Tag Archives: הסידרה אמא

sule

מי היא שולה האמיתית, ובאיזו קומדיה היא שיחקה בעבר?

בסידרה המצויינת "אמא" משחקת גונג'ה ווסלאטרי (Gonca Vuslateri) את תפקיד האמא הביולוגית הרעה של הילדה המאומצת, כששמה בסידרה הוא שולה (Şule, לא כמו השם שולה בעברית!). נכון שדמותה של גונג'ה בסידרה היא דמות חלשת אופי, לא יציבה ואף מרושעת, אך בחייה האמיתיים גונג'ה בת ה-32 בקרוב היא אומנית ברוכת כישרונות (בעלת מבט של אמן מיוסר…). גונג'ה, שנולדה בעיר התורכית בורסה למשפחה שרובה קציני צבא ומשטרה תורכיים, משחקת בסדרות תורכיות כבר משנת 1997, כלומר מגיל 11, לאחר שלמדה כבר בגיל 9 (!!!) תיאטרון בעודה בבית הספר היסודי. את לימודי התיאטרון היא המשיכה ללימודים גבוהים בתחום.
לצד היותה שחקנית קולנוע ותיאטרון, גונג'ה היא מחזאית (כתבה מחזה ילדים), מגישת תוכנית רדיו, עיתונאית ומשוררת. אחותה הגדולה היא מוזיקאית.

מוצאה של גונג'ה הוא מגוון: היא עירוב תורכי- אבחזי- צ'רקסי-גרוזיני-ערבי ובנוסף להיותה שחקנית תיאטרון וקולנוע במקצועה היא גם משוררת, כשלפני 12 שנים הוציאה ספר שירים משלה. כמו כן היא בעלת תוכנית רדיו בתורכיה וכותבת טור בעיתון התורכי "הוריית" (Hurriyet)- שניהם תחת השם "מתחברים בשש". אגב, "הוריית" עיתון שסוגו ומעמדו בתורכיה הוא כמו של "ידיעות אחרונות" בישראל. היא שיחקה בשלושה סרטים תורכיים ובכ-15 סדרות מאז 1997 וכמו כן בהצגות תיאטרון רבות מאז ילדותה. חלק לא קטן מהסדרות שהשתתפה בהן הן דווקא קומדיות, כשבאחת הקומדיות היא שיחקה אישה מבוגרת בת שבעים פלוס, מה שהצריך להפוך את המראה החיצוני שלה ליותר זקן- בתפקיד כפול יחד עם דמות אחרת. אגב, במהלך משחקה כזקנה היא פרקה את הכתף ונגרם נזק למיתרי הקול שלה. על משחקה בקומדיה הזאת, "עולם השקרים" ב-2014, זכתה בפרס "פרפר הזהב" לשחקנית הקומית הטובה ביותר. בשנת 2014. בשנים 2015-2016 קרו בחייה כמה דברים חשובים לצד ההשתתפות בסידרה "אמא"- היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקיד שולה בסידרה, היא התחתנה עם אדיפ ארטואן וגם כתבה ספר שירים ראשון- "הדרור המשוגע".

כיום היא משחקת בסידרה "כרים המסוכן"- ששידורה התחיל ב2018.

בעבר, שיחקה גונג'ה ווסלאטרי בתפקיד ראשי בסרט קומי שמזכיר קצת את "משחקי הכס", אבל מבוסס על היסטוריה אמיתית: הסרט התורכי "משחקי הביזנטים", שצולם בראשית 2016 הוא פארודיה על "משחקי הכס" וגם על "משחקי הרעב", מספר על מאבק בין שתי תרבויות: האימפריה הביזנטית הנוצרית-אורתודוכסית, שבירתה הייתה קונסטנטינופול (הלא היא איסטנבול, שהמוסלמים העות'מאנים כבשו אותה בחודש מאי 1453) מול תרבות המאיה, שהיא בכלל תרבות אינדיאנית ששכנה ביבשת אמריקה. בתפקיד הקיסרית הביזנטית שהיא כמובן דמות פיקטיבית קיליטורה (גונג'ה ווסלטארי)

לאחר מותו של הקיסר הביזנטי קיליטור השלישי, תרבות המאיה שנמצאת תחת חסות הביזנטים (שוב, עלילה פיקטיבית) נמצאת במצוקה: קיליטורה המרשעת מעוניינת לחטוף את נשות המאיה על מנת שיינשאו לביזנטים, ובכך "להשביח" את הDNA שלהם….

בסרט הזה יש, למעשה, התנגשות בין שני עולמות: הביזנטים האובססיבים מבחינה מינית והדקדנטים מתנגשים עם בני המאיה הטהורים והתמימים, לכאורה. הסרט הזה מכיל סצינות מצחיקות ודמויות מצחיקות, כמו עבדים ביזנטים שצריכים להוכיח את הגבריות שלהם לאחר בואם במגע עם שבטי המאיה, ומחוות לקומדיות אנגליות וכן לסצינות מסרטים מפורסמים כמו "כשהארי פגש את סאלי". כמו כן, הדמויות הביזנטיות הנלעגות, כמו למשל אדוניס (שאותו משחק טולגהאן סאיסמאן" מנסות להוכיח את התדמית של החצר הביזנטית ההוללת והמושחתת. הסרט הוא בבימוי גאני מוג'דה, ולא מדובר בסרט הראשון שנותן לתורכים את האפשרות ללעוג לבעלי הבית הקודמים של ארצם: תחת אותו שרביט בימוי נעשה בעבר הסרט "ביזאנץ (האימפריה הביזנטית) הזונה" ….

אגב, אפילו דמותה של קוסם סולטאן, אשת הסולטאן המפורסמת, מופיעה בסרט. לא ידוע אם סרט זה אי פעם שודר או ישודר בארץ.

sule ile yalda

המקור והסיפורים מאחורי הסידרה התורכית "אמא"

סידרה התורכית "אמא" בכיכובה של ג'אנסו דרה, שתעלה לשידור בישראל בערוץ "ויוה פלוס", היא עיבוד מחודש לסידרת דרמה יפנית בעלת בדיוק אותו שם. בעוד הסידרה התורכית שודרה בערוץ "סטאר טי וי" בין השנים 2016-2017, הסידרה היפנית המקורית, שאת התסריט שלה כתב יוג'י סאקאמוטו, שודרה כל שבוע בין החודשים אפריל ליוני 2010, ברשת הטלוויזיה היפנית הגדולה והוותיקה ביותר "ניפון TV", או בשמה המקוצר NTV. הסידרה הייתה בת עונה אחת (בדומה לזאת בתורכיה) וכללה 11 פרקים.

הסידרה, שהתסריט שלה נכתב על ידי יוג'י סאקאמוטו, הייתה בכיכובה של השחקנית יאצוקו מאצויוקי, אז בת 37. מאצויוקי (זה שמה הפרטי, ביפן שם המשפחה קודם לשם הפרטי) שיחקה את נאו סוזוהארה, מורה בבית הספר היסודי בעיר הבירה טוקיו. היא מבחינה בילדה בשם ריינה (מאנה אשידה, אז בת 6) שלומדת בכיתתה, ומסתבר שאותה ילדה חווה התעללות בתוך משפחתה על ידי אמה הביולוגית. המורה לוקחת את ריינה הקטנה תחת חסותה, ושתיהן חוות מסע של בריחה מפני משפחתה של ריינה מהעיר טוקיו אל האי הצפוני הוקאידו.

הסיפורים האמיתיים מאחורי הסידרה "אמא":

לפי העיתון התורכי "הוריית", בקרב משפחות בעיקר מהמעמדות הנמוכים בתורכיה קיימת בעיה של יכולת לאפשר מבחינה כלכלית גידול ילדים. בתורכיה כמעט כל שנה נעלמים אלף ילדים (עד היום יש 104 אלף ילדים נעדרים בתורכיה) ויש כאלה שסובלים מהתעללות או ששולחים אותם לעבוד בגיל צעיר. בחברה התורכית המסורתית הכי חשוב שיהיה בן, אז עיקר אלה שסובלות הן בדרך כלל בנות. לפני כשנה נודע על ליילה אוזדמיר בת ה-4, ילדה ממחוז אארי בתורכיה שמתה מרעב ומהזנחה, מקרה שעורר סערה והפגנות ברחבי המדינה.
לדוגמה, ולפי כתבה מהעיתון "הוריית" התורכי באנגלית, ילדות רבות מובלות ללימודים בבית במקום ללמוד בבית ספר. מבין אלה שמקבלים "למידה מרחוק" בחינוך העל-יסודי, 62% מהם הן בנות. על פי נתוני משרד החינוך, בנות מהוות 97.4% מאלה שאינם יכולים להמשיך את לימודיהם בשל "נישואין ומעורבות".

