Tag Archives: דיקסי

מלחמת האזרחים האמריקנית- חלק 2: פורט סאמטר ותחילת המלחמה

תחילת מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה, כמו שברוס קטון מתאר בספרו, התנגשות בין שני צבאות חובבניים ומאולתרים למדי. מדינות הדרום ה"שמרניות" ותומכות העבדות במאבקן מול הצפון ה"ליברלי" ומתנגד העבדות בחרו בדגל משלהן- שנמצא בתמונה, וכמו שבירת הדרום השתנתה ועברה בהמשך לעיר ריצ'מונד שבווירג'יניה, דגל הדרום-הקונפדרציה ישתנה בהמשך לצורת X וכינויו יהיה ה"דיקסי".

את צבא הצפון-האיחוד והדרום-הקונפדרציה אפשר לתאר בהתחלה כאוסף של מיליציות ופלוגות, למרות שלצבא הצפון היה יתרון בנשק, במספר החיילים ובציוד. אנשי הדרום ראו בצבא הצפון כאוסף של אנשים ממעמד שפל ושל מהגרים.

בנאום ההכתרה שלו במרץ 1861 אמר הנשיא אברהם לינקולן כי "יעשה הכל כדי לשמור, לתחזק ולשלוט בנכסים פדרליים ששייכים לממשלת הצפון-האיחוד-ארצות הברית למעשה וששכנו בתחומי הקונפדרציה של הדרום. כוונתו הייתה לפורט סאמטר FORT SUMTER, שם התחילה למעשה מלחמת האזרחים ונורו יריותיה הראשונות. בראש המצודה, שבה היו 68 חיילים וששכנה באי שקרוב לנמל צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, הונף דגל ארה"ב. הדבר היה אז לצנינים בעיני תושבי קרוליינה הדרומית והקונפדרציה כולה. אלפי חיילי הדרום בסיוע סוללות תותחים הקיפו את המצודה הנצורה וג'פרסון דייויס נשיא הקונפדרציה הורה לבסוף להפגיז אותה. במצודה עצמה היו 68 חיילים פדרליים, כלומר חיילי הצפון. לאחר יום וחצי בין ה12 ל13 באפריל 1861 שבו הופגזה המצודה ובכך נפתחה מלחמת האזרחים, נכנעה המצודה מבלי שנהרג ולו חייל אחד במשך ההפגזה אלא רק נהרג חייל אחד בשוגג במהלך הפינוי. דגל ארה"ב הורד ממנה והמפקד של המצודה, מייג'ור (רס"ן) רוברט אנדרסון הורה לחייליו לעלות לספינת קיטור ולהפליג לניו יורק.

נפילת המצודה גרמה להיסטריה גם במדינות הצפון וגם במדינות הדרום. בתגובה, לינקולן נתן הוראה למדינות השונות שבברית איתו לגייס 75 אלף מתנדבים למלחמה כדי לצרפם לצבא ארה"ב, צבא הצפון שמנה 16 אלף חיילים בלבד. הבילבול בהתחלה היה כה גדול, שלקח זמן עד שצבא הצפון אימץ את מדי המלחמה הכחולים וצבא הדרום אימץ את המדים האפורים. בכך התגבשה גם הלאומיות הנפרדת של מדינות הצפון ומדינות הדרום.

הפליטים האמריקנים- מי הם ה"קונפדראדוס"?

