Tag Archives: פטמגול.

השחקנית התורכייה הגדולה ביותר

ברן סאאת, בת 39 ילידת 28 בפברואר 1984 בת מזל דגים. נחשבת כאחת השחקניות התורכיות הגדולות ביותר בימינו ומופיעה בשידורים החוזרים של הסידרה בה מילאה תפקיד ראשי, "אהבה אסורה", בערוץ ויוה. אגב, משמעות שם משפחתה בתורכית הוא "שעון". מאז 2014 היא נשואה לשחקן התורכי קנאן דואולו. היא זכתה לשבחים רבים על ידי הצופים והמבקרים על כישרון המשחק שלה. היא ילידת העיר אנקרה בירת תורכיה ושני הוריה באו דווקא מתחום האקדמיה לספורט. הטלנובלה התורכית הראשונה שבה שיחקה לאחר שהתגלתה על דידי הבמאי טומריס גיריטיאולו בתחרות "השחקנים של תורכיה" בשנת 2004 היא "Aşkımızda Ölüm Var" (יש קץ באהבה שלנו)". תפקידה העיקרי הראשון היה בשנת 2005 אבל היא זכורה בעיקר כביהטר יוראולו מהסידרה "אהבה אסורה" ששודרה בתורכיה בין 2008-2010 ובישראל בשנת 2012 לראשונה. היא קיבלה גם שני פרסי "פרפר הזהב" על כישרון המשחק שלה. בשנת 2010 שיחקה בצורה מושלמת קורבן אונס בסידרה "מה אשמתה של פטמגול?" בין השנים 2008-2014 הייתה השחקנית התורכייה שהשתכרה הכי הרבה כסף על עבודתה. היא גם עוסקת בפעילויות צדקה חוץ מהתפקידים שלה בעולם המשחק. בין השנים 2015-2016 שיחקה לא בצורה מושלמת את תפקיד הסולטאנית קוסם סולטאן בסידרת ההמשך ל"סולטאן" (המאה המפוארת). באוניברסיטאות באנקרה היא דווקא בחרה ללמוד כלכלה ומינהל עסקים ופחות משחק… אחד התפקידים העיקריים ששיחקה הייתה בסידרה הפוליטית "זכור יקירי" שעסקה באירועים הפוליטיים הסוערים שהיו בתורכיה בין השנים 1950-1970. היא גם שיחקה בסידרה "נקמה" (אינתיקאם) בשנת 2013.  בין 2019-2021 היא שיחקה בסידרה בנטפליקס "המתנה". היא נחשבת לשחקנית על באיכות גבוהה מאוד ומצליחה להיכנס מצוין לתוך הדמויות אותן היא משחקת, מה גם שבסדרות שהיא משחקת בהן יש בדרך כלל אמירות פוליטיות וחברתיות נוקבות מה גם שיופיה החיצוני מרשים במיוחד.

 

 

 

