Tag Archives: ג'נגיז

sule

מי היא שולה האמיתית, ובאיזו קומדיה היא שיחקה בעבר?

בסידרה המצויינת "אמא" משחקת גונג'ה ווסלאטרי (Gonca Vuslateri) את תפקיד האמא הביולוגית הרעה של הילדה המאומצת, כששמה בסידרה הוא שולה (Şule, לא כמו השם שולה בעברית!). נכון שדמותה של גונג'ה בסידרה היא דמות חלשת אופי, לא יציבה ואף מרושעת, אך בחייה האמיתיים גונג'ה בת ה-32 בקרוב היא אומנית ברוכת כישרונות (בעלת מבט של אמן מיוסר…). גונג'ה, שנולדה בעיר התורכית בורסה למשפחה שרובה קציני צבא ומשטרה תורכיים, משחקת בסדרות תורכיות כבר משנת 1997, כלומר מגיל 11, לאחר שלמדה כבר בגיל 9 (!!!) תיאטרון בעודה בבית הספר היסודי. את לימודי התיאטרון היא המשיכה ללימודים גבוהים בתחום.
לצד היותה שחקנית קולנוע ותיאטרון, גונג'ה היא מחזאית (כתבה מחזה ילדים), מגישת תוכנית רדיו, עיתונאית ומשוררת. אחותה הגדולה היא מוזיקאית.

מוצאה של גונג'ה הוא מגוון: היא עירוב תורכי- אבחזי- צ'רקסי-גרוזיני-ערבי ובנוסף להיותה שחקנית תיאטרון וקולנוע במקצועה היא גם משוררת, כשלפני 12 שנים הוציאה ספר שירים משלה. כמו כן היא בעלת תוכנית רדיו בתורכיה וכותבת טור בעיתון התורכי "הוריית" (Hurriyet)- שניהם תחת השם "מתחברים בשש". אגב, "הוריית" עיתון שסוגו ומעמדו בתורכיה הוא כמו של "ידיעות אחרונות" בישראל. היא שיחקה בשלושה סרטים תורכיים ובכ-15 סדרות מאז 1997 וכמו כן בהצגות תיאטרון רבות מאז ילדותה. חלק לא קטן מהסדרות שהשתתפה בהן הן דווקא קומדיות, כשבאחת הקומדיות היא שיחקה אישה מבוגרת בת שבעים פלוס, מה שהצריך להפוך את המראה החיצוני שלה ליותר זקן- בתפקיד כפול יחד עם דמות אחרת. אגב, במהלך משחקה כזקנה היא פרקה את הכתף ונגרם נזק למיתרי הקול שלה. על משחקה בקומדיה הזאת, "עולם השקרים" ב-2014, זכתה בפרס "פרפר הזהב" לשחקנית הקומית הטובה ביותר. בשנת 2014. בשנים 2015-2016 קרו בחייה כמה דברים חשובים לצד ההשתתפות בסידרה "אמא"- היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקיד שולה בסידרה, היא התחתנה עם אדיפ ארטואן וגם כתבה ספר שירים ראשון- "הדרור המשוגע".

כיום היא משחקת בסידרה "כרים המסוכן"- ששידורה התחיל ב2018.

בעבר, שיחקה גונג'ה ווסלאטרי בתפקיד ראשי בסרט קומי שמזכיר קצת את "משחקי הכס", אבל מבוסס על היסטוריה אמיתית: הסרט התורכי "משחקי הביזנטים", שצולם בראשית 2016 הוא פארודיה על "משחקי הכס" וגם על "משחקי הרעב", מספר על מאבק בין שתי תרבויות: האימפריה הביזנטית הנוצרית-אורתודוכסית, שבירתה הייתה קונסטנטינופול (הלא היא איסטנבול, שהמוסלמים העות'מאנים כבשו אותה בחודש מאי 1453) מול תרבות המאיה, שהיא בכלל תרבות אינדיאנית ששכנה ביבשת אמריקה. בתפקיד הקיסרית הביזנטית שהיא כמובן דמות פיקטיבית קיליטורה (גונג'ה ווסלטארי)

לאחר מותו של הקיסר הביזנטי קיליטור השלישי, תרבות המאיה שנמצאת תחת חסות הביזנטים (שוב, עלילה פיקטיבית) נמצאת במצוקה: קיליטורה המרשעת מעוניינת לחטוף את נשות המאיה על מנת שיינשאו לביזנטים, ובכך "להשביח" את הDNA שלהם….