בסידרה המעולה "ווסטוורלד" (Westworld), שמדמה עולם וירטואלי של המערב הפרוע, מופיעות דמויות פורעות חוק שמופיעות באמצע הישימון עם מדים אפורים מאובקים, קבוצה של אנשים שנקראת ה"קונפדראדוס" ("אנשי הקונפדרציה" בספרדית או פורטוגזית). מדובר בחיילים לשעבר שנלחמו במלחמת האזרחים האמריקנית מטעם הצד המפסיד, הצד של הקונפדרציה של מדינות הדרום שהובס בשנת 1865. לאחר שהאיחוד הצפוני, שהתנגד לעבדות השחורה, הביס את הקונפדרציה של מדינות דרום ארה"ב, שתמכה בעבדות, החלה בנייתן מחדש של מדינות דרום ארצות הברית, כשהאפליה הממשית נגד השחורים במדינות אלה נמשכה למעשה 100 שנים קדימה, עד שנות השישים של המאה העשרים, למרות שהעבדות בוטלה. חיילי הדרום המובסים מצאו עצמם במצב מסובך- הם לא זכו לשום גימלה מהממשלה הפדרלית האמריקנית המנצחת, הם איבדו את רוב רכושם ונשארו פגועים מבחינה כלכלית, פיזית ומוראלית. לכן, בחרו רבים מהם להגר למערב ארה"ב "הפרוע" (הרבה מסיפורי המערב הפרוע שאנו מכירים הם מיתוס) על מנת למצוא שם אולי זהב, אולי מקורות פרנסה חדשים והעיקר- להתחיל בחיים חדשים. חלק מהחיילים ניצלו את ניסיונם בלחימה ואת אחזקתם בנשק כדי להפוך לכנופיות שודדים, גם במערב, ובכך הרוויחו את כספם, והיו אף חלק, שחלקם היו בעלי ויושבי אחוזות בדרום ארה"ב, שלא יכלו לסבול את שיחרור העבדים, את שילטון הצפון המנצח, את ההגירה של תושבים מהצפון שתפסו אחוזות בדרום וניצלו את הנזקים והעוני שנגרמו במלחמה לרכוש ולאנשים בן ואת ערכי המנצחים (אגב, באותה תקופה המפלגה הרפובליקנית התנגדה לעבדות השחורה, ואילו המפלגה הדמוקרטית לא ממש התנגדה לה ולאפלייה כנגד השחורים- מצב שהוא די הפוך לתדמית של שתי המפלגות הללו כיום) ואת המציאות התבוסתנית החדשה שנכפתה עליהם. לכן הם היגרו למדינה שהעבדות בה עוד הייתה חוקית באותם זמנים- ברזיל.
הקונפדראדוס היו, למעשה ובמציאות, אנשי הקונפדרציה של דרום ארה"ב לשעבר שהתיישבו בברזיל.

איך קבוצה של אמריקנים דרומיים הגיעה עד לברזיל?

באותה תקופה, ברזיל הייתה אימפריה, שנשלטה על ידי קיסר- דום פדרו השני, שהיה למעשה הקיסר האחרון של ברזיל. במדינה עוד הונהגה עבדות- היא בוטלה רק בשנת 1888, ודום פדרו היה זקוק למתיישבים שיעבדו את אדמתה של דרום ברזיל ויפתחו את החקלאות בה. הוא רצה שלמטעים יהיו בעלים עם ניסיון. הוא ידע שלאנשי דרום ארה"ב, אנשי הקונפדרציה, יש ניסיון גם בחקלאות, גם בשיעבוד עבדים וגם בהקמת אחוזות ואחזקתן בשטחים החקלאיים. האינטרס של הקונפדראדוס היה להמשיך את חיייהם הקודמים כבעלי אחוזות, חקלאים ובעלי עבדים, כי הרי בברזיל העבדות עוד הייתה מותרת, ללא כל הפרעה כמו שנתקלו בה בעלי העבדים והאחוזות כעת, לאחר תום מלחמת האזרחים, במדינות ארה"ב השונות.

