מהפיכת הקולורבי (ג'רמי קורבין) האדומה באנגליה?

היות ומדובר באנטישמי ואדם קיצוני, אני משתדל שלא להציג תמונה שלו, אלא של הדבר שהוא מזכיר לי אותו, גם לפי הצליל של שם משפחתו. לכן, בחרתי להציג תמונה של כרוב הקולורבי, שמזכיר בצורתו את מראהו ואת שמו של ג'רמי קורבין, מנהיגה הרדיקאל של מפלגת הלייבור באנגליה.
ואני מודה שוב, שעשיתי טעות שבעבר כתבתי ממש כאן מאמר שלפיו אני לא מפחד מג'רמי קורבין. כשאני שומע את דעותיו ומבין שהוא עלול להתקרב לרחוב דאונינג 10, המשכן של ראשי ממשלות אנגליה, ולשבת על כסאו של ווינסטון צ'רצ'יל האגדי.
עד לפני חודש, הובילה תרזה מאי, מנהיגת השמרנים וראש(ת) ממשלת אנגליה בסקרים על פני מפלגת הלייבור בראשות קורבין בעשרים אחוזים. עוד שבוע אמורות להיערך בחירות באנגליה, ובינתיים קורבין מצמצם את הפער מהשמרנים עד לשלושה אחוזים בלבד בסקרים.

הבעיה העיקרית עם קורבין הוא שרבים זילזלו בסיכויי הצלחתו. אני לא נמניתי על אלה. קורבין מרבה "לנגן" על התיק החברתי ועל העניינים הפנימיים-חברתיים הבוערים באנגליה. נושאים אלה הוזנחו יחסית בידי הממשלות השונות במדינה ב25 השנים האחרונות, מאז שמרגרט תאצ'ר, שעשתה רפורמות שאומנם פגעו מאוד במעמד הבינוני במדינה אבל הזניקו אותה שנות אור קדימה, עזבה את כיסאה.

לפני כמה שבועות, עשתה ראש(ת) ממשלת אנגליה, תרזה מאי, טעות שעלולה להסתבר כפטאלית והקדימה את הבחירות הכלליות במדינה בכ-3 שנים ממה שהן היו אמורות להיות, בגלל שהיא רצתה לנצח בזכות עצמה (היא לא נבחרה לתפקיד, אלא ירשה את דייויד קמרון שהתפטר), והייתה בטוחה בכך, וכן לאשר את הבחירה הבריטית במשאל העם בשנה שעברה לפרוש מן האיחוד האירופי- הברקזיט. היא לא שמעה כנראה על הטעות שעשה שמעון פרס המנוח כשכיהן לפני 21 שנים כראש ממשלת ישראל והקדים את הבחירות בגלל שהיה בטוח בניצחונו על בנימין נתניהו-והפסיד. מצד שני, אני לא בטוח שתרזה מאי תפסיד, אלא אולי מפלגתה, השמרנים, תאבד את הרוב החוסם שיש לה בפרלמנט הבריטי ותיאלץ לכונן ממשלת קואליציה עם המפלגה הליברל-דמוקרטית, שמתנגדת חריפות לברקזיט ותומכת באיחוד האירופי ונהנית מתמיכתו, מה שיאט את תהליכי הברקזיט עצמם.

בבחירות שנערכו לפני שנתיים, הפסידה מפלגת הלייבור בראשות אד מיליבנד, שנקרא גם "רד אד", רד האדום, בין היתר בגלל שהוא שמאלני מובהק. ומה עשתה מפלגת הלייבור בעצמה? בתמיכת האיגודים המקצועיים בחרה את הסמן השמאלי הכי קיצוני במפלגה, שעד אז היה חבר פרלמנט מהספסלים האחוריים שלו, ג'רמי קורבין. קורבין, בעל כריזמה משולבת של קולורבי וצנון יבש, הצליח לכבוש את ראשות המפלגה ולשרוד בה, תוך כדי שהוא מוחק כמעט לחלוטין את מדיניות ה"ניו לייבור", הלייבור החדשה, שאימץ החל משנת 1996 טוני בלייר, שהיה ראש ממשלת אנגליה האחרון מטעם המפלגה. כעת קורבין שועט קדימה, ומתכוון למחוק את כל מעשיה והישגיה של מרגרט תאצ'ר האגדית.

