Tag Archives: הנצרות הקדומה

1024px-Xmastreenewyork06

הנצרות הקדומה- היסטוריה (כותב פוסט זה אינו נוצרי, אינו משיחי ואינו מיסיונר)

הנצרות הקדומה התפתחה לאטה מן המאה הראשונה לספירה, קודם כל ככת יהודית קטנה שקידמה את תורת ישו ולאחר מכן כאמונה אוניברסלית שלא דרשה מגויים שהצטרפו אליה לשמור את חוקי התורה. לאחר הפיכתה לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית, הפכה לדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית, משלהי ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20, התפשטה הנצרות אל הקולוניות שהקימו הכובשים מאירופה ברחבי העולם וכיום רוב הנוצרים הם תושבי מדינות שמחוץ לעולם המערבי. לנצרות היה חלק חשוב ועיקרי בעיצוב תרבות המערב.
הדמות המרכזית בדת הנוצרית, על כל פלגיה, היא דמותו של ישו הנוצרי (שמו היה ישוע בן מרים). על-פי המקורות הנוצריים, בעיקר ספרי הברית החדשה, ישו היה יהודי שחי בתחילת המאה ה-1 לספירה, נשא הטפות דתיות ואף חולל נסים. תלמידיו ראו בו את משיח בן דוד, אולם הסנהדרין, המוסד היהודי העליון בארץ ישראל אז, ראתה בו מורד ולפי המסורת הנוצרית בלבד מסרה אותו לידי השלטונות הרומיים כדי שיוציאו אותו להורג. על-פי הכתבים הנוצריים, הוצא ישו להורג בצליבה בירושלים.
הנצרות נוסדה רשמית בשנת 325 לספירה, בעיקר כדת מדינה של האימפריה הרומית: בוועידת ניקיאה התפתחה בנצרות תאולוגיה, שעל-פיה ישו היה בן האלוהים או האל הבן, כלומר ההוויה בשילוש שנקראת "הבן" אשר לבשה בשר ודם והופיעה בדמות אדם כישו. צליבתו הייתה מעין הקרבת קורבן למען כפרת החטאים של האנושות כולה. התאולוגיה הזאת פותחה בעיקר בידי פאולוס (שאול התרסי), תלמיד של ישו, שהוא האישיות המרכזית בעיצוב הנצרות כפי שהיא מוכרת לנו. למעשה שאול התרסי (חי בין השנים 10 ל-67 לספירה), שבא מאוחר יותר מישו ומ12 תלמידיו, הפך לפאולוס הקדוש ויצר את המיתוג של הנצרות- והחל מימיו נעשה שימוש בשם "נוצרים" ו"נצרות".
פאולוס לא הכיר את ישו בחייו, ואף העיד על עצמו כי רדף נוצרים, אך לאחר שלדבריו התגלה אליו ישו באור מסנוור, הפך למאמין נלהב במשיחיותו. פאולוס ניתק את האמונה החדשה מהצורך לקיים את מצוות התורה, ובכך הקל על ההמונים את קבלתה. האמונה שהמשיח בא ונצלב לכפר על חטאי האנושות ובמותו כיפר על חטאי המאמינים הביאה רבים להצטרף אליה. פאולוס הפיץ את הנצרות בעולם הפגני ובעזרת בר-נבא ורשת מקומית של עוזרים, רבים מהם נשים, הקים קהילות של נוצרים באסיה הקטנה ודרום יוון ובסופו של דבר הגיע לרומא.
הקהילה המרכזית של הנוצרים הייתה תחילה בירושלים. בשנת 70, כשרומא החריבה את ירושלים במרד הגדול, הפכה אנטיוכיה (כיום בטורקיה) למרכז הנצרות בצדה המזרחי של האימפריה. בניגוד למצב בארץ ישראל, היו הנוצרים החדשים בעיקר גויים, ומעתה נעשתה פעילות הפצת הדת הנוצרית בקרב הגויים בידי גויים. אחת הסיבות למהירות שבה נקלטה הדת החדשה הייתה השימוש בגורם המאחד בעולם היווני-רומי – השפה היוונית המשותפת. יהודי אלכסנדריה כבר תרגמו את התנ"ך ליוונית. כותבי את הברית החדשה השתמשו גם הם ביוונית. הנוצרים הראשונים השתמשו בכתבי הקודש העבריים ואף הפיצו אותם ברחבי האימפריה הרומית. כללי הנצרות: מונותאיזם, מוסר, הבטחה לחיי נצח עם אלוהים וכתבי הקודש העתיקים משכו רבים לדת החדשה. רוב ההתנצרויות אירעו כשגרה יומיומית כאשר נוצרים, גברים ונשים, סיפרו על כללי אמונתם במפגשים עם אנשים בני דתות אחרות. בהדרגה החלו להתגבש קהילות נוצריות, כאשר בתקופה זו התקיימו מפגשי הקהילה בבתים פרטיים שפעלו ככנסיות.
שמה של הדת בעברית נגזר כנראה משמה של העיר נצרת. נצרת היא העיר שבה גר ישו עם משפחתו רוב ימי חייו, על פי הכתבים הנוצריים (אם כי על-פיהם הוא נולד בבית לחם). קיימת גם תפיסה שמקור השם "נוצרים" אינו על שם העיר נצרת, אלא בפלג של יהודים-נוצרים, מפועל נָצַר במשמעות של "שומרים" על דרך האמת ועל תורת האל, על יסודי דברי הנביא ירמיהו (ספר ירמיה, פרק ד', פסוק ט"ז-" הַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם, הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל-יְרוּשָׁלִַם, נֹצְרִים בָּאִים, מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק". פרק ל"א, פסוק ה'- כִּ֣י יֶשׁ־י֔וֹם קָֽרְא֥וּ נֹֽצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם ק֚וּמוּ וְנַֽעֲלֶ֣ה צִיּ֔וֹן אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃). כינוי דומה לנוצרים מופיע בקוראן ובקרב חלק מהמוסלמים – "נצארא" (نصارى).
הנוצרים עצמם מכנים עצמם "כריסטיאנים" (למשל באנגלית: Christians וכך גם ברוב השפות האירופיות) כלומר "משיחיים" (למשל בערבית: مسيحيون מסיחיון). שמות אלו נגזרו מן האמונה הנוצרית הקדומה, כי ישו היה המשיח.
ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏אדם אחד או יותר‏, ‏עץ חג המולד‏‏ ו‏פעילות בחוץ‏‏
0
אנשים שהגעת אליהם
0
מעורבויות
ציון הפצה
קידום פוסט
לייק
תגובה
שתף