אופן ביטוי אותיות בתורכית, שכתובה ונשמעת החל משנת 1928 באותיות לטיניות, כמו למשל אנגלית. חוץ מהאותיות שאציין בהמשך, כל האותיות בתורכית כוללות את אותיות האלף-בית הלטיני, למשל האנגלי.
השפה התורכית שייכת לשפות האלטאיות, שמקורן, כמו מקורם של התורכים עצמם, במרכז אסיה (איפה שלמשל קזחסטן, אזרבייג'אן, חלק מהקווקז וממונגוליה). באותה משפחה נמצאות יחד עם התורכית המונגולית, היפנית, ההונגרית והפינית. לא התורכים ולא השפה התורכית מקורם בתורכיה של היום, כלומר בתת היבשת האנטולית. במקור תת היבשת האנטולית הייתה של עמים יווניים, ושל החיתים בימי קדם.
חלק מהמילים בתורכית הן ממקור ערבי או פרסי, לפני 1928 השפה התורכית נכתבה באותיות ערביות מימין לשמאל וכמעט שמונים אחוז מהמילים בתורכית היו מערבית או מפרסית
ברוב המילים בתורכית כמעט שאין הבדל בין זכר לנקבה, הן אחידות במינן, חוץ מציון הגוף (הוא, היא וכו').
כשמדברים בתורכית, הפועל (עשה, דיבר, החזיק, יצא) נמצא בסוף המשפט, לא כמו בעברית ובערבית שהוא באמצע המשפט.
סיומת Ler או Lar לשם עצם הופך את שם העצם לרבים, כמו למשל ילדים- çocuklar- צ'וג'וקלאר
בתורכית מודרנית יש מילים שנכתבות באותיות שנראות לא מובנות, כמו אותיות לטיניות עם צ'ופצ'יק מעליהן או מתחתן. מדובר באותיות שהתווספו לכתיבה הלטינית הידועה,כמו הכתיבה האנגלית, ב-1928. אסביר זאת:
c- מבטאים אותה כ-ג', כמו במילה ג'נגיז (אגב, השם ג'נגיז Cengiz הוא לא פחות ולא יותר על שם ג'ינגיס ח'אן המפורסם!)
ş- מבוטא כאות "ש'" כמו במילה "פאשה".
ç- מבוטא כ-צ' כמו במילה "צ'פחה".
ğ- אות א' נחה, כמו האות החמישית במילה ארדואן.
ü- מבוטא כאו כמו כמילה אוכף, או ב"לו" במשפט "לו הייתי רוטשילד".
ı- האות i באנגלית ובלטינית בלי נקודה מעליה, מבוטא כמו התנועה של "מק" במילה "מקדונלד'ס". למשל השם בתורכית "נאמיק" מבוט בעצם כ"נאמק".
ö- "או" מודגשת, כמו במילה "עורב".
למרות האותיות ı,ö, ü בתורכית קיימות האותיות i,o,u רגילות והן נשמעות כמו באנגלית. u רגילה מבוטאת כמו ה"או" במילה "אולי" במשפט "אולי הפעם".
אגב, את האות ח' לא מבטאים בתורכית אלא מבטאים אותה כאות ה'- H- כמו השם הסן, שמשמעותו חסן.
גם את האות ע' לא מבטאים בהדגשה, כלומר השם עלי נשמע ונכתב Ali
עוד מילים שקשורות לסידרה "אמא" ולסדרות אחרות:
Sakar סאקאר- מגושם, שלומיאל, מפוזר
çocuk- צ'וג'וק- ילד
Teyze- טייזה- דודה
Anne- אננה-אמא
Türk Halk Müziği Şarkıları- תורכ האלק מוזיאי שארקילארי- שירי עם תורכיים
Aile- עאילה- משפחה (גם בערבית "משפחה" זה "עאילה)
Allah Allah- אללה אללה! כמו שאומרים בעברית יא אללה!
Kız- קיז- בת.
Benim kızım- בנים קיזים- הבת שלי (סיומת im בסוף מילה מציינת שייכות, "שלי").
Polis- כמו באנגלית- משטרה
Avukat- אווקאט- עורכ/ת דין
Bebek- בבק- תינוק
Okul – אוקול- בית ספר
Oğlu- אואלו- בן, ילד
Köpek- קופק או צ'ופק- כלב
Allahım-אללהים- אלוהים שלי
öğretmen- אוארטמן- מורה. זיינפ אוארטמן- המורה זיינפ
Ev- אוו- בית
Gazeteci- גאזטג'י- עיתונאי
GÜNCEL- גונג'ל- יומי, יומון (שם העיתון של עלי)
Arkadaş- ארקאדאש-חבר
Kardeş- קארדש-אח (או אחות קטנה- קיזקארדש Kız Kardeş)
Abla- אבלא- אחות גדולה
Gel- גל- בוא
Git- גיט- לך, צא
Abim- אבים- כמו "אחי, מה העניינים" בעברית
Ben- (מבטאים אותה "בן")- אני
Sen- סן- את/אתה
Teşekkür ederim- תשקור אדרים- תודה רבה, דרך נוספת להגיד תודה רבה היא צ'וק תשקורלר Çok teşekkürler
Yok- יוק- לא, אין (בדרך כלל המילה באה בסוף משפט כדי לציין משהו שאין אותו)
Seni Seviyorum- סני סביורום (אני אוהב אותך/אני אוהבת אותך)
Evet- אבט- כן
Çok- צ'וק- הרבה, מאוד
Çok Güzel- צ'וק גוזל- יפה מאוד, Güzel- גוזל- יפה
kuş- קוש- ציפור
iyi- איאי- טוב
Bayram- באיראם- חג iyi Bayramlar- איאי ביירמלאר- חג שמח
iyi Seneler- איאי סנלר- שנה טובה
Erker- ארקק- גבר
Kork- לפחד Korkma- לא לפחד, לא מפחד
akşam- אקשאם -ערב
iyi akşamlar- איאי אקשאמלאר- ערב טוב
Sabah- סבאה/סבאח- בוקר, כמו בערבית
istiyorum- איסטיורום- רוצה
istmiyorum/istemem- איסטמיורום/איסטמם- לא רוצה
çanta- צ'אנטה- תיק
Yoğurt çorbası- יוגורט צ'ורבאסי- מרק יוגורט
çorba- צ'ורבה- מרק
çiçek- צ'יצ'ק- פרח
Bu- בו- זה, הזה
En- אן- הכי…
Tamam- תמאם- טוב, בסדר, די
Yeter- יטר- מספיק!
geçmiş olsun- גצ'מיש אולסון- החלמה מהירה
Hastane- האסטאנה- בית חולים
Akçay- אקצ'אי- תה לבן
Aslan- אסלאן- אריה
Yıldız- יילדיז- כוכב
Sakız- סאקיז- מסטיק
Kapat- קאפאט- לסגור, לנתק
canım- ג'אנם (ג'ונאם בפרסית) – יקירתי/יקירי
האותיות T.C. שכתובות לפני כל שם של מוסד בתורכיה הן קיצור של "הרפובליקה (רפובליקה- ג'ומהוריית Cumhuriyet התורכית").