkbs xdj266r x126k92a">
<div dir="auto">האירגון Żydowski Związek Wojskowy, ŻZW, הלא הוא האירגון הצבאי היהודי, האצ&quot;י, היה האירגון היהודי-פולני שפעל בימי מרד הגטו של העיר ורשה בירת פולין, שפרץ בערב פסח התש&quot;ג 1943, שהושכח מחוץ לתודעה ההיסטורית הישראלית. בראש האירגון עמדו פאבל פרנקל ודוד מרדכי אפלבאום. שניהם, במיוחד אפלבאום, נפגשו עוד בשנת 1940 עם אנשי המחתרת הפולנית וקיבלו ממנה סיוע. פאבל פרנקל אירגן צעירים בית&quot;רים רוויזיוניסטים כדי להילחם בנאצים. רק מעטים נענו לקריאתו בהתחלה, היות והאירגון דרש השתייכות, נאמנות ומשמעת צבאית מוחלטת מצד חבריו. אגב, לאירגון הזה היו מאפיינים דומים לאירגון הלח&quot;י, לוחמי חירות ישראל (שהבריטים קראו לו &quot;כנופיית שטרן&quot; והוקם גם בשנת 1940), שפעל בארץ ישראל בשנות הארבעים: חבריו לא היו אך ורק יהודים חילוניים ימניים בדעותיהם. היו חברים בו גם קומוניסטים וגם חסידים. האירגון היה מורכב מתאים שנהנו ממידור גבוה (בדומה ללח&quot;י).</div>
<div dir="auto">באירגון האצ&quot;י היה לנשים תפקיד מפתח: היו בו קשריות רבות, אשר היו נוהגות לצאת מחוץ לגטו במטרה לקיים את הקשר עם המחתרת הפולנית תוך העברה וקבלה של מסרים. לתפקיד נבחרו נשים שחזותן הייתה סלאבית ככל הניתן. תוך סיכון גבוה וחירוף נפש הצליחו הקשריות גם להבריח משפחות וילדים אל מקומות מקלט מחוץ לחומות. הייתה זו לוחמה בקו הראשון. קשריות שהיו מחוץ לגטו בעת פרוץ המרד חזרו אליו דרך המנהרות כדי להילחם מתוך הגטו. אחרות לחמו לצד הפולנים בקרבות מאוחרים יותר. חלקן נשארו בחיים כדי לספר את סיפורו של האירגון.</div>
<div dir="auto">מבין חברי האצ&quot;י רק שמונה לוחמים וקשריות ספורות נותרו בחיים אחרי המרד כדי למסור את עדויותיהם. ממפקדי הארגון לא שרד אף אדם. עובדה זו, בנוסף למידור הגבוה בין התאים והמחלקות, הקשו על איסוף המידע אודות הארגון. רובו נשען על עדויות השורדים, קשריות אחדות ואנשי המחתרת הפולנית. זכו להכרה הראויה לא בספרות, לא במחקר, לא בהנצחה ולא בשיח הלימודי על ההתקוממות והגבורה בימי שואה בכלל ואף בנוגע למרד גטו ורשה בפרט. באופן גורף למדי, רוב ספרי הלימוד (לפחות עד לסוף המאה העשרים), אף לא מאזכרים את פועלו של האצ&quot;י, ומתקבל הרושם כי במרד גטו ורשה השתתפו רק אנשי הארגון המקביל לו, האירגון היהודי-סוציאליסטי אי&quot;ל, וכי מנהיג המרד היה מרדכי אנילביץ'. בהיות האירגון יותר דומה במבנהו ובפעולותיו לאירגון הלח&quot;י (לדעתי) ובשל עזיבתו את אנשי בית&quot;ר בפולין באותו זמן, גם מנהיג האצ&quot;ל ותנועת החירות, ראש הממשלה השישי מנחם בגין, לא מיהר להבליט גם הוא את קיום האירגון.</div>
<div dir="auto">מי שהעלה את האירגון לתודעה הוא שר הביטחון הישראלי לשעבר, פרופסור משה ארנס. ארנס כתב בשנת 2009 את הספר &quot;דגלים מעל הגטו&quot; שסקר היסטורית את תולדות האצ&quot;י ופעילותו. בשנת 2017 אף יצא סרט תיעודי על האצ&quot;י, &quot;ונזכור את כולם&quot;? אפילו היסטוריון גטו ורשה, עמנואל רינגלבלום, התלונן כי את האצ&quot;י כמעט ולא מזכירים. כנראה הייתה השתקה מכוונת &#8211; &quot;הנדסת הזיכרון&quot;, של פועלו של האצ&quot;י על ידי מפלגת השלטון בישראל, מפא&quot;י מסיבות פוליטיות. ביישוב ובמדינת ישראל. הכוונה בכך היא כי אי&quot;ל היה התאגדות של התנועות הציוניות הסוציאליסטיות בגטו, בעוד האצ&quot;י הורכב בעיקרו מבית&quot;ר ואנשי התנועה הרוויזיוניסטית. לפי טענות אלה קובעי מדיניות החינוך, אשר היו שייכים למחנה הפועלים, מיזערו עד מאוד את חלקו של הארגון מן המחנה היריב, והאדירו את האי&quot;ל אשר נמנה על המחנה שלהם, &quot;לא משלנו&quot;&#8230;</div>
<div dir="auto">ב-18 באפריל 1943, יום לפני ליל הסדר של שנת תש&quot;ג, קיבלו ראשי הגטו היהודיים את פקודת הנאצים כי על הגטו מוטל עוצר מלא וכי באמצע הלילה יתחיל מבצע ה&quot;אקציה&quot; של פינוי הגטו כולו (&quot;האקציה הסופית&quot;). פאבל פרנקל העביר את הידיעה על כך למרדכי אנילביץ' איש השומר הצעיר, מפקד האירגון היהודי הלוחם (אי&quot;ל) המתחרה.</div>
<div dir="auto">לפני המרד, עסק האירגון בפעולות של איסוף מודיעין נגד אנשי הגסטאפו (המשטרה החשאית הנאצית) בגטו ורשה, והם עסקו בכריית מינהרות והברחות. הפילוג בעם היהודי בא לידי כך שהאצ&quot;י והאירגון היהודי הלוחם הציוני-סוציאליסטי אי&quot;ל, נלחמו בנפרד ובמקומות אחרים יחסית בגטו, למרות שבהתחלה היה קשר בין האירגונים- ואפילו סיכמו ביניהם על חלוקה של שטחי הלחימה בנאצים בגטו. אבל האירגונים הללו, בשל חילוקי הדעות הפוליטיים הפנימיים ומאבקי אגו, לא לחמו ממש יחד נגד הנאצים.</div>
<div dir="auto">עיקר כוחו של האצ&quot;י התרכז בארבע פלוגות בכיכר מוראנובסקי בגטו. פאוול פרנקל פיקד על הפלוגה שתפסה את מרכז הכיכר והגנה על המטה הראשי של הארגון. ליאון רודל פיקד על פלוגה מובחרת שתפסה עמדות סביב. פלוגות אלה היו חמושות היטב ברימוני-יד, בבקבוקי מולוטוב, אקדחים, רובים, נשק אוטומטי, מכונות ירייה קטנות ומכונת ירייה כבדה אחת (היחידה בגטו). מרדכי אפלבוים פיקד על פלוגה בת 40 לוחמים שהתמקמה בבניין ברחוב מילא. רודי בינשטוק פיקד על 50 לוחמים ברחוב פרנצישקנסקה שהיו חמושים בעיקר במטעני נפץ וברימוני-יד. דוד ברלינסקי פיקד על 20 לוחמים ברחובות נאלבקי ומילא. מפקדי כוחות במוקדים נוספים היו לייזר סטנביץ', יאן פיקה ורומן ויינשטוק. שמואל לופט היה מפקדן של שלוש פלוגות גדולות וחמושות בשטחי התעשייה מדרום שהיו מנותקות משטח הגטו הגדול (בין הרחובות נובוליפקי ולשנו). לא ידוע כמה אנשים מנה הארגון אז. אולם מספר החברים לא מנה יותר מ-250 על פי הערכה מקסימלית. ייתכן שבמהלך הקרבות הצטרפו ללוחמים עוד אנשים מתושבי הגטו.</div>
<div dir="auto">בבוקר ה-19 באפריל 1943 נכנסו כוחות אס אס וחיל רגלים אל הגטו. הם נתקלו באש שנפתחה עליהם מעמדות שונות בבתי הגטו. טנק שהוכנס לגטו הוצת וחסם את התנועה. מוביל הכוחות ומפקד כוח האס-אס, פון סמרן-פרנקנג, דיווח כי כוחותיו נסוגים וכי הוא סובל מפצועים והרוגים. האחראי על מבצע חיסול הגטו, גנרל שטרופ, שיחרר אותו מתפקידו ותפס את הפיקוד על המבצע לדיכוי המרד. עם כוח גדול שארגן מחדש נכנס שטרופ אל כיכר מוראנובסקי. שם הופתע להתקל באש כה עזה, עד שנאלץ להביא כוחות תגבור נוספים לאזור.</div>
<div dir="auto">בצהרי אותו יום קרה אירוע סמלי ויוצא דופן. אל גג הבית מספר 7 בכיכר מוראנובסקי, היכן ששכן מטה האצ&quot;י, עלו נער בשם יצחק יאצק אייזנר וזוגתו האלינה, והניפו עליו שני דגלים: הדגל הפולני האדום-לבן, ולצדו דגל כחול-לבן, דגלו של הארגון הצבאי היהודי. דגלים אלה נראו היטב ברחובות הגטו וברחבי ורשה. מכאן בא שם הספר &quot;דגלים מעל הגטו&quot;.</div>
<div dir="auto">כיכר מוראנובסקי, איפה שהתרכזו לוחמי האצ&quot;י, נפלה בסוף לידי הנאצים אך ניצולים מקרב הלוחמים המשיכו לפגוע בסיורים שעברו ברחובות. ב-6 במאי נהרג ליאון רודל בקרב מחוץ לגטו. ב-11 במאי נהרגו שאר הלוחמים ששרדו, וכפי הנראה בהם מפקדם פאוול פרנקל. ההתנגדות בגטו תמה סופית ב-16 במאי 1943. שאר הניצולים מצאו דרכים שונות ומשונות להתחבא עד לשיחרור הגטו. בשנת 1944 פרץ מרד פולני בעיר ורשה כנגד הנאצים.</div>
<div dir="auto">בתמונה: אנדרטת איזכור מרד גטו ורשה, שקיימת באיזור שבו היה הגטו והעתק ממנה נמצא במוזיאון &quot;יד ושם&quot; בירושלים. לאחר הוצאת ספרו של ארנס ופירסום האירגון החלו בקריאת מקומות וכיכרות והקמת אנדרטאות במדינת ישראל ובפולין על שם אירגון האצ&quot;י ומפקדיו.</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
</div>
<div id=":r1at:" class="x1n2onr6">
<div class="x1n2onr6">
<div class="x6s0dn4 x78zum5 xdt5ytf x6ikm8r x10wlt62 x1n2onr6 xh8yej3 x1jx94hy">
<div>
<div class="xqtp20y x6ikm8r x10wlt62 x1n2onr6">
<div class="x10l6tqk x13vifvy"><img class="x1ey2m1c xds687c x5yr21d x10l6tqk x17qophe x13vifvy xh8yej3 xl1xv1r" src="https://scontent.ftlv5-1.fna.fbcdn.net/v/t39.30808-6/339670175_545811980928998_2295661011870567306_n.jpg?_nc_cat=103&amp;ccb=1-7&amp;_nc_sid=5cd70e&amp;_nc_ohc=FZKPxoPPkQMAX-F7-pT&amp;_nc_ht=scontent.ftlv5-1.fna&amp;oh=00_AfBF12uLmwjMlLfyFuKE7jMYFXNxhccQMIsw_Qyrbd8Hcg&amp;oe=6444E5BF" alt="ייתכן שזו תמונה של ‏שער ברנדנבורג‏" width="600" height="382" /></div>
</div>
</div>
</div>
<div class="xua58t2 xzg4506 x1ey2m1c xds687c x47corl x10l6tqk x17qophe x13vifvy"></div>
<div class="x1o1ewxj x3x9cwd x1e5q0jg x13rtm0m x1ey2m1c xds687c xg01cxk x47corl x10l6tqk x17qophe x13vifvy x1ebt8du x19991ni x1dhq9h" data-visualcompletion="ignore"></div>
</div>
<div class="x6ikm8r x10wlt62"></div>
</div>
</div>
<div>
<div class="x168nmei x13lgxp2 x30kzoy x9jhf4c x6ikm8r x10wlt62" data-visualcompletion="ignore-dynamic">
<div class="x1n2onr6">
<div class="x6s0dn4 xi81zsa x78zum5 x6prxxf x13a6bvl xvq8zen xdj266r xktsk01 xat24cr x1d52u69 x889kno x4uap5 x1a8lsjc xkhd6sd xdppsyt">
<div class="x6s0dn4 x78zum5 x1iyjqo2 x6ikm8r x10wlt62">
