על היזידים

לאחרונה עלו לכותרות היזידים, קבוצה אתנית ממוצא הינדו-איראני שמיוחסת לכורדים, בעיקר בגלל ששפתם העיקרית היא קורמאנג'י, שהיא שפה כורדית ממשפחת השפות ההינדו-איראניות. מספרם של היזידים בעולם הוא כ650 אלף איש בערך, כשהקהילה הגדולה של היזידים נמצאת במחוז נינווה שבצפון עיראק. יש גם קהילות יזידים בסוריה, תורכיה (בצמוד לאיזורי הכורדים), גיאורגיה וארמניה, כשיש גם קהילות יזידיות גולות בגרמניה, ברוסיה, בשוודיה ובדנמרק.
היזידים מרוכזים בתת המחוזות סינג'אר ושח'אן שבצפון עיראק, וישנם כאלה ביניהם שמתגוררים באיזור זה ומדברים ערבית.

היזידים הם כת דתית, שנפרדת מהאסלאם לגמרי. הדת היזידית מורכבת מאלמנטים אליליים שהיו נפוצים במסופוטמיה- איזור הסהר הפורה שכולל את עיראק והמרחב הסורי, וכן את הדתות הפרסיות הקדומות הזורואסטרית והמניכיאית. כמו כן, הסופיות ׁSufism, הלא היא האסלאם המיסטי ואף היהדות והנצרות השפיעו גם כן על היווצרות הדת היזידית.
ליזידים כיום יש הנהגה כפולה- הנהגה פוליטית בראשות אמיר (נסיך), שכיום הוא תחסין סעיד, והנהגה דתית בראשות שייח', כיום ח'ורטו חג' אסמאעיל.

הדת היזידית מורכבת מאמונה באל אחד, כשהשכינה שלו מתגלמת במלאך טווס, מלכ טאאוס, שהוא שליט העולם ומגלם את עצמיותו של האל. המלאך הטווס התגלם בשבע ישויות לאורך ההיסטוריה, כשההתגלמות המרכזית היא השייח' הסופי עדי אבן אל-מוסאפיר, יליד איזור הבקאע בלבנון, שעבר לאיזור שהוא היום צפון עיראק ומת לבסוף בשנת 1162 ונקבר בכפר לאליש, מצפון מערב למוסול. ייחודו של השייח' עדי, שחי חיי סגפנות ומשך אחריו מאמינים רבים, הוא היותו צאצא לשושלת האומיית, השושלת הראשונה ששלטה בח'ליפות האסלאמית לאחר תקופת ארבעת הח'ליפים הראשונים, שנקראו "ראשידון", הישרים. לאותה שושלת, שהייתה מעורבת במאבקים הקשים על השליטה באומה המוסלמית ועל הלגיטימציה השלטונית, היה מייסד, שקראו לו מועאוויה, שהוא היה הח'ליף הראשון מבית אומייה (Ummaya). לאותו מייסד היה בן, ח'ליף ושמו יזיד. לכן, היזידים מזוהים עם תומכיו של אותו יזיד. פירוש נוסף לשם "יזידים" הוא מהמילה "יאזאטה" בפרסית קדומה, שפירושה "שכינה". זאת אומרת, שהיזידים רואים בעצמם כאנשי השכינה, שמתגלמת באמצעות דמות של טווס.

ליזידים יש חגים מרכזיים, כשהחג החשוב ביותר הוא עלייה לרגל במשך כשבוע לכפר לאליש, לקברו של שייח' עדי, ולאתרים נוספים בסביבה ששמם הועתק בדיוק מהשמות של אתרי העלייה לרגל המוסלמית, החג', סביב העיר מכה. לדוגמה השמות הר עראפת ומעיין הזמזם, שמופיעים כאתרי עלייה לרגל מוסלמיים באיזור מכה, הועתקו כשמות מקומות באיזור לאליש.
הימים הקדושים של היזידים בשבוע הם ימי רביעי ושבת, כשכמו ביהדות, שבת נחשב ליום המנוחה.
היזידים נמנעים ללבוש את הצבע הכחול, היות וזהו צבע הנוצות של הטווס וכן מזכיר את השיטפון שהיה לאחר המבול הגדול, שהיה בימיו של נוח.

ליזידים הייתה מסורת בעל פה במשך מאות שנים, כשהיא קובצה בעשור השני של המאה העשרים לשני ספרים קדושים: ספר ההתגלות, כתאבה ג'ילווה, והספר השחור, מישפה רש.

היזידים מתפללים חמש פעמים ביום, כמו המוסלמים, אך זמני התפילה שלהם הם בין זריחת השמש לשקיעת השמש. בצהריים היזידים מכוונים את תפילתם לעבר השמש-מנהג אלילי מאיזור מסופוטמיה במקור, ובשאר הזמן לעבר הכפר הקדוש לאליש. (או: לאלש Lalesh)

בתי התפילה של היזידים הם כמו אצל הזורואסתרים: מקדשים. במקדשים היזידים יש טקסים של הדלקת אש. כל יזידי יכול גם ליצור בביתו מקדש, עם תמונות מצוירות שקשורות למלכ טאאוס. גם פסלים מותרים אצל היזידים. כמו כן, בדומה לנצרות, תינוקות מוטבלים ליזידיות במקדשים השונים. כמובן שרוב המקדשים היזידים ממוקמים בלאליש.

דמותו של מלכ טאאוס, המלאך הטווס, משכה את זעם המוסלמים. היות ומדובר במלאך שגילם שכינה ונפל מהשמים לאחר שהפסיק למצוא חן בעיני האל האחד, הוא מוזכר בסופיות המוסלמית פשוט כאבליס, הלא הוא השטן בכבודו ובעצמו. לכן היזידים מזוהים כעובדי שטן. היזידים קיבלו יחס כלא מוסלמים בימי האימפריה העות'מאנית ואילו סדאם חוסיין רדף אותם, שלא לדבר על ממשיכיו המוסלמים הסונים הקיצוניים שטובחים ביזידים בהמונים ומאלצים אותם להתאסלם, כשהברירה השנייה היא מוות.

היזידים רואים אומנם בדמות הטווס כהתגלמות השכינה שיכולה לגרום טוב או רע לאנשים, אך מתכחשים לדואליות, לכפילות של אותה דמות, והרי כפילות של אל טוב ואל רע מיוחסת לדת הזורואסטרית הפרסית הקדומה. היזידים מאמינים בגלגול נשמות, בהתגלמות האל ביצורים חיים ובבני אדם וכן, בדומה לסופיות האסלאמית, בשאיפתו של האדם להגיע לרמת טוהר דתית הגבוהה ביותר, הזוהד (Zuhd), עד כדי הגעה תודעתית לאל עצמו.
ליזידים יש כמה פסטיבלים, שכוללים מוסיקה, אוכל ואף, בדומה לסופים, ריקודים באקסטזה.

בדומה להינדים, אצל היזידים יש מעמדות- קאסטות. אנשי הדת ומשפחת הנסיכות (תפקיד הנסיך עובר בירושה) שייכים למעמד הגבוה ביותר. מעמדות גבוהים מתחתנים עם מעמדות גבוהים, אך לעולם לא יתחתנו עם המעמדות הנמוכים.

קישורים לתמונות של יזידים, בביתם ובמקדשים:

http://www.dailymail.co.uk/femail/article-2722800/Haunting-photos-offer-glimpse-Iraqs-tragic-Yazidi-people-months-ISIS-onslaught.html

ישנן כתות שחרגו מהאסלאם ומקורן באסלאם השיעי, כמו העלאווים (Alawi), האסמאעילים והדרוזים. אך לעומת זאת, היזידים לא חרגו ממש מהאסלאם, והם שרידים, כאמור, של אמונה קדומה. עם זאת התגלמות אל בבני אדם, גלגול נשמות ושבע ישויות נמצאות גם בכתות העלאווית, שעליה אכתוב בהמשך, והדרוזית. היזידים דווקא מזוהים, בנוסף לקשר עם בית אומייה, עם הח'ווארג', שהם קבוצה מוסלמית שפרשה מאומת האסלאם עוד בשנים הראשונות שלאחר מות מוחמד, בטענה כי רק אללה מוסמך לשפוט אנשים ולא בני אדם. בח'אריג'י שרצח את הח'ליף הרביעי של האסלאם, הדמות הראשית הנערצת על השיעים האמאם עלי- רואים היזידים דמות חשובה, לטענת מתנגדיהם ולטענת מספר מחקרים.

אין לבלבל את היזידים עם היזדים- יוצאי העיר יאזד באיראן, או עם השיעה הזיידית, שהיא הקבוצה השיעית הדומיננטית בתימן. אין קשר בינם לבין היזידים בכלל.
היזידים אינם צמים ברמדאן כלל, ויש להם כמה ימי צום בחודש דצמבר, סמוך ליום הקצר ביותר 21 בדצמבר. היזידים, בדומה למסורת ההינדו-איראנית בכללותה, חוגגים את ראשית האביב בסביבות 21 במרץ, זמן הנו-רוז, ראש השנה הפרסי.


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך