כשמדברים על זמרים ושחקנים מפורסמים, אני בוחר להזכיר קודם כל את הוותיקים והאגדיים, ולאחר מכן אעבור לאלה של ימינו.

הראשון הוא פרדי טייפור בן ה70, שהוא זמר מפורסם יליד העיר אדנה (שהייתה בימי האימפריה העות'מאנית במחוז חלב) שבמזרח תורכיה. הסיגנון המוזיקלי הנהוג באיזור כמו אדנה וסביבותיה הוא סיגנון העראבסק, שהוא מוסיקה ערבית לכל דבר ועניין שמשולבת עם שירה בשפה התורכית. לכן פרדי מפורסם בעיקר במדינות ערב. פרדי טייפור הוא מלך סגנון העראבסק. אביו, ג'ומאלי טוראנבאייבורט (שם משפחתו של פרדי), קרא לו פרדי טייפור בדיוק כשמו של שחקן תיאטרון שהיה אהוב עליו מאוד. היות ואביו נהרג בגיל צעיר, פרדי עזב את לימודיו כדי לעבוד בשדות הכותנה ליד עיר מגוריו כדי לפרנס את משפחתו. בגיל 17 עקר לעיר הגדולה איסטנבול במטרה להפוך לזמר מפורסם. הוא נכשל, ושוב חזר לאדנה. בשנות השבעים היגר שוב לבירת העות'מאנים והביזנטים וסוף סוף הפך לזמר מפורסם. החל מסוף שנות השבעים לאורך שנות השמונים שיחק גם בסרטים ושר בהם משיריו. בשנות התשעים לא הופיע בסרטים, אך בתחילת שנות האלפיים חזר להופיע בטלוויזיה.
פרדי הוציא כמאה אלבומים והשתתף בשלושים סרטים.

השחקן השני, מפורסם ביותר, הוא כמאל סונאל,כוכב סרטי הבורקס של תורכיה בשנות השבעים. כמו בישראל, קומדיות עממיות שתיארו את החברה והמעמדות היו מאוד פופולריים, בייחוד סדרת הסרטים "האבאבאם סיניפי" (כיתת התוהו ובוהו, או הכיתה המבולגנת), שאני אתאר אותה כמקבילה ל"אסקימו לימון" הישראלית. עד היום הסרטים האלה נחשבים ברשימת מאה הסרטים התורכיים הטובים בהיסטוריה של העיתון "הוריית". כוכב אותם סרטים היה כמאל סונאל, שחי 55 שנים בין השנים 1944 לשנת 2000, ממש שייקה אופיר התורכי.
בחייו האמיתיים, סונאל, ששיחק בסרטיו את הדמות של "שאבאן הפרה" (אינק שאבאן), היה רציני להחריד, בדיוק הפוך מדמותו המצחיקה. כיליד איסטנבול, הוא למד לסירוגין בתיכון ובאוניברסיטה, אך הקפיד לסיים תואר שני גם בגיל מאוחר ולא ויתר על לימודים. הוא גם הרחיק את עצמו ומשפחתו מהעין הציבורית.
לסונאל היה פחד מטיסות, עד כדי כך שבגיל 55 מת מהתקף לב לפני טיסה לטרבזון. הסרט האחרון שעשה היה "פרופגנדה" משנת 1999.

ועכשיו, קפיצה בזמן לימינו אנו. השחקנית שבתמונה היא פארה זיינפ עבדאללה, ילידת איסטנבול אך מוצאה מעניין: אמה ממוצא תורכי, ואביה הוא ממוצא תורכמני-עיראקי, מאיזור מוסול שעכשיו מדובר רבות בתקשורת. היא בת 26, ולמדה בילדותה בבית ספר צרפתי עד שמשפחתה עברה ללונדון. עוד בזמן לימודיה באוניברסיטת קנט הבריטית קיבלה הצעה להשתתף באופרת סבון תורכית. בשנת 2014 אף שיחקה בסרט שהיה מועמד לפרס הסרט הזר באוסקר.
הטלנובלה שבה היא משחקת, עוסקת בתקופה מעניינת, ימי מלחמת העולם הראשונה. בצבא הרוסי האימפריאלי של אז שירתו חיילים ממוצא תורכי שדתם מוסלמית (שהיו בעיקר מאיזור הקווקז), שלהם הייתה דילמה: הם שירתו אימפריה נוצרית-אורתודוכסית מובהקת, ועליהם היה להילחם באותה מלחמה אל מול הצבא העות'מאני, צבא האימפריה המוסלמית-תורכית. במלחמת העולם הראשונה זו הייתה תופעה נפוצה, שבה חיילים מאותה דת או מאותו מוצא נלחמו משני צדי המתרס, היות ומלחמה זו הייתה מלחמה בין אימפריות, שסיומה סימל את קץ עידן האימפריות ותחילת עידן הלאומיות. הסידרה מתארת סיפור אהבה בין קצין מוסלמי ממוצא קווקזי בצבא הרוסי האימפריאלי ובת אצילים נוצרייה רוסייה. ממש סולימאן והורם בהפוך. עוד אירוע שמלווה את הסידרה הוא המהפיכה הבולשוויקית ומלחמת האזרחים הרוסית שפרצו באוקטובר 1917- אירוע שבין היתר הוציא את רוסיה ממלחמת העולם הראשונה.

השחקן הבא הוא אנגין אקיורק, ששיחק בתפקיד כרים בסידרה "מה אשמתה של פטמגול"? אנגין, שבחודש הבא יהיה בן 34, הוא יליד אנקרה, שלמד לימודי היסטוריה באוניברסיטה של עיר הולדתו. הוא סיים את לימודיו בשנת 2002, כששנתיים לאחר מכן השתתף בתוכנית ריאליטי, שתפקידה למצוא את התגלית הבאה בתחום המשחק של תורכיה, "הכוכבים של תורכיה"- כמו "כוכב נולד" של תחום המשחק.
הוא זכה במקום הראשון, והתקבל מיד לטלנובלה, "החתן הזר", של האחים טיילאן, יוצרי הסידרה "הסולטאן". בשנת 2006 שיחק בסירטו הראשון, "קאדר", כלומר "גורל", על כך זכה בפרס השחקן המבטיח ביותר. בשנת 2010 התקבל לתפקיד ראשי בסידרה "פטמגול", וזכה על כך בפרסים רבים. הוא גם שיחק בהצגות תיאטרון רבות בנוסף.