כל הסדרות התורכיות ששודרו ומשודרות בארץ-חלק ראשון

לפני שש שנים, בשנת 2011, עת היו היחסים בין ישראל לתורכיה מאוד מתוחים ועל סף נתק מוחלט, עלתה בערוץ "ויוה" הסידרה התורכית הראשונה ששודרה בארץ: "מנקשה וחליל". הסידרה הובאה, בין היתר, מתוך רצון להפשיר את היחסים הקפואים בין המדינות ולגלות לציבור הרחב בישראל שתורכיה היא לא רק הכל כלול באנטליה ובבודרום או כדורים פורחים בקפדוקיה.
מאז שודרו בישראל כמעט 30 סדרות תורכיות, שהטובה ביותר מהן, לדעתי, היא הסידרה ההיסטורית "הסולטאן", שהיא סידרה רבת משמעות ונסובה סביב אירועים היסטוריים אמיתיים, שהאפקט שלהם יצר את המפה המזרח-תיכונית והאיזורית שלנו כמו שאנו מכירים אותה.
בשונה ממה שהכרנו מהטלנובלות הדרום-אמריקניות, הסדרות התורכיות והסרטים התורכיים לא מסתיימים לרוב בסוף טוב, אבל העלילה שלהם רצופה במתח גדול עד הפרק האחרון. הסדרות האלה מושפעות בעיקרן מתרבותה החילונית של הרפובליקה התורכית המודרנית, שהוקמה ב-1923. למרות שהן נראות ככלי להפצת המורשת העות'מאנית וההשפעה התורכית ברחבי העולם, מדיניות של מממשלתה האסלאמיסטית הנוכחית של תורכיה, יש בסדרות האלה,שהפכו ללהיט בעיקר בעולם הערבי, ניגוד: במקום להפיץ תרבות או מורשת עות'מאנית-מוסלמית הן מפיצות דווקא חילוניות וערכים חילוניים ברובן. חוץ מזה, הסדרות גם גילו לנו כמה שחקנים ושחקניות נפלאים שלא ידענו על קיומן. עד היום הישראלים הכירו רק זמרים וזמרות תורכיים, שהשפיעו בייחוד בשנות השמונים והתשעים על סצינת המוזיקה המזרחית בארצנו.
למרות שאני לא כתב תרבות ולא צופה בקביעות בטלנובלות, ראיתי צורך לסכם את כל הסדרות ששודרו עד היום בישראל. ההשפעה התורכית שהיוו הסדרות האלה בישראל היא רבה, אבל השפעתן עוד יותר גדולה בעולם הערבי ואפילו אצל ערביי ישראל וברשות הפלסטינית. במזרח ירושלים, גם מסיבות פוליטיות-דתיות (ושוב, כאן האבסורד, כי התרבות והמסר של הסדרות הוא חילוני), וגם אולי בגלל שהרחוב הראשי של מזרח העיר נקרא סולטאן סולימאן, יש גל של תורכיפיקאציה: לימוד תורכית, אימוץ מילים תורכיות ואף מכירת מאכלים תורכיים.

לצורך ציון שש שנים לעליית הסידרה הראשונה, אני קיבצתי כאן את רשימת הסדרות התורכיות ששודרו בארץ או משודרות בה ועל כל אחת אספר בקצרה בהמשך. היות שעד היום שודרו ומשודרות בישראל 27 סדרות, אני כותב את הפוסט הזה בשלושה חלקים, 9 סדרות כל חלק. הנה החלק הראשון:

רשימת סדרות:

1. הסולטאן- המאה המפוארת: אומנם היא לא הייתה הסידרה התורכית הראשונה שהוקרנה בארץ, אך הייתה הסידרה התורכית הטובה ביותר ששודרה בארץ. הסידרה, בכיכובם של האליט ארגנץ ומרים אוזרלי המדהימה, מבוססת על רקע היסטורי ומספרת את סיפורו של הסולטאן הידוע והמפואר ביותר של האימפריה העות'מאנית בת 600 השנים, סולימאן הראשון, שנתן גם את ההוראה לבנות את חומות ירושלים כפי שאנו מכירים אותן כיום. הסידרה נמשכת על פני ארבע עונות, ומלווה את סולימאן מהרגע שבו הוא הכיר את אישתו, רוקסלאנה-הורם האוקראינית, ועד למותו. בסידרה 139 פרקים, והיא שודרה בין השנים 2011-2014 בתורכיה, והחל מדצמבר 2013 במשך שנה בישראל בערוץ 9 ברוסית עם תרגום עברי.

2. מנקשה וחליל- הטלנובלה התורכית הראשונה ששודרה בישראל, בקיץ 2011 בערוץ "ויוה". מככבים בה סדף אווג'י וקיוואנץ' טאטליטו. סדף משחקת את מנקשה, בחורה בת 20 ממשפחה שמוצאה מהעיר אורפה שבמזרח תורכיה, איזור שהוא דתי-מסורתי מאוד באופיו (גם בקרב המוסלמים וגם בקרב היהודים שחיו שם). משפחתה של מנקשה מהגרת לגרמניה, והיא פוגשת את חליל (קיוואנץ'), גבר ממוצא בוסני, ומתאהבת בו. בעוד משפחתה רוצה להשיא אותה לבחור מסורתי בשם מוסטפא, מנקשה עומדת להינשא לו אך היא וחליל בורחים לאיסטנבול. משם מתחיל מסע קשה מאוד וטראגי. הסידרה שודרה במקור בתורכיה בין השנים 2007-2008, והיא בת 36 פרקים בני 100 דקות כל פרק במקור.

