שלום וחג שמח לכולכן/ם,
אבראהים פאשה סוף סוף הגיע אל סופו. חבורת תליינים מקצועית הכריעה את הלוחם הוותיק וחנקה אותו באמצע השינה עם חבלים. האיש שהיה נאמן לסולטאן אך כשקיבל אצבעות ממנו רצה את הגוף כולו, כלומר לשלוט באימפריה, חוסל. לסולטאן היה קשה מאוד לחסל את חבר ילדותו. אך לא הייתה לו ברירה.
אגב, הארמון של אבראהים פאשה קיים עד היום והוא אתר מתויר! כיום הוא מוזיאון לאומנות תורכית ואסלאמית. הוא ממוקם ברובע פאתיח באיסטנבול, רובע עני ודתי, בכיכר הסולטאן אהמט.
הנה קישור לתמונת הארמון:
http://en.wikipedia.org/wiki/File:Turkish_and_Islamic_Arts_Museum_01.jpg
החברות בין סולימאן לאבראהים הייתה כל כך חזקה, שיש כתבים שאומרים שהם תיפקדו כזוג לכל דבר ועניין, ואבראהים נלחם בהורם כי הוא קינא לסולימאן. דבר זה היה מקובל בתורכיה של אז, אך לא דיברו עליו בפומבי, כמו שתיית האלכוהול… אבל אני הנאיבי מתקשה להאמין שהיה כך היות וסולימאן נודע כאוהב הורם ואוהב נשים מושבע. אבל רמיזות על כך אפשר למצוא בדבריו של סולימאן כי אבראהים שלט על ליבו.
חטא ההיבריס, שמקורו בתקופה האתונאית, היה פגיעה בוטה בזכויות הזולת, שמביא להשפלתו. זה היה לפי ההגדרה של יוון העתיקה. והרי אבראהים היה יווני מצד אביו…. מה שכתוב בתלמוד, כי כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים. אך לא רק. המושג "היבריס", שהשתרש במיתולוגיה היוונית, התפתח לציון גאווה וגבהות לב מוגזמים, כלומר אחד שהשתן עולה לו לראש, הוא רוצה לעצמו עוד ועוד תארים וכבוד, ובדרך משפיל ודורך על זולתו. כך אנו רואים בהתנהגות השחצנית של אבראהים לפני הוצאתו להורג, שעוררה את רוגז העם. הפסלים ויחסו לדת המוסלמית היו רק תירוץ לבוז לו.
מצד שני, הורם הסיתה נגדו אצל סולימאן וכך סילקה את אחד האויבים החזקים ביותר שלה, אחד שעלול היה להיות מפתח לעלייתו של מוסטפא לשילטון במקום בניה של הורם. כך הורם מצטיירת כתכסיסנית ותחבולנית מהמעלה הראשונה. והורם האמיתית, כזכור, הייתה ממש מכשפה.
מה שהכי גרוע בסיפור הוא של אוהב שהופך לאויב. סולימאן אהב מאוד את אבראהים כחבר לדרך. הוא נתן לו את כל התפקידים הבכירים ביותר באימפריה. ואז אבראהים רצה לשלוט. לשלוט בסולטאן גם. ואז הסולטאן הפך מרעו הקרוב ביותר של אבראהים, ממש כמו הקשר התנ"כי בין דוד המלך ליהונתן בן שאול, לשונא הגדול שלו ולרוצחו בסופו של דבר. מי לא נתקל בחיים בחבר קרוב שהופך לאויב? אני מאחל לעצמי ולכולם שגם אם זה קרה בעבר, הדבר הנורא הזה לא יקרה שוב. לעולם.