תולדות מדינת החשמונאים, המדינה היהודית בא"י שקדמה למדינת ישראל- חלק 1

(c) כל הזכויות שמורות לכותב האתר Histerio

כשהייתי בן 11, מצאתי בספריה ספר שנקרא "תולדות מלחמות החשמונאים". כשקראתי את הספר, הבנתי שההיסטוריה הייתה שונה מהסיפורים שסיפרו לי על חנוכה: שושלת החשמונאים ("המכבים"/"המקבים"), שהתקיימה בין השנים 167 ל37 לפני הספירה, הייתה שושלת עם אלמנטיים יווניים-הלניים רבים ומשפיעים, כמו למשל שמות השליטים החשמונאים (יוחנן הורקנוס לדוגמה). את שושלת החשמונאים ייסד מתתיהו הכהן הגדול וסגר מתתיהו אנטיגונוס השני, כשהניצחון במרד החשמונאים שהתקיים בין 167-160 לפנה"ס על הסלווקיים (Selevk) ועל המלך שלהם, אנטיוכוס הרביעי, היה זמני בלבד והמדינה החשמונאית, שהתקיימה בפועל בין השנים 140 לפני הספירה עד ל63 לפני הספירה, כלומר במשך 77 שנים, הייתה רווייה במחלוקות פנימיות ובשחיתות. יהודה המקבי/המכבי, למרות הכתרים שנקשרו לראשו בסיפור חנוכה, לא זכה לעמוד בראש המדינה החשמונאית אלא היה רק מנהיג המרד. בעת כתיבת שורות אלה מדינת ישראל, היישות המדינית היהודית שקמה בארץ ישראל לאחר חורבן ממלכת החשמונאים בפער של 2000 שנים וקצת, מתקרבת לשנתה ה-72 עם תקווה גדולה לעבור את מניין השנים הלא-רשמי של השושלת החשמונאית, לא רק את שנות קיום המדינה החשמונאית בפועל. בניגוד לסיפור חנוכה, הסיפור לא היה של יהודים חשמונאים מול מתיוונים ויוונים, אלא הרבה יותר מורכב: בתקופת קיומה של הממלכה הייתה התיוונות רבה גם בקרב האליטות. היו פילוגים ומחלוקות פוליטיות כמו למשל בין הצדוקים, שהיוו את האליטה הכוהנית של העם לבין הפרושים לבין השושלת החשמונאית הכוהנית עצמה, שלא לציין גם את הכיתות שהיו קיימות אז, במיוחד את האיסיים. אצל החשמונאים היו שליטים חזקים ועצמאיים, אך היו גם שליטים חלשים שהיו כפופים או אפילו מונו מטעם אימפריות זרות דומיננטיות.

המדינה החשמונאית, שנוהלה למעשה בידי משפחת כוהנים מבית חשמונאי, החזיקה מעמד בין היתר בזכות זה שקיימה מערך פוליטי סבוך של יחסי חוץ עם האימפריות והממלכות השונות שהשפיעו באיזור ואף ניצלה את חולשתן בתקופות מסוימות. בעת שנות קיומה נאבקו הממלכות היווניות שירשו את ממלכת אלכסנדר מוקדון, הממלכה הסלווקית והממלכה התלמית, על שליטה באיזור שבו נמצאת ארץ ישראל. התלמיים (תלמי-פטולמיאוס ביוונית) שלטו בעיקר במצרים והמדינה החשמונאית ניהלה מערכת יחסים עניפה איתם. כמו כן, בארץ ישראל נשארו ערים הלניסטיות, כלומר מעין ערי-אוטונומיה או ערי מדינה יווניות, כמו למשל אשקלון, איתן ניהלה המדינה החשמונאית יחסי מסחר- כי הרי באשקלון היה נמל. המדינה החשמונאית גם התערבה ישירות בתוך סכסוכים פנימיים ומאבקי ירושה בתוך האימפריה הסלווקית (=היוונים של חנוכה) ולא פעם ולא פעמיים שיתפה פעולה עם שליטים סלווקיים ועם טוענים לכתר. מערכת היחסים המורכבת ביותר והגדולה ביותר של המדינה החשמונאית הייתה עם רומא, שהפכה מעיר-מדינה בתוך האימפריות היווניות לאימפריה לכל דבר ועניין. עם רומא המדינה החשמונאית קשרה ברית, ורומא, האימפריה המערבית הראשית של אז (משל לארצות הברית של היום?), ובמיוחד המצביא הרומאי פומפיאוס, היא זאת שהחריבה אותה לבסוף. חשוב לציין גם את המאבקים הפנימיים והחתרנות הרבה שהייתה בין שליטי בית חשמונאי עצמם ואנשיהם, עוד דבר ש"סייע" לחורבן המדינה החשמונאית.

ממתתיהו הראשון ועד למתתיהו אנטיגונוס, היו לבית חשמונאי 11 שליטים (מתתיהו, יהודה המקבי, יונתן הוופסי, שמעון התרסי, יוחנן הורקנוס הראשון, יהודה אריסטובלוס הראשון, אלכסנדר יהונתן ינאי, המלכה שלומציון אלכסנדרה, אריסטובלוס השני, הורקנוס השני ומתתיהו אנטיגונוס השני) , מתוכם שמונה שלטו בפועל במדינה החשמונאית. שמעון התרסי בנו של מתתיהו היה השליט הראשון של המדינה החשמונאית, כשנכדו של שמעון, יהודה אריסטובלוס, הוא השליט החשמונאי הראשון שהכתיר את עצמו כמלך. כל הגברים שהיו שליטי בית חשמונאי כיהנו ככוהנים הגדולים בבית המקדש בנוסף לכהונתם כראשי הממלכה החשמונאית. כמו לפי שיטתו של אפלטון שהמלך צריך להיות פילוסוף, ולהבדיל אלף הבדלות באיראן של ימינו שהשליט חייב להיות חכם ההלכה ופוסק ההלכה הראשי, כך השליט החשמונאי היה גם הכוהן הגדול בבית המקדש. יוצאת דופן במיוחד הייתה המלכה שלומציון אלכסנדרה, אישתו של אלכסנדר ינאי שהייתה המלכה החשמונאית בין השנים 76 ל67 לפני הספירה, שלא הייתה כמובן כוהנת גדולה ולא היה לה קשר דם קודם לשושלת החשמונאית אלא רק קשר נישואין וכמובן את בנה יוחנן הורקנוס השני, החשמונאי שברוב ימיה היה כוהן גדול. תקופתה של שלומציון-אלכסנדרה מתוארת כתור הזהב של המדינה החשמונאית.

אין הרבה מקורות היסטוריים שמתארים את מרד החשמונאים ואת המדינה החשמונאית. מלבד ממצאים ארכיאולוגיים כמו שרידים של מבנים חשמונאיים וכמובן מטבעות שעליהן היו מוטבעים ציורי השליטים החשמונאים, המקורות ההיסטוריים הם בדרך כלל חיבוריו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) שכתב גם מנקודת מבט צרה שלו, ספרי המקבים א' וב', שהם ספרים חיצוניים לתנ"ך וכמובן גם המשנה והתלמוד היהודיים.

בסידרת פוסטים זו, שמופצת לכבוד חנוכה, אנסה לתאר את תולדות המדינה החשמונאית וכן לנסות להפיק לקח מהצלחותיה וכשלונותיה, בעיקר במה שנוגע למדינת ישראל של היום.
התמונה מופיעה באתר TheTorah.com.


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך