Tag Archives: יום השואה והגבורה

האם היו רמזים מקדימים לאכזריות הגרמנית במלחמת העולם השנייה עוד לפני כן, בתקופה מלחמת העולם הראשונה?

האם היו רמזים מקדימים לאכזריות הגרמנית במלחמת העולם השנייה עוד לפני כן, בתקופה מלחמת העולם הראשונה?
בעוד כמה ימים יחול יום השואה, שבה הושמד שליש מהעם היהודי ביוזמת גרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. אבל נשאלת השאלה, האם היו רמזים מקדימים בהתנהגותה של גרמניה לעתיד לבוא?
תשובה חלקית ניתן למצוא בעת המלחמה העולמית שקדמה למלחמת העולם השנייה, מלחמת העולם הראשונה, עת האימפריה הגרמנית בהנהגת הקייזר וילהלם השני הובילה את מעצמות המרכז (יחד עם אוסטריה-הונגריה והאימפריה העות'מאנית) במלחמתן מול מדינות ההסכמה- צרפת, בריטניה, האימפריה הרוסית (שפרשה בשנת 1917) ולקראת סוף המלחמה- גם עם ארצות הברית. סיכסוך זה אירע בין השנים 1914-1918.
במהלך פרוץ המלחמה, בשנת 1914, פלשו כוחות גרמניים לשטח צרפת האויבת ולבלגיה, למרות שנחשבה נייטראלית. ההיסטוריון מקס הייסטינגס, בספרו "פורענות: 1914, אירופה יוצאת למלחמה" טוען כי מצד אחד, הצבא הגרמני אכן התנהג בחוסר אנושיות שיטתית בבלגיה ובצרפת באמצעות מעשי טבח בהיקפים גדולים. אומנם הייסטינגס טוען כי זה לא חייב להיות רמז מקדים או ממצא שאפשר להשוותו למעשי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל לדעתי בכל זאת אפשר לראות במעשי הגרמנים כרמז לעתיד לבוא.
במהלך הקרבות בבלגיה ובצרפת באוגוסט 1914, הגרמנים פחדו כל הזמן מלוחמי גרילה, לכן הם בחרו לרצוח מספר רב של אזרחים ובני ערובה, טוען הייסטינגס. הוא מביא כדוגמא בעמוד 285 בספר מעשה זוועה שביצעו הגרמנים: ב12 באוגוסט אישה בלגית פתחה את התריסים בביתה ובטעות חתכה חוט של טלפון שדה גרמני. העונש היה הרס של הכפר כולו ע"י הגרמנים ודרישה לפיצוי. בלוקסמבורג איטלקי ירה בכלב שלו מתוך היענות להוראות של הגרמנים לגבי טיפול בחיות מחמד, ובתגובה הוצאו להורג 15 איטלקים. את העצבים על כישלונותיהם בשדה הקרב הוציאו הגרמנים על אזרחים. היו גם מקרים שבהם חיילים מכפרים כלשהם הרגו חיילים גרמניים, ובתגובה הוצאו להורג תושבי הכפר (באחד המקרים 200 אזרחים) והכפר נהרס. בסך הכל בראשית המלחמה תועדו 129 מעשי זוועה של גרמנים בבלגיה ובצפרת שבהם נרצחו 5,100 אנשים. אומנם מדובר במימדים מאוד מאוד קטנים לעומת היקפי הרצח בשואה- פי אלף פחות, אבל בכל זאת נעשו מעשי זוועה רבים בידי חיילי הצבא הגרמני, בסמכות וברשות- שהיוו מעין רמז לעתיד לבוא. היה מקרה גם ש43 אזרחים שנחשדו בפעולות גרילה הוצאו מכנסייה שהתחבאו בה והוצאו להורג.
החרבת כפרים כעונש קולקטיבי על ידי הגרמנים שתועדו במלחמת העולם הראשונה, מזכירות לי מאוד מקרה שאירע במלחמת העולם השנייה, בשנת 1942 עת צ'כים התנקשו בראש המשרד הראשי לביטחון הרייך הגרמני שפעל בעיקר באיזור בוהמיה ומוראביה, ריינהארד היידריך. בתגובה להתנקשות עלה חשש אצל הגרמנים כי הכפר הצ'כי לידיצה הוא מקורם של המתנקשים. בתגובה להתנקשות הורה קורט דליגה, שנתמנה ליורשו של היידריך, על פעולת עונשין נגד תושבי הכפר – הריסתו והוצאת תושביו להורג. ב-10 ביוני 1942 הגיעו עשר משאיות עם חיילים גרמנים אל הכפר, אשר היה ידוע בהתנגדות תושביו לכיבוש הנאצי ונחשד כמקום מסתור לפרטיזנים מקומיים. החיילים כיתרו את הכפר והטילו עליו סגר מוחלט. לאחר מכן הם הוליכו את כל הגברים (מעל גיל 15), 173 במספר (ועוד 11 בימים הבאים), אל מאחורי אסם וירו בהם בקבוצות של עשרה בכל פעם. הנשים, 190 במספר, נשלחו אל מחנה הריכוז וההשמדה רבנסברוק. חלקן נרצחו בגזים וחלקן נספו בשל תנאי המחנה הקשים. רק בודדות שרדו. 82 מילדי לידיצה נשלחו למחנה השמדה חלמנו שם נרצחו בגז.
לכן, התשובה על השאלה שהעליתי בתחילת מה שכתבתי היא חיובית, באופן חלקי, היות ומימדי מעשי הטבח שביצעו חיילים גרמניים במלחמת העולם הראשונה היו קטנים בשישים לעומת מעשי הטבח שביצעו במלחמת העולם השנייה, מה גם שגם למשתתפים אחרים במלחמת העולם הראשונה לא הייתה חסרה הרבה אכזריות. אבל את הרמז להתנהגות הגרמנים לעתיד במלחמת העולם השנייה אפשר לראות, מה שנקרא בקטנה, במלחמת העולם הראשונה.
ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏4‏ אנשים‏ ו‏אנשים עומדים‏‏