<div class="x1i10hfl x1qjc9v5 xjbqb8w xjqpnuy xa49m3k xqeqjp1 x2hbi6w x13fuv20 xu3j5b3 x1q0q8m5 x26u7qi x972fbf xcfux6l x1qhh985 xm0m39n x9f619 x1ypdohk xdl72j9 x2lah0s xe8uvvx xdj266r x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r x2lwn1j xeuugli xexx8yu x4uap5 x18d9i69 xkhd6sd x1n2onr6 x16tdsg8 x1hl2dhg xggy1nq x1ja2u2z x1t137rt x1o1ewxj x3x9cwd x1e5q0jg x13rtm0m x3nfvp2 x1q0g3np x87ps6o x1lku1pv x1a2a7pz" tabindex="0"></div>
<div class="x1i10hfl x1qjc9v5 xjbqb8w xjqpnuy xa49m3k xqeqjp1 x2hbi6w x13fuv20 xu3j5b3 x1q0q8m5 x26u7qi x972fbf xcfux6l x1qhh985 xm0m39n x9f619 x1ypdohk xdl72j9 x2lah0s xe8uvvx xdj266r x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r x2lwn1j xeuugli xexx8yu x4uap5 x18d9i69 xkhd6sd x1n2onr6 x16tdsg8 x1hl2dhg xggy1nq x1ja2u2z x1t137rt x1o1ewxj x3x9cwd x1e5q0jg x13rtm0m x3nfvp2 x1q0g3np x87ps6o x1lku1pv x1a2a7pz" tabindex="0"></div>
<div class="">
<div class="x1i10hfl xjbqb8w x6umtig x1b1mbwd xaqea5y xav7gou x9f619 x1ypdohk xe8uvvx xdj266r x11i5rnm xat24cr x1mh8g0r xexx8yu x4uap5 x18d9i69 xkhd6sd x16tdsg8 x1hl2dhg xggy1nq x1o1ewxj x3x9cwd x1e5q0jg x13rtm0m x1n2onr6 x87ps6o x1lku1pv x1a2a7pz x1heor9g xnl1qt8 x6ikm8r x10wlt62 x1vjfegm x1lliihq" tabindex="0">
<div class="x9f619 x1ja2u2z xzpqnlu x1hyvwdk xjm9jq1 x6ikm8r x10wlt62 x10l6tqk x1i1rx1s"></div>
</div>
</div>
</div>
<div class="x9f619 x1n2onr6 x1ja2u2z x78zum5 x2lah0s x1qughib x1qjc9v5 xozqiw3 x1q0g3np xykv574 xbmpl8g x4cne27 xifccgj"></div>
</div>
</div>
</div>
</div>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;p=3569</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>הגיבורים הנשכחים: גיבורי מרד גטו ורשה, פאבל פרנקל ומארק אדלמן: אחד ציוני מאוד, השני ממש לא</title>
		<link>https://histerio.co.il/?p=3552</link>
		<comments>https://histerio.co.il/?p=3552#comments</comments>
		<pubDate>Tue, 04 Apr 2023 16:18:14 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Histerio]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[היסטוריה]]></category>
		<category><![CDATA[פופולארי]]></category>
		<category><![CDATA[80 שנים למרד גטו ורשה]]></category>
		<category><![CDATA[אי"ל]]></category>
		<category><![CDATA[אנילביץ']]></category>
		<category><![CDATA[אצ"י]]></category>
		<category><![CDATA[אקציה]]></category>
		<category><![CDATA[גטו]]></category>
		<category><![CDATA[דגלים מעל הגטו]]></category>
		<category><![CDATA[האירגון היהודי הלוחם]]></category>
		<category><![CDATA[האירגון הצבאי היהודי]]></category>
		<category><![CDATA[השואה והגבורה]]></category>
		<category><![CDATA[ורשה]]></category>
		<category><![CDATA[יום השואה]]></category>
		<category><![CDATA[יום השואה תשפ"ג]]></category>