בסרט הזה יש, למעשה, התנגשות בין שני עולמות: הביזנטים האובססיבים מבחינה מינית והדקדנטים מתנגשים עם בני המאיה הטהורים והתמימים, לכאורה. הסרט הזה מכיל סצינות מצחיקות ודמויות מצחיקות, כמו עבדים ביזנטים שצריכים להוכיח את הגבריות שלהם לאחר בואם במגע עם שבטי המאיה, ומחוות לקומדיות אנגליות וכן לסצינות מסרטים מפורסמים כמו "כשהארי פגש את סאלי". כמו כן, הדמויות הביזנטיות הנלעגות, כמו למשל אדוניס (שאותו משחק טולגהאן סאיסמאן" מנסות להוכיח את התדמית של החצר הביזנטית ההוללת והמושחתת. הסרט הוא בבימוי גאני מוג'דה, ולא מדובר בסרט הראשון שנותן לתורכים את האפשרות ללעוג לבעלי הבית הקודמים של ארצם: תחת אותו שרביט בימוי נעשה בעבר הסרט "ביזאנץ (האימפריה הביזנטית) הזונה" ….

אגב, אפילו דמותה של קוסם סולטאן, אשת הסולטאן המפורסמת, מופיעה בסרט. לא ידוע אם סרט זה אי פעם שודר או ישודר בארץ.

cengiz ile sule

מילים בתורכית בעקבות הסידרות "אמא" ו"הכלה מאיסטנבול"

Siktir- סיקטיר- לך להזדיין

Ayarsız- איארסיז – לא מאופס

Şerefsiz- שרפסיז- חסר כבוד

iyi geceler- ייאי גג'לר- לילה טוב

Günaydın- גונאיידין- בוקר טוב

kaçırılan- קאצ'ירלאן- חטופה, חטוף, נחטף

Kağıt Helva- קאאט הלווה- ופל חלווה

Hanım
האנם, (בפרסית ח'אנום) תואר כבוד לגברת

Aptal- אפטאל- טיפש

Fahişe- פאהישה- זונה

it oğlu it- איט אואלו איט- כלב בן כלב

eşek oğlu eşek- אשק אואלו אשק- חמור בן חמור

Orospu çocuğu!
אורוספו צ'וג'ואו- בן זונה, אפשר להגיד גם Piç kurusu! – פיץ' קורוסו

Kahrolsun- קאהרולסון- לך לעזאזל!

Korkak- קורקאק- פחדן

שייכות בתורכית- בתורכית מילות יחס (אל, ל… מ… של… ) מופיעות בסוף המילה, כמו שהפעלים בתורכית (עשה, דיבר ועוד) מופיעים בסוף המשפט.
שייכות בתורכית מבוטאת על ידי התוספות in, ın- אחרי עיצור כלומר אחרי אותיות שהן לא i, a או e, ו nin או nın אחרי תנועות כמו האותיות i, a או e.

קודם כל במשפט בתורכית מופיע הדבר שאליו שייך הדבר האחר ואחר כך הנסמך, כלומר במקרה זה נושא השייכות. כאן למשל אנחנו מדברים על אמא של ג'נגיז
למשל: אמא של ג'נגיז Cengiz'in Annesi- ג'נגיז'ין אננהסי.

הבית של טורנה- Turna'nın evi- טורנה'נין אווי. שימו לב גם שאחרי שם פרטי שמוטה ביחס מופיע בתורכית גרש.

שמתם לב, שהמילה הסומכת מקבלת גם ניקוד- האות i או ı במקרה שמופיעה אחרי עיצור או sı או si במקרה שמופיעה אחרי תנועה, כלומר אחרי האותיות i,a,e לסוגיהן.

Azur Mavisi- אזורמאוויסי- תכלת, תכול

Turkuaz- טורקוואז, טורקיז (הצבע של העמים התורכיים)

sarı- סארי- צהוב

kırmızı- קירמיזי- אדום

pembe- פמבה- ורוד

siyah- סייאה- שחור

gri- גרי- אפור

Beyaz, AK- בייאז, אק- לבן

Mavi- מאווי- כחול

turuncu- טורונג'ו- כתום

yeşil- יישיל- ירוק

benekli- בנקלי- מנומר (לכבוד שולה)

Renk- רנק- צבע

şeffaf- שפאף- שקוף

parlak- פארלאק- בהיר

karanlık- קאראנליק- כהה

Mor- מור- סגול

kızıl saçlı- קיזיל סאצ'לי- ג'ינג'י

İstanbullu Gelin- איסטנבולו גלין- הכלה מאיסטנבול
Hiddetli- הידטלי- תוסס, רוגז (ג'נגיז…), אפשר להגיד גם עאטשלי (Ateşli- "עאטש" פירושו "אש")