היסטוריה

מבוא לתולדות העמים התורכיים: התורכים חלק א'- סוף המאה המפוארת

(c) כל הזכויות (גם על הכותרת) שמורות לאתר "היסטריו" ולכותב האתר הסולטאן העשירי של האימפריה העות'מאנית, סולימאן המפואר, הביא את העמים התורכיים בכלל ואת האימפריה העות'מאנית בפרט לשיא השיאים שלהם: בימו הפכה האימפריה העות'מאנית התורכית למעצמת על עולמית. הסולטאן נקרא "שליט שלוש היבשות" (אסיה, אירופה ואפריקה, העות'מאנים העדיפו לפסוח על נוכחות ביבשת אמריקה החדשה דאז).

האימפריה שהייתה בצפון אתיופיה ופרשת הפילים

בין השנים 100 ל-940 לספירת הנוצרים, ממאות השנים לפני הופעת האסלאם ועד לשנות היווצרותו ועלייתו, שיגשגה סמוך למדבריות חצי האי ערב אימפריה, שמרכזה היה בעיר אקסום (Aksum) ונקראת על שם אותה עיר, באיזור טיגראי שבצפון אתיופיה כיום. האימפריה השתרעה בשיאה על שטח עצום, שכולל בתוכו את צפון אתיופיה, אריתריאה (איזור טיגראי באתיופיה של היום ואריתריאה

טונג יאבגו, אביהן של האימפריות התורכיות

התמונה המצוירת הזאת היא של מי שנחשב עד היום כאביהן של 16 האימפריות התורכיות שהתקיימו עד היום, ואפילו אביהם של העמים התורכיים בכללותם. הדמות שלו הפכה למיתולוגית, עד כדי כך שיש לו חשבון טוויטר משלו…. מדובר בטונג יאבגו, Tong Yabghu, שהיה ח'אגאן (שליט-לוחם) בשבט האשינה התורכי. טונג הקים אימפריה שהשתרעה על חלק גדול ממה שמוגדר

אבראהים ראיסי- המחליף ה(כמעט) וודאי של ח'מנאי?

האם מי שהיה התובע הכללי של העיר המדאן (שושן הבירה המפורסמת לשעבר, כנראה), וכיום הוא ראש מערכת המשפט באיראן, הוא המחליף המסתמן של ח'מנאי כמנהיג העליון של איראן? באיראן, המנהיג העליון של המדינה שהוא שליט המדינה בפועל ולמעשה חייב להיות איש דת ופוסק הלכה שיעי. זה לפי העיקרון של "ולאיית-א-פקי", עיקרון של שילטון חכם ההלכה

הקהילה היוונית במצרים ושפתם העתיקה והנשכחת של חלק מיהודי יוון והבלקן

לפני שנתיים הלך לעולמו הזמר היווני המפורסם דמיס רוסוס, שלא היה ידוע דווקא בחיבתו לישראל כמו שהיה ידוע בשיריו הטובים. אבל לעוינותו לישראל הייתה סיבה, והוא עצמו לא היה בדיוק יווני מיוון: דמיס רוסוס היה מצרי ממוצא יווני. הוא גדל בקהילה היוונית של מצרים, שרובה התרכזה בעיר אלכסנדריה, קהילה שהתקיימה במשך אלפי שנים. היוונים במצרים

המיתולוגיה הערבית בעידן שלפני האסלאם

תקופה שלפני 622 לספירת הנוצרים, שבה החלה ההיג'רה- הגירתו של מוחמד מהעיר מכה לעיר מדינה (שנקראה לפני האסלאם ית'רב), נקראת במסורת המוסלמית תקופת הג'אהלייה (Jahilliya). "ג'אהל" בערבית משמעותו בור ועם הארץ. אז ג'אהלייה כוונתה בורות, כלומר לפי האסלאם אי ידיעה לגבי קיומו של אל אחד נסתר ובלתי נראה. לפני האסלאם, הדת בחצי האי ערב (כולל

שני היהודים שהשפיעו על האסלאם בראשיתו

שני יהודים שמוצאם מתימן (שנקראה לפני 1,400 שנים ממלכת חימייר) השפיעו במאה השביעית לספירה מאוד על האסלאם בראשיתו. הדמות הראשונה, שיש סוברים שהייתה מיתולוגית או מדומיינת וחלק חושבים שהיה דמות אמיתית, היה עבדאללה אבן סבא- יהודי שהתאסלם. באנציקלופדיה של האסלאם, במהדורתה הראשונה, טוענת שעבדאללה אבן סבא אפילו המציא את הזרם השיעי באסלאם. אבן סבא המתאסלם

המעורבות התורכית במלחמת קוריאה, 1950-1953

בשנת 1950 גאה העימות הבין-גושי בין ארצות הברית והגוש המערבי לבין ברית המועצות, כשסין גם עמדה בצד הגוש המזרחי אך עם עמדות משלה. ב25 ביוני 1950 פלשו כוחות קוריאה הצפונית, שהייתה תחת חסות ברית המועצות וסין, לקוריאה הדרומית וכבשו את עיר הבירה סיאול. האו"ם גינה את הפלישה ודרש מקוריאה הצפונית להסיג את כוחותיה. שליט קוריאה

סיפורו של "מרקו פולו הסיני"

רבים מכירים בוודאי את סיפורו הנודע של הנוסע האגדי מרקו פולו והגעתו לסין. אבל מסתבר שגם לצד הסיני-מונגולי של זמנו היה מרקו פולו משלו, שחי ופעל בזמן שבו חי מרקו פולו עצמו ואפשר להגיד שעשה את הדרך ההפוכה לדרך שעשה מרקו פולו. ואני מדבר על רבן (Raban) בר סאומה, שחי בין השנים 1220 ל1294 וערך