3. אהבה אסורה- טלנובלה, שמבוססת על סיפור שנכתב עוד בתקופה העות'מאנית, בשנת 1900, ועובד בהתאם לימינו-אנו. שודרה בישראל בשנת 2012 בערוץ "ויוה", ובתורכיה בין השנים 2008-2010. הסידרה בת 79 פרקים במקור. מככבים בה ברן סאאת היפהפייה (אני חושב שהיא השחקנית התורכייה האהובה ביותר בתורכיה ובעוד מדינות), כיום בת 33, וקיוואנץ' טאטליטו. סיפור הסידרה, שכאמור מקורו בתחילת המאה העשרים, הוא מסובך: אדם עשיר ושמו עדנאן זיאגיל מתחתן עם ביהטר בתה הצעירה של אשת חברה תאוותנית בשם פירדבס (שימו לב, השמות הפרטיים של הדמויות הם שמות עות'מאניים, שהושפעו מאוד מהשפה הפרסית). לעדנאן יש בן מאומץ ושמו בהלול ובת אמיתית בשם ניהאל. בהלול הוא "פלייבוי" ורודף שמלות, ובהתחלה ביהטר לא סובלת אותו. עם הזמן מתפתח בין השניים רומאן טראגי שמכניס את כולם למלכודת.

4. נור- סידרה תורכית שהייתה מאוד מפורסמת בעולם הערבי, ושודרה בישראל בערוץ "ויוה פלוס". במקור נקראת Asla Vazgeçmem ("אני לא מוותר"). אגב, בישראל היא נקראת "נור" בשל גיבורת הסידרה ששמה בסידרה נור קוזאן, והשחקנית שמשחקת אותה היא אמינה גולשאה, מלכת היופי התורכית לשנת 2014. אבל במציאות, בעולם הערבי הסידרה שידועה כ"נור", היא הסידרה הבאה שאדבר עליה "גומוש". ולעניינינו. הסידרה שידועה בישראל כ"נור", שודרה בין השנים 2015-2016 בתורכיה מספרת על נור, בת העיר אדנה (קרובה לאורפה, במזרח תורכיה), שבאה לאיסטנבול לאחר שהיא מאבדת את אביה. שם היא פוגשת את איאיט קוזאן, שאותו משחק טולגהאן סאישמאן, שמגדל לבד את בנו הקטן לאחר שאישתו הגיעה לתרדמת עקב תאונה, שלגביה הוא מרגיש רגשות אשמה. נור מתאהבת באיאיט, ומכאן מתחיל סיפור מסעיר. הסידרה בת 59 פרקים במקור.

5. גומוש- פירוש השם של הסידרה הזאת בתורכית הוא "צבע הכסף". הסידרה שודרה בערוץ 25 "הערוץ הים תיכוני", שודרה במשך 3 עונות בתורכיה בין השנים 2005-2007, בכיכובם של קיוואנץ' טאטליטו וסונגול אודן (כיום בת 38). סיפורה של הסידרה הוא על שני בני הזוג מהמט, בן למשפחה עשירה (קיוואנץ') וגומוש (סונגול) סעדאולו, בני זוג שהתחתנו בגלל מותה של חברתו הקודמת של מהמט בתאונה, בהמלצתו של סבו של מהמט. גומוש אוהבת את מהמט מילדות, אבל לוקח זמן עד שמהמט מתאהב בגומוש. משך הסידרה הוא 100 פרקים.

6. קוזיי גוניי (שם הסידרה מתורכית: צפון דרום)- סידרה ששודרה בתורכיה בין השנים 2011-2013, ובישראל בערוץ "ויוה". הסידרה היא בכיכובם של קיוואנץ' טאטליטו (שאפשר להשוות אותו לשחקנים הארגנטינים גוסטבו ברמודס או גבריאל קוראדו, שכמעט לא הייתה טלנובלה בלעדיהם, או לעאדל אימאם המצרי, שנדירים הם הסרטים הערביים במצרים שאינם בכיכובו), שמשחק את קוזיי הפרוע, אויקו קאראייל, שמשחקת את ג'מרה, בה מאוהבים קוזיי ואחיו, ובורה גולסוי משחק את גוניי, אחיו השקט והרגוע יחסית של קוזיי. ג'מרה וגוניי מאוהבים אחד בשני, וקוזיי מתאהב גם בג'מרה. יום אחד, מתרחשת תאונת דרכים באשמת גוניי, אך היות והוא סטודנט ואדם שקט, קוזיי לוקח את האשמה עליו ונכנס ל-4 שנים לכלא. קוזיי משתחרר מהכלא לאחר 4 שנים, וכך מתחיל הבלגאן הגדול בסידרה. הסידרה במקורה כוללת 80 פרקים.

