עבר שבוע מאז הפעם האחרונה שכתבתי. הסידרה שודרה כרגיל בימות החול של החג ורבות התחדש. בפרק של היום, ששודר בחג שביעי של פסח, נעשתה קפיצה בזמן: מיהרימה ומהמט גדלו והפכו לנסיך ונסיכה יפים, מה שעורר את קינאתה של מאהידווראן.
במהלך השבוע האחרון התחוללו בסידרה אירועים משמעותיים: איסכנדר צ'לבי, הלא הוא אפנדי האזרטלרי הוצא להורג במהלך הקרב בגלל גחמותיו של אבראהים, שמצידו קרא לעצמו "סרעסכר סולטאן", שניתן לפרשו כ"סולטאן מפקד הצבא", או "מפקד צבא הסולטאן". הסולטאן הבין בעצמו שהוא עשה טעות כשהוא הורה להוציא להורג את איסכנדר, שהיה ישר והגון. פירוזה נצמדת עוד יותר להורם ולבתה, עדיין לא נתפסה. גולשאה האטון, היחידה שעלתה על הסוד של פירוזה, מספרת זאת לניגר, נכלאת ומנסה להרוג את חדיג'ה אחות הסולטאן. באמצע ניסיון הרצח ניגאר כלפה מגיעה ומצילה את חייה של יריבתה על ליבו של אבראהים שמזה זמן כבר חי בסרט משלו.
ניגאר יודעת על הסוד של פירוזה, אומרת זאת לפירוזה אך שומרת את הסוד לעצמה. ככה זה כשרוצים לשרוד.
מהמט, הנאמן לאחיו הגדול מוסטפא, מבקש להצטרף כמוהו ליניצ'רים, הלא הם "החיילים החדשים", בתורכית, או פשוט, חיילי הרגלים של האימפריה.
מה מיוחד בהם?
מוסד היניצ'רים החל בימיו של הסולטאן מוראד הראשון, בשנת 1383, ובוטל באכזריות רבה בשנת 1826 על ידי הסולטאן מחמוד השני, שכינס את כל היניצ'רים במקום אחד וטבח בהם, הכל במטרה להפוך את הצבא העותמאני למודרני ובסטייל אירופי.
הגיוס ליניצ'רים, שנקרא "דוושירמה", נערך דווקא ביישובים הנוצריים שכבשה האימפריה. לא, זה לא כמו הגיוס שמכירים בארץ. מדובר בילדים נוצרים שנתפסו עוד כשהיו קטנים, לכל היותר בני 8, והוכנסו למוסד חינוכי מיוחד. שם היו מקבלים השכלה של כתיבת וקריאת שפות וכן לימודי דת האסלאם. בכך היו הילדים המגויסים עוברים שטיפת מוח מוסלמית להיות נאמן לדת ולסולטאן, שכידוע היה גם "אמיר המאמינים". תוך כדי הכשרתם הם קיבלו כמובן הכשרה צבאית להיות חייל רגלים נאמן. כמו בכל צבא, היו כאלה שהתקדמו לקצונה, והקצין נקרא "אגא" (אגא זה לא רק תפקיד בהרמון, כידוע). הכניסה של אדם למוסד היניצ'רים הבטיחה אותו לכל ימי חייו. דאגו לו תמיד להשכלה, לאוכל ולפרנסה.והכל על חשבון המדינה. ממש חממה אבל עם המון דרישות. כל עת שאירעה מלחמה, היניצ'רים היו חוד החנית בצבא. ליניצ'רים הייתה גם נגיעה בשילטון, והיו כאלה שהתקדמו למשרות ממשלתיות. לכן, בכפרים הנוצריים הורים ממש קידמו את ילדיהם להיות יניצ'רים. היניצ'רים סימלו את הצבא העותמאני ה"קלאסי". הם היו מוסלמים מומרים אך נאמנים. עם זאת, גם מי שהיה מוסלמי, כולל ובייחוד הנסיכים בארמון, יכלו להצטרף ליניצ'רים אם רצו, כמובן שהנסיכים הוצנחו למשרות רמות במוסד.
מדובר היה, אם כן, ביחידות העילית של הלוחמים הרגליים של האימפריה. שמם נישא למרחוק.
עם זאת, כשהם היוו איום על השילטון, לא היססו הסולטאנים להענישם, להילחם בהם ואף הגדיל לעשות במאה ה-19 כאמור מחמוד השני, שראה בהם גורם מפריע בדרך למודרניזציה וכאיום עליו ולכן טבח בהם.
למה מאהידווראן ראתה בהצטרפות של מהמט ליניצ'רים, עם שבועת ההצטרפות המרשימה והטקס המפואר, איום?
היא ראתה בזה מעין קריאת תיגר על האח הגדול מוסטפא, וכרצון של מהמט בעידודה של אימו להגיע לשילטון ביום מן הימים.
ההיסטוריה לא מהווה עבורי ספוילר, ומה שאני יכול להגיד ידוע- האחים נשארו נאמנים אחד לשני לאורך תקופה, אך שניהם לא זכו להגיע לשילטון.
עם זאת, המילה "אילו" לא קיימת בהיסטוריה. אך מה היה קורה אם מוסטפא היה מגיע לשילטון ולא סלים השני, בנה של הורם? יכול להיות, במחשבה שנייה, שמדינת ישראל לא הייתה קמה….