		<category><![CDATA[מארק אדלמן]]></category>
		<category><![CDATA[מרד גטו ורשה]]></category>
		<category><![CDATA[פאבל פרנקל]]></category>
		<category><![CDATA[פולין]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://histerio.co.il/?p=3552</guid>
		<description><![CDATA[כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO (C) במלאת 80 שנים למרד גטו ורשה לפי התאריך העברי, ההתקוממות היהודית הגדולה ביותר בזמן השואה שהתחילה בערב פסח תש&#34;ג, אני רוצה לציין שניים מגיבורי המרד, שההיסטוריה הרשמית של מדינת ישראל &#34;דאגה&#34; להעלים: פאבל פרנקל, מנהיג האצ&#34;י- האירגון הצבאי היהודי שהיה למעשה משויך לתנועת בית&#34;ר, ומארק אדלמן, איש הביון &#8230; <a href="https://histerio.co.il/?p=3552" class="more-link">Continue reading <span class="screen-reader-text">הגיבורים הנשכחים: גיבורי מרד גטו ורשה, פאבל פרנקל ומארק אדלמן: אחד ציוני מאוד, השני ממש לא</span> <span class="meta-nav">&#8594;</span></a>]]></description>
				<content:encoded><![CDATA[<p>כל הזכויות שמורות לכותב אתר HISTERIO (C)</p>
<p>במלאת 80 שנים למרד גטו ורשה לפי התאריך העברי, ההתקוממות היהודית הגדולה ביותר בזמן השואה שהתחילה בערב פסח תש&quot;ג, אני רוצה לציין שניים מגיבורי המרד, שההיסטוריה הרשמית של מדינת ישראל &quot;דאגה&quot; להעלים: פאבל פרנקל, מנהיג האצ&quot;י- האירגון הצבאי היהודי שהיה למעשה משויך לתנועת בית&quot;ר, ומארק אדלמן, איש הביון של אירגון אי&quot;ל (האירגון היהודי הלוחם), האיש הבכיר של אירגון ה&quot;בונד&quot; האנטי ציוני החילוני הסוציאליסטי בתוך האירגון הזה וסגנו של מנהיג אי&quot;ל האגדי מרדכי אנילביץ'.</p>
<p>אתחיל בפאבל פרנקל (1920-1943) שנהרג בקרב מול הנאצים. מרד גטו ורשה שהוא היה אחד ממנהיגיו הנשכחים (את אנילביץ' איש &quot;השומר הצעיר&quot; הזכירו וזכרו טוב מאוד) פרץ לאחר שהתקבל מידע שהנאצים הולכים לפנות את הגטו באופן סופי ואת שוכניו למחנות הריכוז וההשמדה (&quot;אקציה&quot;). מהסיבה הזאת פרץ המרד. את עניין &quot;האירגון הצבאי היהודי&quot; העלה להיסטוריה משה ארנס שר הביטחון לשעבר של ישראל, בסיפרו &quot;דגלים מעל הגטו&quot;, שהיה יצירתו הגדולה ביותר משנת 2009 של הפרופסור לאווירונאוטיקה ארנס שמבחינתי גם היה גיבור נשכח בפוליטיקה הישראלית והיה ראוי להיות ראש ממשלת ישראל.<br />
פאבל פרנקל נולד בשנת 1920 בבירת פולין ורשה. יהודי פולני-ורשאי וציוני. בגיל 18 הצטרף לתנועת בית&quot;ר הרוויזיוניסטית והדריך בני נוער. בהמשך הצטרף אל &quot;ברית החייל&quot;. בשנת 1940 החל לגבש בוורשה תאי מחתרת חמושים בתיאום עם המחתרת הפולנית, מה שייהפך לימים לאצ&quot;י, האירגון הצבאי היהודי. פרנקל בתחילה הפך לאחד ממפקדיו של הארגון החדש. וכנראה היה מפקד האירגון הזה בשותפות עם שני מפקדים אחרים.<br />