ומדוע קורבין מצמצם את הפער בסקרים מול תרזה מאי ומצליח, למרות האנטי-כריזמה שלו?
דבר ראשון, בגלל המצב הכלכלי-חברתי באנגליה. מדיניות ההפרטה פגעה קשות במעמד הבינוני האנגלי, ואיפה שתאצ'ר הפריטה, קורבין מבטיח להלאים שוב. הוא מתכוון להלאים את חברות החשמל והרכבות, הוא מעוניין להחזיר את כבודם של הכורים ושל עובדי הנמלים שנרמס עקב רפורמות תאצ'ר, ואת כבודם של ועדי העובדים הגדולים במדינה, שהצטמצמו מאז ימיה של "גברת הברזל". הוא מציע לאזרחים שלו כסף מהמדינה, ועוד ועוד כסף מהמדינה. את השנה הראשונה ללימודים באוניברסיטאות, אמר קורבין, תממן המדינה לסטודנטים בעצמה. אגב, את דברים דומים ניסו בוונצואלה מאז 1999 ועלייתו של הוגו צ'אבס לשילטון. היום רואים את התוצאות: אנשים עומדים בתור ללחם במדינה.

דבר שני, מצבה הלא מרנין של מערכת הבריאות הלאומית הבריטית, הNHS שהיא כמו קופת חולים אחת גדולה. מאי והשמרנים לפניה צימצמו את התשלומים הממשלתיים לרשת זאת, ויש עידוד יותר של רפואה פרטית. אנשים משלמים יותר על בריאות, ובריאות הרי היא קו אדום. קורבין מתכוון להזרים עוד יותר כספים ממשלתיים לNHS, והציבור קונה את דבריו. כמו כן, החורף באנגליה הוא קפוא, ותרזה מאי לא התכוונה לסבסד את הדלק והסולר לחימום בחורף מכספי המדינה במלואם. קורבין מבטיח שהוא יעשה את זה.

דבר שלישי, קורבין מנהל תעמולת בחירות מסודרת, והוא פירסם מניפסט בצבע אדום שבו מפורט כל מצע המפלגה. המניפסט מופץ בהמוניו וכמו כן הוא אימץ את הסיסמה, שכתובה על חוברת המניפסט, סיסמה קליטה בשם "בשביל הרבים, לא המעטים". כלומר הוא עובד בשביל הציבור הרחב והמעמדות הלא גבוהים, ולא בשביל האליטה הצרה והעשירה ששולטת באנגליה, שמזוהה עם המפלגה השמרנית. הוא חוזר על המילים "האנשים" ו"העם" (שזו אותה מילה באנגלית) שוב ושוב.

דבר נוסף, קורבין, שהוא בעצם דגם של קומוניסט (שקורא לעצמו "דמוקרט-סוציאליסט") מערב אירופי משנות השמונים ואף נראה כך, מזוהה בתור אנטי-ממסדי, ומנהיגים אנטי-ממסדיים נמצאים היום באופנה. ממש כמו טראמפ, רק הפוך בדעות וברקע. הבעייתיות בהיותו של קורבין "טראמפ הפוך", עלולה להפוך לבעיה רצינית לבריטניה ולעולם כולו בהמשך אם ייבחר: הוא אומנם, כמו השמאל הקיצוני מדגם שנות השמונים וכמו עמיתו הצרפתי ז'אן לוק מלנשון, מתנגד לאיחוד האירופי, אבל תומך במדיניות של קליטת פליטים באופן כמעט חופשי בבריטניה, וכן בהקצאת מכסות רחבות לקליטת מהגרים. מטרתו היא להעניק לפליטים והמהגרים בהמשך אזרחות בריטית, כדי שהם יצביעו ללייבור וכך יהפכו אותה לשולטת ולבעלת רציפות שילטונית, ממש כמו מפלגת הAKP של ארדואן בתורכיה. בעת שזרמו מיליוני הפליטים במסגרת "נדידת העמים" המודרנית מהמזרח התיכון ומאפריקה לאירופה, בריטניה חסמה את קליטת הפליטים, שהתרכזו בצפון צרפת בפתח המנהרות שמתחת לתעלת הלמאנש, המובילה לאנגליה. קורבין עלול לשחרר את החסימה הזאת, מה שיציף את בריטניה, שממילא סובלת מבעיות של דורות של מהגרים ומתמודדת מול אסלאם קיצוני ג'יהאדיסטי, במאות אלפי מוסלמים, במקרה הטוב. בכך הממלכה המאוחדת, שבעבר הייתה האימפריה הגדולה ביותר בתולדות העולם, עלולה להפוך מממלכה בעוד כמה עשרות שנים -לא עכשיו!- לאמאמות אסלאמית.

מה שעוד יותר מדאיג הוא יחסו של קורבין ליהודים, לישראל ולטרור העולמי. קורבין ידוע בעמדות אנטישמיות ואנטי ישראליות מובהקות, ולא מזמן השווה את ממשלת ישראל לדאע"ש. לאחר הפיגוע במנצ'סטר הצליח קורבין לשכנע חלק מהציבור בטיעונים של הלקאה עצמית, לפיהם הבריטים עצמם, שפלשו למדינות אחרות או התערבו בהן בין היתר כדי להילחם בטרור, אשמים בפיגועים שנוחתים עליהם מצד האסלאם הג'יהאדיסטי. הוא גם טען שלא היה צריך לחסל את אוסאמה בן לאדן אלא ללכוד אותו ולהעמידו למשפט, בדומה למה שעשו לסדאם חוסיין. בעבר, כשכיהן כחבר לייבור מהספסלים האחוריים, טען כי חיזבאללה וחמאס הם חברים שלו. כיום הוא מנסה להכחיש חלק מהטענות. מפלגת העבודה הישראלית, שנחשבת המקבילה המקומית של מפלגת הלייבור, ניתקה כבר את קשריה עם הלייבור לאחר בחירת קורבין. קורבין טען לפני יומיים כי הוא נלחם באנטישמיות, באיסלאמופוביה והוא בסך הכל פועל למען שתי מדינות לשני עמים בארץ ישראל/פלסטינה, וכי חמאס הוא נציג לגיטימי של העם הפלסטיני שיש לדבר איתו. הוא גם טוען כי המלחמה העולמית בטרור נכשלה, ואינו פוסל ניהול משא ומתן עם אל-קאעידה ודאע"ש.
אם הוא עלול להיבחר, על התקן החברתי והאנטי-ממסדי, ועל תקן החשיבה החדשה לגבי המלחמה בטרור, לא יהיה ניצחון גדול מזה למי שביצע את הפיגוע במנצ'סטר.

דבריי ואזהרתי אינם ריקים. יש להם תקדים. במרץ 2004 שלטה בספרד ממשלת ימין, והמדינה עמדה לפני בחירות. כמה ימים לפני הבחירות אל-קאעידה ביצע פיגוע ברכבות במדריד, מה שגבה מאות הרוגים. מפלגת האופוזיציה הראשית בספרד, בראשות חוסה זאפאטרו (בעל השורשים היהודיים), האשימה את הממשלה המכהנת מהימין, שהובילה עד אז בסקרים, כמעט בלעדית בפיגוע, וטענה כי הוא בוצע בגלל נוכחות הכוחות הספרדיים בעיראק. בבחירות, כתוצאה מהפיגוע ומכך שמפלגת השמאל הצליחה לשכנע את הציבור שהממשלה המכהנת אשמה, ניצחו לבסוף מפלגת השמאל וזאפאטרו הפך להיות ראש ממשלה, והוציא את הכוחות הספרדיים מעיראק. בקו כזה כמו שנקט זאפאטרו וניצח, נוקט בדיוק קורבין. הוא טוען שהמלחמה העולמית בטרור נכשלה וכי על בריטניה להוציא את כוחותיה מכל מדינה זרה ולא לתקוף את דאע"ש בעיראק ובסוריה, ואף לצמצם את הנשק הגרעיני שברשותה. ויש כאלה שמשתכנעים מדבריו.
בעוד כמה ימים, בשמיני ביוני, ביום הבחירות, נראה אם קורבין ניצח. רבים נותנים לו סיכויים נמוכים, וטוענים כי מה שייצא מזה זו ממשלת קואליציה בראשות השמרנים, שכוחם רק יצטמצם במעט. אבל מצד שני, גם לטראמפ, שמצידו יעשה הכל כדי שקורבין לא ייבחר, נתנו סיכויים נמוכים.


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך