Tag Archives: המבצע לביעור הבערות

המשותף בין מוסטפא כמאל אתאתורכ ליצחק נבון

היום, 10 בנובמבר, הוא יום השנה ה-77 למותו בגיל 57, של מייסדה של הרפובליקה התורכית המודרנית, מוסטפא כמאל אתאתורכ, שנולד בשנת 1881. 40 שנה לאחר הולדתו של אתאתורכ, באפריל 1921, נולד נשיאה החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון, בירושלים. השבוע, ביום שבת, הלך לעולמו בשיבה טובה יצחק נבון בגיל 94.
נראה שבין שני האישים הללו אין שום קשר: הראשון איש צבא ופוליטיקאי, מוסלמי עות'מאני, יליד העיר סלוניקי, שנודע לראשונה בעת שירותו כקצין עות'מאני במלחמה שניהלו העות'מאנים מול האיטלקים במה שנקרא היום לוב. השני היה יהודי איש רוח, יליד ירושלים ממשפחה שורשית שנודע כאחד מ"נערי בן גוריון" והיה מנהל לישכתו כראש ממשלה, ובהמשך הפך לפוליטיקאי, כשהיה הנשיא הראשון שחזר למערכת הפוליטית והתמנה לשר החינוך שנה וחצי לאחר תום כהונתו כנשיא.
המשותף בין שני האישים הללו הוא בכך שהם היו רפורמטורים, בהדגש על רפורמות בתחום החינוך. שניהם ערכו מבצעים לביעור הבערות, כל אחד בדרכו שלו ומתוך המטרה שלו. אתאתורכ יזם וביצע את רפורמת הכתב בשנת 1928, ויצחק נבון, בהיותו ראש המחלקה לתרבות במשרד החינוך, ערך בין השנים 1964 ל-1974 את המבצע לביעור הבערות.
לשני המבצעים הללו הייתה מטרה משותפת: ללמד קריאה וכתיבה אנשים מבוגרים בעיקר שלא ידעו לכתוב (אנאלפביתים). במקרה של אתאתורכ, הרפורמה הייתה מעמיקה יותר, היות והוא שינה את הכתב התורכי בעצמו.

עד שנת 1928, השפה התורכית הייתה כתובה בעיקר באותיות ערביות, מימין לשמאל. זה היה פועל יוצא מכך שהתורכים קיבלו על עצמם את האסלאם, ושפת כתבי הקודש המוסלמים הייתה ערבית. הבעיה הייתה שהשפה התורכית המדוברת, המשופעת בתנועות ( u, ü o, ö, ı, i, a,e) אינה תואמת את השפה הערבית, שיש בה רק ארבע תנועות (אותיות א,ה,ו,י) והרבה עיצורים, שאינם נחוצים בתורכית (למשל אותיות ד', האות צ' המודגשת, ט', ת', ח וח' גרונית). כתוצאה מכך, רק האליטה והפקידות הממשלתית וכן חיילי צבא שעברו במוסדות חינוך ידעו קרוא וכתוב בתורכית העות'מאנית. זה יצר מצב של 80 אחוז אזרחים אנאלפביתים במדינה. בראותו את אחוזי הבערות הגבוהים ואת אי ההתאמה המובהקת של השפה המדוברת לכתב, יחד עם רצון להפוך את האזרחים המוסלמים ליותר חילונים וליצור הפרדה מסוימת, אך לא מוחלטת, בינם לבין כתבי הקודש המוסלמים הכתובים בערבית- ובכך לחבר את תורכיה יותר לאירופה מאשר למזרח התיכון- החליט אתאתורכ לשנות את הכתב התורכי לאותיות לטיניות ולכתיבה משמאל לימין, שיותר מתאימות לשפה התורכית. בשל כך החל פרויקט ענק, בהשתתפות פקידי ממשלה בכירים, יחד איתו עצמו (ראו בתמונה) ועם עוזריו, וגם חיילים בהמוניהם , שהחלו לעבור עיר עיר וכפר כפר ברחבי תורכיה וללמד את האזרחים, בין אם בבית ובין אם בקבוצות בכיתות, במוסדות ציבור ובבתי עם, תוך הוראה מגבוה שחייבה את כולם, את הכתב התורכי החדש באותיות לטיניות.שנת הרפורמה הייתה כאמור 1928, ולאחר שהסתיים פרויקט הלימוד ההמוני, יחד עם תיפעול "אקדמיה ללשון תורכית" שתוציא מילים ערביות ופרסיות רבות (אך לא את כולן) מתוך השפה התורכית, נאסר לכתוב ולהשתמש בשפה הישנה ובמילים הישנות, אלא לכתוב בכתב הלטיני ולהשתמש במילים החדשות, שחלקן באו מאוצר המילים של העמים התורכיים הקדומים, וחלקן משפות לטיניות אירופיות. הרפורמה התגלמה בעיקר בעיתונות התורכית של אז, שניתן היה לראות בתוכם, לאורך כל שלבי הפרויקט עד סיומו, לעתים שילוב של מילים כתובות בלטינית לצד מילים כתובות בכתב ערבי.
הפרויקט הסתבר כהצלחה אדירה, למרות הכפייה שהייתה גלומה בו על האזרחים: תוך שנים ספורות התהפך הגלגל במאה ושמונים מעלות, ויותר משמונים אחוזים מהתורכים ידעו קרוא וכתוב, בכתב החדש, מה שמשך רבים מהתורכים לרכוש השכלה. אחוזי הבערות בתורכיה הצטמצמו באופן ניכר ונפתחו אוניברסיטאות רבות במדינה, שהציעו השכלה לציבור הרחב ולא רק לאליטות או לפקידי ממשלה או אנשי צבא, מה שהיה לפני כן.
לדעתי, מהפיכת הכתב, שהיא חלק מהמהפיכה החילונית בתורכיה, היא המזוהה ביותר עם אתאתורכ היות והמהפיכה הזאת היא שמיגרה סופית את האימפריה העות'מאנית ואת הכתב והבערות שהיו קיימים בתוכה. הרפורמה גם הייתה חברתית: היא סייעה לחזק את השכבות החלשות בתורכיה ולצמצם את הפער בינן לבין האליטות והשכבות העליונות. הרפורמה סייעה במיוחד לקרב בין תורכיה לאירופה, שבשתיהן הונהג הכתב הלטיני.

