לגבי האירועים האחרונים בצרפת- אין לי מילה אחרת מאשר: "הכתובת הייתה על הקיר". יהודים במיוחד וגם נוצרים בצרפת סבלו בעשר השנים האחרונות מהתנכלויות של שכניהם המוסלמים. העיתון הפרובוקטיבי "שארלי הבדו" הותקף מספר פעמים. עיתון זה תקף בלי חשבון דתות ופוליטיקאים בצרפת ובעולם, אך שום דבר לא מצדיק את המתקפה הארורה שהתרחשה עליו. מתקפה אסלאמיסטית נגד העיתון הנ"ל ונגד היהודים הייתה רק עניין של זמן, לכן האירוע הזה לא הפתיע אותי כלל וכלל. הכתובת הייתה מרוחה בענק, וכאילו "חיכתה" לאדם שיבצע את זממו בקורבנות הידועים מראש. חבל מאוד. כואב מאוד. עיתונאים שהיו בישיבת מערכת. יהודים שבסך הכל הלכו למרכול לעשות קצת קניות לשבת. ובניגוד לעיתונאים של "שארלי הבדו" (מצרפתית:"שבועון צ'ארלי"), אותם יהודים כלל לא התגרו בשכניהם המוסלמים. להיפך.
אנחנו חייבים לשים לב, כי העיתונים בישראל ועיתונים יהודיים בעולם נוהגים בצדק ונכון, כשהם מכבדים את כל הדתות, בייחוד אלה המונותיאיסטיות, ולא מפרסמים ולא יפרסמו קריקטורות שמהוות פגיעה בדתות השכנות. ככה זאת אירופה הכסילה, שאין לה אמצע. או שהיא נמצאת בקיצוניות אחת- מכבדת מיעוטים עד כדי כך שמוכנה להיפגע בעצמה מהם, והכל בשם הרב-תרבותיות ולמען התקינות הפוליטית- וזה נכון במיוחד לגבי המוסלמים, או שרומסת אותם, פוגעת בדתם ומתעללת בהם. דוגמא להתנהגות מהסוג השני, היא שואת היהודים בין 1939 ל1945. וגם, להבדיל אלף הבדלות, הקריקטורות שפגעו בנביא האסלאם. וזוהי התוצאה.
אני רוצה להביא כאן מאמר שנכתב לפני 10 שנים בידי העיתונאי והוגה הדעות הספרדי סבסטיאן וילאר רודריגז, על ההבדל בין היחס האירופי ליהודים כלפי היחס האירופי למוסלמים.
אירופה מתה באושוויץ
סבסטיאן וילאר רודריגז- ספרד.
טיילתי לי במורד הרחוב בברצלונה, כשלפתע
התגלתה לי אמת מזעזעת- אירופה מתה באושוויץ!
הרגנו ששה מיליון יהודים וקבלנו תמורתם עשרים
מליון מוסלמים. באושוויץ שרפנו תרבות של חשיבה
יצירתית וכשרון. באושוויץ שרפנו את העם הנבחר,
באמת נבחר, שהרי הם יצרו עם נהדר ששינה את
העולם.
תרומתו של עם זה ניכרת בכל שטחי החיים במדע
באמנות במסחר הבין לאומי, ומעל הכל הם שימשו כמצפון של העולם.
אלה האנשים אותם שרפנו.
ובמסווה של סובלנות, ומתוך רצון להוכיח לעצמנו כי נרפאנו ממחלת
הגזענות, פתחנו שערינו לעשרים מליון מוסלמים שהביאו עמם
טיפשות ובורות, קיצוניות דתית וחוסר סובלנות, פשע ועוני- תוצאה של חוסר
רצונם לעבוד ולפרנס את משפחותיהם בכבוד.
הם הפכו את ערי ספרד היפות לעולם השלישי שקועים בזוהמה ופשע.
מסתגרים הם בדירות שקיבלו חינם בחסד הממשלות שלנו, ותוך כדי שהם
נהנים ממוצרי הצריכה שאנו מספקים להם, יושבים הם ומתכננים כיצד לרצוח
את מארחיהם
הנאיבים…
וכך, למרבה הכאב,
החלפנו תרבות בשנאה
פנאטית, כישרונות
יצירתיים בכוחות הרס,
אינטליגנציה בפיגור
ואמונות תפלות.
החלפנו את הדבקות של
יהודי אירופה בשלום,
את כישרונם לקוות תמיד
לעתיד טוב יותר
לילדיהם, את דבקותם
בחיים, שכן החיים
בעיניהם הינם ערך
קדוש, בכאלה שדבקים
במוות, שמקדשים את
המוות להם ולאחרים,
לילדיהם ולילדי
אחיהם.
איזו טעות איומה עשתה
אירופה האומללה.