הקיסר הברזילאי דום פדרו הורה לפרסם בכל עיתוני מדינות הדרום בארה"ב מודעות, שקוראות למתיישבים להתיישב בברזיל וליהנות מפרי אדמתה, ממטעיה ומעבדיה. מספר שנאמד בערך בששת אלפים אנשים (יש כאלה הגורסים 3,000, יש כאלה הגורסים 10,000), נענו לקריאת הקיסר והגיעו להתיישב בברזיל. הם לקחו איתם את דגל הדרום, דגל האיקס הכחול על הרקע האדום, שנקרא "הדיקסי" איתם, שהפך לסמל הקבוצה. הם התיישבו בברזיל, בנו אחוזות, בנו מוסדות ציבור כמו כנסיות- שעליהן התנוסס דגל הקונפדרציה, ובתי ספר שחינכו ברוח הדרום האמריקני, וגם קיבלו עבדים שחורים, מה שלא היה להם יותר בארצות הברית. בהתחלה הם נתקלו בהרבה קשיים: היה להם קשה להסתגל למזג האוויר הטרופי החם בברזיל, ללחות המרובה וגם למחלות הטרופיות, אז חלקם מתו מחום, מתשישות או ממחלות. אבל היה חלק שהסתגל לסביבה, למד את השפה הפורטוגזית ואלה שהיו רווקים התחתנו חלקם עם מקומיים ומקומיות. יחד עם המורשת האמריקנית (של ארה"ב) הדרומית שנשמרה אפילו עד היום, נטמעו המתיישבים בדרום אמריקה והחלו לסגל לעצמם אורחות חיים מקומיים. הם ילדו ילדים שדיברו קודם כל פורטוגזית, ולאט לאט האנגלית החלה להישמע פחות ופחות בקרב המתיישבים. אבל הזהות הקונפדראלית האמריקנית נשארה גם בקרב הדורות שבאו, כולל הסמלים והדגלים. היישוב המרכזי של הקונפדראדוס בברזיל נקרא עד היום אמריקנה, והיא ממוקמת במדינה סאו פאולו שבדרום ברזיל. המתיישבים הוותיקים זוכרים עד היום את סביהם, שהחזיקו במורשת הוריהם, שבאו מדרום ארה"ב. אפילו על קברי המתיישבים מוצבים עד היום דגלונים של הקונפדרציה ויש עליהם כתובות באנגלית. בכך הדרום אמריקניות, כלומר הזהות של אמריקה במובנה של ארצות הברית, השתלבה ונטמעה בדרום אמריקניות האחרת, הזהות של יבשת דרום אמריקה.

לפני כשנתיים נערך באמריקנה פסטיבל גדול, שבו צויינו 150 שנים לסיום מלחמת האזרחים האמריקנית, ובו נחגגה מורשת הקונפדרציה האמריקנית: הגברים לבשו את מדי צבא הקונפדרציה של דרום ארה"ב במלחמת האזרחים, נוגנה מוזיקה דרומית של ארה"ב, וכמובן אי אפשר לפספס את הברביקיו (מנגל) המסורתי שנערך שם. פסטיבל מורשת קונפדרציה קטן יותר מתקיים שם בכל שנה. בחודשים מאי-יוני, חודשי ראשית הקיץ שמציינים את ימי השנה לסיום מלחמת האזרחים האמריקנית, שהירייה האחרונה בה נורתה ב22 ביוני 1865, אך הסתיימה רשמית חודש וחצי לפני כן. הבתים באמריקנה והאחוזות מסביבה בנויים חלקם בסיגנון של אחוזות דרום ארה"ב, אותן אחוזות שמופיעות בסרט "חלף עם הרוח" (הסרט הפופולרי ביותר באיזור).

השתלבות האמריקנים הדרומיים (מארה"ב) ביבשת דרום אמריקה באה לידי ביטוי גם באימוץ משחק הכדורגל, שבברזיל הוא כמו דת, ובארה"ב הוא לא פופולרי בכלל. ילדיהם של צאצאי המתיישבים משחקים כדורגל בקבוצה המקומית של אמריקנה, שמשחקת בפאוליסטה, הליגה של סאו פאולו בברזיל. כעת הקונפדראדוס הם ברזילאים לכל דבר, עם מורשת של דרום ארה"ב. רק מעטים מאוד מהם היגרו לארצות הברית.
בתמונה: פסטיבל הקונפדראדוס ומקומיים מחופשים לחיילי קונפדרציה ומאחוריהם ה"דיקסי"- דגל הקונפדרציה. התמונה צולמה בפסטיבל שהתקיים לפני שנתיים בברזיל לציון 150 שנים לתום מלחמת האזרחים האמריקנית.