על פי נתוני המכון הטורקי לסטטיסטיקה (TÜİK), ב -10 השנים האחרונות 482,908 בנות התחתנו ברשות המדינה. בשש השנים האחרונות 142,298 הפכו לאמהות-נערות.

דו"ח Eğitim-Sen מלא בנתונים מדכאים שכאלה, המבוססים על נתונים רשמיים רשמיים. אני משאיר לכם את זה כדי להחליט אם הנתונים האלה משקפים את הקרחון כולו או רק את קצהו.

על פי הרשומות הפליליות, מקרי התעללות בילדים הראו עלייה של 50% בחמש השנים האחרונות … אחד מכל שישה בנים חשוף להתעללות מינית ו -70% מהנערים שבהם התעללו מינית הם מתחת לגיל 11. כ -46% מקרי התעללות בטורקיה מתנהלים נגד ילדים. על פי נתוני משרד המשפטים לשנת 2015, 17,000 מקרים של התעללות מינית נפתחים מדי שנה בממוצע, ו -45% מהמקרים הללו אינם מגיעים למסקנה ", נכתב בדו"ח.

על פי נתוני משרד החינוך של ספטמבר 2017, מתוך 976 אלף ילדים פליטים סורים בגיל בית הספר, רק 54.5 אחוזים נרשמים לבית הספר. ישנם כ 450,000 ילדים סורים שאינם לומדים בבית הספר.

אגב, הסידרה "אמא" הייתה כל כך פופולרית ביפן, עד כדי כך שהיא שודרה גם בטייוואן, רוסיה, סינגפור והונג קונג, ונוצרו לה עיבודים מחודשים בגירסה מקומית גם בשתי הארצות חובבות הטלנובלות, דרום קוריאה ותורכיה.

cengiz ile sule

מילים בתורכית בעקבות הסידרות "אמא" ו"הכלה מאיסטנבול"

Siktir- סיקטיר- לך להזדיין

Ayarsız- איארסיז – לא מאופס

Şerefsiz- שרפסיז- חסר כבוד

iyi geceler- ייאי גג'לר- לילה טוב

Günaydın- גונאיידין- בוקר טוב

kaçırılan- קאצ'ירלאן- חטופה, חטוף, נחטף

Kağıt Helva- קאאט הלווה- ופל חלווה

Hanım
האנם, (בפרסית ח'אנום) תואר כבוד לגברת

Aptal- אפטאל- טיפש

Fahişe- פאהישה- זונה

it oğlu it- איט אואלו איט- כלב בן כלב

eşek oğlu eşek- אשק אואלו אשק- חמור בן חמור

Orospu çocuğu!
אורוספו צ'וג'ואו- בן זונה, אפשר להגיד גם Piç kurusu! – פיץ' קורוסו

Kahrolsun- קאהרולסון- לך לעזאזל!

Korkak- קורקאק- פחדן

שייכות בתורכית- בתורכית מילות יחס (אל, ל… מ… של… ) מופיעות בסוף המילה, כמו שהפעלים בתורכית (עשה, דיבר ועוד) מופיעים בסוף המשפט.
שייכות בתורכית מבוטאת על ידי התוספות in, ın- אחרי עיצור כלומר אחרי אותיות שהן לא i, a או e, ו nin או nın אחרי תנועות כמו האותיות i, a או e.

קודם כל במשפט בתורכית מופיע הדבר שאליו שייך הדבר האחר ואחר כך הנסמך, כלומר במקרה זה נושא השייכות. כאן למשל אנחנו מדברים על אמא של ג'נגיז
למשל: אמא של ג'נגיז Cengiz'in Annesi- ג'נגיז'ין אננהסי.

הבית של טורנה- Turna'nın evi- טורנה'נין אווי. שימו לב גם שאחרי שם פרטי שמוטה ביחס מופיע בתורכית גרש.

