תחילת מלחמת האזרחים האמריקנית הייתה, כמו שברוס קטון מתאר בספרו, התנגשות בין שני צבאות חובבניים ומאולתרים למדי. מדינות הדרום ה"שמרניות" ותומכות העבדות במאבקן מול הצפון ה"ליברלי" ומתנגד העבדות בחרו בדגל משלהן- שנמצא בתמונה, וכמו שבירת הדרום השתנתה ועברה בהמשך לעיר ריצ'מונד שבווירג'יניה, דגל הדרום-הקונפדרציה ישתנה בהמשך לצורת X וכינויו יהיה ה"דיקסי".
את צבא הצפון-האיחוד והדרום-הקונפדרציה אפשר לתאר בהתחלה כאוסף של מיליציות ופלוגות, למרות שלצבא הצפון היה יתרון בנשק, במספר החיילים ובציוד. אנשי הדרום ראו בצבא הצפון כאוסף של אנשים ממעמד שפל ושל מהגרים.
בנאום ההכתרה שלו במרץ 1861 אמר הנשיא אברהם לינקולן כי "יעשה הכל כדי לשמור, לתחזק ולשלוט בנכסים פדרליים ששייכים לממשלת הצפון-האיחוד-ארצות הברית למעשה וששכנו בתחומי הקונפדרציה של הדרום. כוונתו הייתה לפורט סאמטר FORT SUMTER, שם התחילה למעשה מלחמת האזרחים ונורו יריותיה הראשונות. בראש המצודה, שבה היו 68 חיילים וששכנה באי שקרוב לנמל צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, הונף דגל ארה"ב. הדבר היה אז לצנינים בעיני תושבי קרוליינה הדרומית והקונפדרציה כולה. אלפי חיילי הדרום בסיוע סוללות תותחים הקיפו את המצודה הנצורה וג'פרסון דייויס נשיא הקונפדרציה הורה לבסוף להפגיז אותה. במצודה עצמה היו 68 חיילים פדרליים, כלומר חיילי הצפון. לאחר יום וחצי בין ה12 ל13 באפריל 1861 שבו הופגזה המצודה ובכך נפתחה מלחמת האזרחים, נכנעה המצודה מבלי שנהרג ולו חייל אחד במשך ההפגזה אלא רק נהרג חייל אחד בשוגג במהלך הפינוי. דגל ארה"ב הורד ממנה והמפקד של המצודה, מייג'ור (רס"ן) רוברט אנדרסון הורה לחייליו לעלות לספינת קיטור ולהפליג לניו יורק.
נפילת המצודה גרמה להיסטריה גם במדינות הצפון וגם במדינות הדרום. בתגובה, לינקולן נתן הוראה למדינות השונות שבברית איתו לגייס 75 אלף מתנדבים למלחמה כדי לצרפם לצבא ארה"ב, צבא הצפון שמנה 16 אלף חיילים בלבד. הבילבול בהתחלה היה כה גדול, שלקח זמן עד שצבא הצפון אימץ את מדי המלחמה הכחולים וצבא הדרום אימץ את המדים האפורים. בכך התגבשה גם הלאומיות הנפרדת של מדינות הצפון ומדינות הדרום.