אירגון האצ&quot;י הוא שקיבל כנראה ראשון את הידיעה על האקציה הסופית המיועדת שהנאצים עמדו לעשות בגטו, יום לפני פרוץ המרד שפרץ לבסוף ב19 באפריל 1943- יום האקציה המיועד. במהלך המרד עצמו, פרנקל עמד בראש מטה הארגון ששכן בבניין מספר 7 בכיכר מוראנובסקי בוורשה, שבו התנהלו הקרבות העזים ביותר במהלך המרד. במשך ארבעה ימים הונף דגלו הכחול-לבן של אצ&quot;י מעל בניין המטה (בתמונה, מסומן), עד להכנעתו (ומכאן השם &quot;דגלים מעל הגטו&quot;). בסופו של דבר נהרג פרנקל בידי הנאצים באותה שנה, אך לא ידוע בדיוק מתי. כאמור, מדינת ישראל הרשמית העדיפה להתעלם מאירגון האצ&quot;י ומפרנקל ומתרומתו העצומה למרד והעדיפה להאדיר את אירגון &quot;אי&quot;ל&quot;, האירגון היהודי הלוחם, שהורכב בעיקר מפעילים ששייכים לגוש הפוליטי של המרכז-שמאל בעם היהודי.</p>
<p>דמות שהיא ההיפך מפאבל פרנקל, אך איש שהיה גם הוא גיבור המרד, הוא איש הביון של האירגון היהודי הלוחם, הרופא הקרדיולוג ד&quot;ר מארק אדלמן, מארֶק אדלמן (Marek Edelman) יליד 1919 או 1922, שנפטר בשיבה טובה בשנת 2009 והמשיך לאחר המרד והשואה לחיות בפולין כאזרח פולני גאה שמצדד בלאומיות הפולנית ומתנגד לציונות. גם הוא היה יהודי פולני-ורשאי. אימו הייתה פעילה באירגון ה&quot;בונד&quot; Bund היהודי-יידישאי-חילוני-אנטי ציוני וסוציאליסטי, ששאף שפולין תיתן ליהודים אוטונומיה תרבותית יהודית יידישאית בשיטחה במקרה הטוב כאזרחים פולנים. גם הוא היה פעיל בבונד כמו אימו.<br />
אדלמן הספיק לכתוב בערך 2 ספרים על המרד וגם 3 שנים לאחר מותו יצאה בעברית הביוגרפיה שלו &quot;מארק אדלמן: לוחם, מהפכן, אדם&quot;, שתורגמה מפולנית. אדלמן היה כאמור קצין הביון של &quot;האירגון היהודי הלוחם&quot; והצליח עם כמה מראשי האירגון לברוח במהלך המרד: הוא היה בין המפקדים והלוחמים של אי&quot;ל שיצאו מהגטו דרך תעלות הביוב ברחוב פרוסטה ב-10 במאי 1943.<br />
מפקדי אי&quot;ל ששרדו את המרד וביניהם אדלמן עברו באמצעות הברחה במשאית ליערות לומיאנקי, כ-7 ק&quot;מ צפונית לוורשה, במטרה להצטרף לפרטיזנים, הוא הצטרף לארגון המחתרת הקומוניסטית הפולנית &quot;ארמייה לודובה&quot; , והשתתף בשנת 1944 במרד הפולני בוורשה כנגד הנאצים. אחרי המלחמה בחר להישאר בפולין, למד רפואה והתמחה בקרדיולוגיה (נחשב למצטיין בתחומו). היה חבר ב&quot;ועדת ההגנה של הפועלים&quot; בפולין הקומוניסטית והצטרף לאחר מכן לאירגון &quot;סולידריות&quot; שהתנגד לשילטון הקומוניסטים. דיבר רבות בעד זכויות אדם ונגד הציונות. בשנים 1989-1993 כיהן כחבר הסיים- בית הנבחרים הפולני (הבית התחתון, כלומר בית המחוקקים הפולני). בשנת 2007 קיבל אליו משלחת מישראל שראיינה אותו סוף סוף באישורו. לאורך כל הדרך התנגדה ישראל להכליל אותו בטקסים לזכר השואה שבו נכחו נציגים רשמיים מישראל, וכן התנגדה להבליט את מעשי גבורתו במהלך המרד היהודי והמרד הפולני בוורשה בשל היותו אנטי-ציוני ומתנגד להקמת מדינת ישראל.</p>
<p>בתמונה: תמונה של ג'ק אייזנר, דגלי האצ&quot;י מונפים מעל הגטו במהלך המרד.</p>
]]></content:encoded>
			<wfw:commentRss>https://histerio.co.il/?feed=rss2&#038;p=3552</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