33 שנים אחר כך, במדינת ישראל הצעירה, נערך בשנת 1961 מפקד אוכלוסין שבו נמצא כי רבע מיליון מהיהודים המבוגרים בארץ ישראל, רובם הגדול עולים חדשים, ומאוכלוסיות חלשות, אינם יודעים קרוא וכתוב. שר החינוך דאז, זלמן ארן, אמר כי זו בושה שיש כל כך הרבה אנאלפביתים בקרב עם הספר, וכי בשל הבערות נוצר פער עצום בין דור ההורים לדור הילדים במדינה. לאחר 3 שנים נרתם ראש אגף התרבות במשרדו של ארן, יצחק נבון, לפעולה, והחל בהכשרת מורות-חיילות ללמד קריאה וכתיבה בעברית אנשים מבוגרים, כשהכוונה היא לבני 14 ומעלה. המורות החיילות, בדומה למה שהיה בתורכיה, התפרסו ביישובים השונים ולימדו אנשים מבוגרים, שרובם היו נשים מבוגרות (היות והגברים היו יוצאים לעבודה), קריאה וכתיבה בסיסית, גם בבתים פרטיים וגם בכיתות קטנות שהוקמו לשם כך. בנוסף הוצאו לאור גם עיתונים בעברית קלה, בשם "שער למתחיל".
עד אמצע שנות השבעים ירד באופן ניכר אחוז האנאלפביתים באוכלוסיה, שכן ההורים יכלו להתכתב עם ילדיהם בצורות שונות, ועלה אחוז ההשכלה. זה גם נתן יתרון לנשים, שהפכו ליותר משכילות מגברים היות והיה קשה מאוד ליישם את הרפורמה על גברים, שהיו צריכים להביא פרנסה הביתה. כתוצאה מהרפורמות בשתי המדינות, הצטמצם הפער בין עשירים לבין עניים, בעיקר מבחינת השכלה ויצירת הזדמנויות בעבודה.

וכך הצליחו שני האישים הללו, שעמדו בראש מדינה, אחד מנהיג בפועל ומייסד והשני נשיא ייצוגי, לערוך רפורמות כאלה חשובות ומעמיקות שהיו אבן יסוד בבניינן של שתי מדינות צעירות- תורכיה וישראל.