שמתם לב, שהמילה הסומכת מקבלת גם ניקוד- האות i או ı במקרה שמופיעה אחרי עיצור או sı או si במקרה שמופיעה אחרי תנועה, כלומר אחרי האותיות i,a,e לסוגיהן.

Azur Mavisi- אזורמאוויסי- תכלת, תכול

Turkuaz- טורקוואז, טורקיז (הצבע של העמים התורכיים)

sarı- סארי- צהוב

kırmızı- קירמיזי- אדום

pembe- פמבה- ורוד

siyah- סייאה- שחור

gri- גרי- אפור

Beyaz, AK- בייאז, אק- לבן

Mavi- מאווי- כחול

turuncu- טורונג'ו- כתום

yeşil- יישיל- ירוק

benekli- בנקלי- מנומר (לכבוד שולה)

Renk- רנק- צבע

şeffaf- שפאף- שקוף

parlak- פארלאק- בהיר

karanlık- קאראנליק- כהה

Mor- מור- סגול

kızıl saçlı- קיזיל סאצ'לי- ג'ינג'י

İstanbullu Gelin- איסטנבולו גלין- הכלה מאיסטנבול
Hiddetli- הידטלי- תוסס, רוגז (ג'נגיז…), אפשר להגיד גם עאטשלי (Ateşli- "עאטש" פירושו "אש")

הסידרה התורכית

מילון שמות ומושגים בתורכית בעקבות הסידרה "אמא"

אופן ביטוי אותיות בתורכית, שכתובה ונשמעת החל משנת 1928 באותיות לטיניות, כמו למשל אנגלית. חוץ מהאותיות שאציין בהמשך, כל האותיות בתורכית כוללות את אותיות האלף-בית הלטיני, למשל האנגלי.
השפה התורכית שייכת לשפות האלטאיות, שמקורן, כמו מקורם של התורכים עצמם, במרכז אסיה (איפה שלמשל קזחסטן, אזרבייג'אן, חלק מהקווקז וממונגוליה). באותה משפחה נמצאות יחד עם התורכית המונגולית, היפנית, ההונגרית והפינית. לא התורכים ולא השפה התורכית מקורם בתורכיה של היום, כלומר בתת היבשת האנטולית. במקור תת היבשת האנטולית הייתה של עמים יווניים, ושל החיתים בימי קדם.
חלק מהמילים בתורכית הן ממקור ערבי או פרסי, לפני 1928 השפה התורכית נכתבה באותיות ערביות מימין לשמאל וכמעט שמונים אחוז מהמילים בתורכית היו מערבית או מפרסית
ברוב המילים בתורכית כמעט שאין הבדל בין זכר לנקבה, הן אחידות במינן, חוץ מציון הגוף (הוא, היא וכו').
כשמדברים בתורכית, הפועל (עשה, דיבר, החזיק, יצא) נמצא בסוף המשפט, לא כמו בעברית ובערבית שהוא באמצע המשפט.
סיומת Ler או Lar לשם עצם הופך את שם העצם לרבים, כמו למשל ילדים- çocuklar- צ'וג'וקלאר

בתורכית מודרנית יש מילים שנכתבות באותיות שנראות לא מובנות, כמו אותיות לטיניות עם צ'ופצ'יק מעליהן או מתחתן. מדובר באותיות שהתווספו לכתיבה הלטינית הידועה,כמו הכתיבה האנגלית, ב-1928. אסביר זאת:
c- מבטאים אותה כ-ג', כמו במילה ג'נגיז (אגב, השם ג'נגיז Cengiz הוא לא פחות ולא יותר על שם ג'ינגיס ח'אן המפורסם!)
ş- מבוטא כאות "ש'" כמו במילה "פאשה".
ç- מבוטא כ-צ' כמו במילה "צ'פחה".
ğ- אות א' נחה, כמו האות החמישית במילה ארדואן.
ü- מבוטא כאו כמו כמילה אוכף, או ב"לו" במשפט "לו הייתי רוטשילד".
ı- האות i באנגלית ובלטינית בלי נקודה מעליה, מבוטא כמו התנועה של "מק" במילה "מקדונלד'ס". למשל השם בתורכית "נאמיק" מבוט בעצם כ"נאמק".
ö- "או" מודגשת, כמו במילה "עורב".
למרות האותיות ı,ö, ü בתורכית קיימות האותיות i,o,u רגילות והן נשמעות כמו באנגלית. u רגילה מבוטאת כמו ה"או" במילה "אולי" במשפט "אולי הפעם".

אגב, את האות ח' לא מבטאים בתורכית אלא מבטאים אותה כאות ה'- H- כמו השם הסן, שמשמעותו חסן.

גם את האות ע' לא מבטאים בהדגשה, כלומר השם עלי נשמע ונכתב Ali

עוד מילים שקשורות לסידרה "אמא" ולסדרות אחרות:

Sakar סאקאר- מגושם, שלומיאל, מפוזר

çocuk- צ'וג'וק- ילד

Teyze- טייזה- דודה

Anne- אננה-אמא

Türk Halk Müziği Şarkıları- תורכ האלק מוזיאי שארקילארי- שירי עם תורכיים

Aile- עאילה- משפחה (גם בערבית "משפחה" זה "עאילה)

Allah Allah- אללה אללה! כמו שאומרים בעברית יא אללה!

Kız- קיז- בת.

Benim kızım- בנים קיזים- הבת שלי (סיומת im בסוף מילה מציינת שייכות, "שלי").

Polis- כמו באנגלית- משטרה

Avukat- אווקאט- עורכ/ת דין

Bebek- בבק- תינוק

Okul – אוקול- בית ספר

Oğlu- אואלו- בן, ילד

Köpek- קופק או צ'ופק- כלב

Allahım-אללהים- אלוהים שלי

öğretmen- אוארטמן- מורה. זיינפ אוארטמן- המורה זיינפ

Ev- אוו- בית

Gazeteci- גאזטג'י- עיתונאי

GÜNCEL- גונג'ל- יומי, יומון (שם העיתון של עלי)

Arkadaş- ארקאדאש-חבר

Kardeş- קארדש-אח (או אחות קטנה- קיזקארדש Kız Kardeş)

Abla- אבלא- אחות גדולה

Gel- גל- בוא

Git- גיט- לך, צא

Abim- אבים- כמו "אחי, מה העניינים" בעברית

Ben- (מבטאים אותה "בן")- אני

Sen- סן- את/אתה

Teşekkür ederim- תשקור אדרים- תודה רבה, דרך נוספת להגיד תודה רבה היא צ'וק תשקורלר Çok teşekkürler

Yok- יוק- לא, אין (בדרך כלל המילה באה בסוף משפט כדי לציין משהו שאין אותו)

Seni Seviyorum- סני סביורום (אני אוהב אותך/אני אוהבת אותך)

Evet- אבט- כן

Çok- צ'וק- הרבה, מאוד

Çok Güzel- צ'וק גוזל- יפה מאוד, Güzel- גוזל- יפה

kuş- קוש- ציפור

iyi- איאי- טוב

Bayram- באיראם- חג iyi Bayramlar- איאי ביירמלאר- חג שמח

iyi Seneler- איאי סנלר- שנה טובה

Erker- ארקק- גבר

Kork- לפחד Korkma- לא לפחד, לא מפחד

akşam- אקשאם -ערב

iyi akşamlar- איאי אקשאמלאר- ערב טוב

Sabah- סבאה/סבאח- בוקר, כמו בערבית

istiyorum- איסטיורום- רוצה

istmiyorum/istemem- איסטמיורום/איסטמם- לא רוצה

çanta- צ'אנטה- תיק

Yoğurt çorbası- יוגורט צ'ורבאסי- מרק יוגורט

çorba- צ'ורבה- מרק

çiçek- צ'יצ'ק- פרח

Bu- בו- זה, הזה

En- אן- הכי…

Tamam- תמאם- טוב, בסדר, די

Yeter- יטר- מספיק!

geçmiş olsun- גצ'מיש אולסון- החלמה מהירה

Hastane- האסטאנה- בית חולים

Akçay- אקצ'אי- תה לבן

Aslan- אסלאן- אריה

Yıldız- יילדיז- כוכב

Sakız- סאקיז- מסטיק

Kapat- קאפאט- לסגור, לנתק

canım- ג'אנם (ג'ונאם בפרסית) – יקירתי/יקירי

האותיות T.C. שכתובות לפני כל שם של מוסד בתורכיה הן קיצור של "הרפובליקה (רפובליקה- ג'ומהוריית Cumhuriyet התורכית").