7. אהבה ועונש (Aşk ve Ceza אשק ו-ג'זה בתורכית) – סידרה בת 62 פרקים במקור, ששודרה בתורכיה בין השנים 2010-2011, בכיכובם של נורגול ישילצ'אי ומוראט יילידירים. סיפורה של הסידרה הוא על יסמין (נורגול), בת 29 שעומדת להינשא למהמט, עד שהיא מגלה שהוא בגד בה. הם נפרדים, ובחופש בבודרום (שם צולמה חלק מהסידרה), היא פוגשת שם את סאוואש (משמעות שמו הפרטי בתורכית: מלחמה), שמשחק אותו מוראט יילדירים, והיא מתאהבת בו. בינתיים, אירוע טראגי מתרחש במשפחתו של סאוואש והעניינים מסתבכים. בישראל שודרה הסידרה בערוצי "ויוה".

8. הסוף (בתורכית: SON)- סידרה תורכית, ששודרה בתורכיה בשנת 2012, ובישראל בערוץ "ויוה פלוס". בת 25 פרקים במקור. הסידרה בכיכובם של איאיט אוזשנר ונהיר ארדואן (אין קירבה משפחתית למנהיג התורכי). איילין (נהיר ארדואן) היא אישה שנשואה באושר לבעלה סלים (אוזשנר). יום אחד היא לוקחת אותו לשדה התעופה, ולאחר מכן שומעת שהמטוס שלו התרסק. היא חושבת שהוא נהרג, אך לפתע היא מקבלת הודעה שבעלה אינה ברשימת ההרוגים. מסתבר, שבעלה עזב אותה בשדה התעופה יחד עם אישה אחרת וילד, מבלי ידיעתה. מכאן העלילה מסתבכת….אגב, הסידרה בוימה בידי הבמאי של הסידרה "אזל", ושחקנים מאותה סידרה מופיעים גם בסידרה הזאת.

9. פטמגול (בתורכית: Fatmagül'ün Suçu Ne?- מה אשמתה של פטמגול?) סידרה מרגשת וכבדה בכיכובה של ברן סאאת הידועה. פטמגול (ברן סאאת) גרה בכפר אילדיר שבפרובינציית איזמיר במערב תורכיה. היא מאורסת ועומדת להינשא למוסטפא הדייג. היא חיה בבית עם אחיה, ראהמי, וכל הזמן עסוקה בלהתחמק מגיסתה שמתנכלת לה, מוקאדס. יום אחד, מתרחשת מסיבת אירוסין של בנם ובתם של איש עסקים ופוליטיקאים. שלושה גברים: ווראל ובני הדודים ארדואן וסלים, יוצאים שיכורים יחד עם חברם, כרים אילגאז (אנגין אקיורק, הכוכב השני של הסידרה) ממסיבת האירוסין ונתקלים בפטמגול, שבדרכה לפגוש את מוסטפא ארוסה. בדרך ווראל, ארדואן וסלים אונסים את פטמגול, וזורקים אותה בצד הדרך. פטמגול הפגועה נאספת על ידי אבה נינה, דודתו של כרים, בזמן שהיא (נינה, העוסקת ברפואה טבעית) קוטפת צמחים למרפא. כרים לוקח על עצמו את האשמה באונס, למרות שלא פשע כמו השלושה האחרים, ומתחתן עם פטמגול. הוא מתאהב בה בהדרגה. המשפחות של פטמגול וכרים עוזבות לאיסטנבול, ובסופו של דבר עלילת הסידרה מסתבכת כשפטמגול מאשימה את כרים לשווא באונס, ומשפטם של שלושת האנסים האמיתיים נפתח. הסידרה בת 80 פרקים במקור, ושודרה בתורכיה בין השנים 2010-2012 לאורך שתי עונות. בישראל היא שודרה בערוץ "ויוה".

קישור לחלק השני של הפוסט- עם עוד סדרות (אם לא מעביר לקישור, נא להעתיק את הכתובת הבאה לשורת כתובות האינטרנט בדפדפן):

http://histerio.co.il/?p=1944

שחקנים תורכיים, שחקניות, מפיקים ואיך יוצרים שחקנים-4

שלום,

דבר ראשון, אני שמח להגיד כי רוב הכניסות באתר זה הם בנושאים שנוגעים לטלנובלות התורכיות שהפציעו במדינתנו לפני כארבע שנים. לכן, אני מרשה לעצמי לכתוב פוסט נוסף. הפעם, אדבר על המפיקים האחים טיילאן, על דמויות מ"קוזיי גוניי" (צפון-דרום) וגם על החוגים למשחק בפקולטות לאומנויות באוניברסיטאות התורכיות, שהן פס הייצור העיקרי לשחקנים.

האחים טיילאן הם מהמפיקים הבכירים ביותר במדינה, האח הבכור, יאמור (משמעות שמו "גשם"), יליד 1966 ואחיו דורול, הקטן ממנו בשלוש שנים.
צמד האחים הבמאים והמפיקים, למדו באוניברסיטה דווקא תחומים אחרים: דורול למד הנדסת תעשייה וניהול, ואחיו יאמור למד רפואה. עם זאת, הגיעו לעבודה מאחורי המצלמות, בעיקר בזכות קשרים וגם מתוך היותם חובבי קולנוע. עיקר עבודתם הייתה בשנות האלפיים, כשהפיקו לראשונה את סדרות הטלוויזיה "הקובץ הסודי", "שדים ופיות" ומשם המשיכו בשנת 2004 לסרט הראשון שהפיקו וביימו, "בית ספר". מסרטי אימה עברו לסרטים היסטוריים, אודות מלחמת העצמאות התורכית בשנות העשרים של המאה ה-20. הם הגיעו לשיאם כשביימו את שלוש העונות הראשונות של הסידרה "הסולטאן". לאחר שעזבו בתום העונה השלישית, ירדה קרנה של הסידרה בעונה הרביעית והאחרונה שלה….
הם מומחים ביצירת דרמה ומתח בהפקות שלהם- ומכאן סוד הצלחתם.

מי שצופה בסידרה "קוזיי גוניי", בוודאי יכיר את שתי הדמויות שאני הולך לדבר עליהן: אויקו קאראייל, בת ה-25, שמשחקת את איפק, ובורה גולסוי בן ה-33, יליד פברואר 1982, שמשחק את גוניי. שני השחקנים האלה יובילו אותי לנושא הבא: "בתי הייצור" לשחקנים. אויקו, שמופיעה בתמונה, נולדה באיסטנבול ובשנת 2007 בגיל 18 הצטרפה לקונסרבטוריון במימון המדינה של אוניברסיטת איסטנבול, שם למדה לצד מוסיקה גם תיאטרון ומשחק. ראשית הקריירה שלה הייתה בתיאטרון, בשנת 2011 הופיעה בהצגה הראשונה שלה. במקביל, החלה לשחק בסידרה "קוזיי גוניי".

אויקו אינה השחקנית המפורסמת היחידה שלמדה במה שנחשב בית הייצור (לא נעים לי להגיד "בית חרושת") לשחקנים במדינה: הקונסרבטוריונים הלאומיים. בכל אוניברסיטה גדולה בתורכיה ישנו מוסד ללימוד מוסיקה, מה שאנו מכירים מישראל בתור מוסד במימון העיריות שבו יש חוגים בעיקר לילדים ונוער שבהם מלמדים נגינה, שירה ומוסיקה, מקבל משמעות ותפקיד יותר גדולים כשמדובר בתורכיה. המדינה מממנת קונסרבטוריונים, שבהם לומדים גם לנגן, גם לשיר אבל בעיקר גם משחק- בדגש על תחום התיאטרון. אם רוצים להיות שחקן או שחקנית בטלנובלות תורכיות, הקונסרבטוריונים הם המקום ללמוד בו. משך הלימודים הוא כארבע שנים, ולא כולם מסיימים את לימודיהם. המפיקים והבמאים מחפשים בכל מחזור את המצטיינים, הבולטים ובעיקר היפות והיפים, ומשבצים אותם בהצגות תיאטרון ובהפקות קולנוע וטלוויזיה. העניין הוא שבשנים האחרונות, המדינה מחפשת ליצור אליטה חדשה, מסורתית יותר ופחות חושפנית, גם בתחומי המוסיקה והמשחק, ולשם כך מועבר מימון לקונסרבטוריונים. ישנן גם פקולטות חזקות מאוד בתחום המשחק והקולנוע, כמו זו שבאוניברסיטת בילקנט באנקרה, או כמובן באקדמיה העליונה לאומנויות במדינה, שידועה בשם אוניברסיטת מימאר סינאן, שנבנתה תחת שם אחר עוד בשנות השמונים של המאה ה-19 עת היות העיר הבירה העות'מאנית- שם נמצאים חוגי האומנויות הטובים במדינה. באותה בירה אימפריאלית, בעיקר באיזורים האמידים, שוכנים הקונסרבטוריונים הטובים ביותר. על מנת להתקבל לקונסרבטוריון, צריך או קשרים טובים או לעבור מבחני קבלה לא קלים.
למרות זאת, האליטה החילונית במדינה עושה הכל כדי להמשיך את פס הייצור של שחקנים שהם ברובם הגדול חילונים ומודרניים תחת הדרכת מרצים ומורים חילוניים.

דרך נוספת להגיע להיות שחקן היא להיות דוגמנ/ית, להשתתף בפרסומות ולחכות שהמלהקים ייצרו קשר לגבי הופעה בעיקר בסדרות. כמו ששמתם לב,- למי שצפה בסידרה "הסולטאן", האחים טיילאן, שאותם הזכרתי כאן, אוהבים את השחקנים והשחקניות שלהם יפים במיוחד.

בורה גולסוי, יליד אנקרה, היה בעל כישרון משחק עוד מילדות, כשבגיל 13 שיחק בהצגת תיאטרון. כשהתבגר, עבר לצפון קפריסין (החלק התורכי של האי) יחד עם משפחתו ונשאר שם, הוא למד בקונסרבטוריון (שגם צפון קפריסין משתתפת במימונו), שיחק בסרטים קטנים במדינה וכן למד באוניברסיטת "מזרח הים התיכון" שבצפון קפריסין לא משחק, אלא דווקא ארכיטקטורה. מדובר, אם כן, באיש אשכולות. בנוסף להיותו שחקן, הוא גם ארכיטקט ומעצב גרפי מוסמך. לקראת סוף העשור הראשון של שנות ה2000 חזר לתורכיה, יצא עם מלכת היופי התורכית של שנת 2007 והחל לשחק בטלנובלות ובסרטים. בשנת 2011 נישא בנישואין שהחזיקו שנה בלבד לשחקנית בורג'ו קארה. בשנת 2010 שיחק בסידרה "מה אשמתה של פטמגול", ובשנת 2011 החל לשחק ב"קוזיי גוניי". במקביל להיותו שחקן, הוא מנסה כשאינו בצילומים לעסוק בתחומים האחרים שלמד.

שחקנים, שחקניות וזמרים תורכיים- 3

כשמדברים על זמרים ושחקנים מפורסמים, אני בוחר להזכיר קודם כל את הוותיקים והאגדיים, ולאחר מכן אעבור לאלה של ימינו.

הראשון הוא פרדי טייפור בן ה70, שהוא זמר מפורסם יליד העיר אדנה (שהייתה בימי האימפריה העות'מאנית במחוז חלב) שבמזרח תורכיה. הסיגנון המוזיקלי הנהוג באיזור כמו אדנה וסביבותיה הוא סיגנון העראבסק, שהוא מוסיקה ערבית לכל דבר ועניין שמשולבת עם שירה בשפה התורכית. לכן פרדי מפורסם בעיקר במדינות ערב. פרדי טייפור הוא מלך סגנון העראבסק. אביו, ג'ומאלי טוראנבאייבורט (שם משפחתו של פרדי), קרא לו פרדי טייפור בדיוק כשמו של שחקן תיאטרון שהיה אהוב עליו מאוד. היות ואביו נהרג בגיל צעיר, פרדי עזב את לימודיו כדי לעבוד בשדות הכותנה ליד עיר מגוריו כדי לפרנס את משפחתו. בגיל 17 עקר לעיר הגדולה איסטנבול במטרה להפוך לזמר מפורסם. הוא נכשל, ושוב חזר לאדנה. בשנות השבעים היגר שוב לבירת העות'מאנים והביזנטים וסוף סוף הפך לזמר מפורסם. החל מסוף שנות השבעים לאורך שנות השמונים שיחק גם בסרטים ושר בהם משיריו. בשנות התשעים לא הופיע בסרטים, אך בתחילת שנות האלפיים חזר להופיע בטלוויזיה.
פרדי הוציא כמאה אלבומים והשתתף בשלושים סרטים.

השחקן השני, מפורסם ביותר, הוא כמאל סונאל,כוכב סרטי הבורקס של תורכיה בשנות השבעים. כמו בישראל, קומדיות עממיות שתיארו את החברה והמעמדות היו מאוד פופולריים, בייחוד סדרת הסרטים "האבאבאם סיניפי" (כיתת התוהו ובוהו, או הכיתה המבולגנת), שאני אתאר אותה כמקבילה ל"אסקימו לימון" הישראלית. עד היום הסרטים האלה נחשבים ברשימת מאה הסרטים התורכיים הטובים בהיסטוריה של העיתון "הוריית". כוכב אותם סרטים היה כמאל סונאל, שחי 55 שנים בין השנים 1944 לשנת 2000, ממש שייקה אופיר התורכי.
בחייו האמיתיים, סונאל, ששיחק בסרטיו את הדמות של "שאבאן הפרה" (אינק שאבאן), היה רציני להחריד, בדיוק הפוך מדמותו המצחיקה. כיליד איסטנבול, הוא למד לסירוגין בתיכון ובאוניברסיטה, אך הקפיד לסיים תואר שני גם בגיל מאוחר ולא ויתר על לימודים. הוא גם הרחיק את עצמו ומשפחתו מהעין הציבורית.
לסונאל היה פחד מטיסות, עד כדי כך שבגיל 55 מת מהתקף לב לפני טיסה לטרבזון. הסרט האחרון שעשה היה "פרופגנדה" משנת 1999.

ועכשיו, קפיצה בזמן לימינו אנו. השחקנית שבתמונה היא פארה זיינפ עבדאללה, ילידת איסטנבול אך מוצאה מעניין: אמה ממוצא תורכי, ואביה הוא ממוצא תורכמני-עיראקי, מאיזור מוסול שעכשיו מדובר רבות בתקשורת. היא בת 26, ולמדה בילדותה בבית ספר צרפתי עד שמשפחתה עברה ללונדון. עוד בזמן לימודיה באוניברסיטת קנט הבריטית קיבלה הצעה להשתתף באופרת סבון תורכית. בשנת 2014 אף שיחקה בסרט שהיה מועמד לפרס הסרט הזר באוסקר.
הטלנובלה שבה היא משחקת, עוסקת בתקופה מעניינת, ימי מלחמת העולם הראשונה. בצבא הרוסי האימפריאלי של אז שירתו חיילים ממוצא תורכי שדתם מוסלמית (שהיו בעיקר מאיזור הקווקז), שלהם הייתה דילמה: הם שירתו אימפריה נוצרית-אורתודוכסית מובהקת, ועליהם היה להילחם באותה מלחמה אל מול הצבא העות'מאני, צבא האימפריה המוסלמית-תורכית. במלחמת העולם הראשונה זו הייתה תופעה נפוצה, שבה חיילים מאותה דת או מאותו מוצא נלחמו משני צדי המתרס, היות ומלחמה זו הייתה מלחמה בין אימפריות, שסיומה סימל את קץ עידן האימפריות ותחילת עידן הלאומיות. הסידרה מתארת סיפור אהבה בין קצין מוסלמי ממוצא קווקזי בצבא הרוסי האימפריאלי ובת אצילים נוצרייה רוסייה. ממש סולימאן והורם בהפוך. עוד אירוע שמלווה את הסידרה הוא המהפיכה הבולשוויקית ומלחמת האזרחים הרוסית שפרצו באוקטובר 1917- אירוע שבין היתר הוציא את רוסיה ממלחמת העולם הראשונה.

השחקן הבא הוא אנגין אקיורק, ששיחק בתפקיד כרים בסידרה "מה אשמתה של פטמגול"? אנגין, שבחודש הבא יהיה בן 34, הוא יליד אנקרה, שלמד לימודי היסטוריה באוניברסיטה של עיר הולדתו. הוא סיים את לימודיו בשנת 2002, כששנתיים לאחר מכן השתתף בתוכנית ריאליטי, שתפקידה למצוא את התגלית הבאה בתחום המשחק של תורכיה, "הכוכבים של תורכיה"- כמו "כוכב נולד" של תחום המשחק.
הוא זכה במקום הראשון, והתקבל מיד לטלנובלה, "החתן הזר", של האחים טיילאן, יוצרי הסידרה "הסולטאן". בשנת 2006 שיחק בסירטו הראשון, "קאדר", כלומר "גורל", על כך זכה בפרס השחקן המבטיח ביותר. בשנת 2010 התקבל לתפקיד ראשי בסידרה "פטמגול", וזכה על כך בפרסים רבים. הוא גם שיחק בהצגות תיאטרון רבות בנוסף.