Tag Archives: ירדן

האם איראן משתלטת על ירדן?

במלאת 30 שנים לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שנחתם ב26 באוקטובר 1994, מעולם לא היו יחסי המדינות כל כך שבריריים, מה גם שאיראן שכבר הצליחה להשתלט על סוריה, לבנון, תימן ועיראק עושה מאמצים כבירים על מנת להשתלט על הממלכה ההאשמית הסונית, שהמפלגה הגדולה והפעילה ביותר בתוכה היא מפלגת "האחים המוסלמים" שלה יש 31 מושבים בפרלמנט נכון לשנת 2024. בירדן שולט מזה 25 שנים המלך עבדאללה השני, שאינו כריזמטי ואהוד במדינתו כמו אביו, המלך חוסיין האגדי. רוב רובה של אוכלוסיית ירד היא פלשתינית, דבר שמאוד משפיע על השילטון בירדן ועמדותיו. אם היו באמת בחירות דמוקרטיות בירדן, הייתה תנועת החמאס עולה לשילטון במדינה זו, כי רוב תושביה הפלשתינים תומכים בחמאס ובתנועת האם שלה, "האחים המוסלמים". אפילו אישתו של המלך עבדאללה השני, המלכה ראניה, היא פלשתינית במוצאה, ולא מפסיקה להתבטא כנגד ישראל.  העניין הוא שבירדן כבר קיימת שלוחה שהולכת ומתחזקת של "האחים המוסלמים" שדווקא ואולי בגלל אירועי ה7/10 זכו לרוב חסר תקדים של 31 חברי פרלמנט, לראשונה מאז שהתנועה הנ"ל החלה להתמודד בבחירות לפרלמנט הירדני בשנת 1992. אגב, בשנים 1997 ובשנות "החורף הער בי" החרימה התנועה הזאת את הבחירות בירדן. שמה של המפלגה הוא "חזית הפעולה האסלאמית", ואנשיה התחילו לשבור לאחרונה את מחסום הפחד במה שקשור בהתבטאויות נגד המלך ובית המלוכה בירדן. הרי בירדן המלך הוא קונצנזוס, ובכל מחדל או בעיה שיש בירדן, אפשר להגיע בביקורת עד ראש הממשלה, שבדרך כלל מוחלף בעקבות ביקורת בפקודה של המלך. אבל המלך חסין בדרך כלל מביקורת בממלכתו. וזאת למרות חוסר הפופולאריות שלו בציבור לעומת אחיו, הנסיך חמזה, שדומה חיצונית לאביהם, המלך חוסיין.

למרות חתימת הסכם השלום עם ירדן ואספקת המים השנתית שירדן נהנית ממנה מישראל בעקבות הסכם שלום זה, מדובר היה בעיקר בשלום בין מנהיגים, אך לא בין העמים ובין הציבור. אירגוני החברה האזרחית ואירגוני התרבות והמשפט בירדן מחרימים את ישראל לאורך כל השנים. בתקשורת הירדנית, למרות שרובה כפוף לממשלה, נמתחת כל הזמן ביקורת ארסית נגד ישראל, על גבול ומעבר לגבול ההסתה, כשבית המלוכה והממשלה מעלימים עין בדרך כלל מביקורת כזאת. מי שמחזיקים את בית המלוכה הירדני, חוץ מישראל, ארה"ב ובריטניה, הם בדרך כלל השבטים הבדוויים שתומכים בבית המלוכה, ומרכיבים את הפיקוד של הצבא (הליגיון) הירדני שנקרא גם "הצבא הער בי". הבעיה היא שהתסיסה בירדן אינה מקיפה לאחרונה רק את האוכלוסיה הפלשתינית, אלא גם את השבטים הבדוווים עצמם. הבעיה לא התחילה מהיום, אלא היא כבר מלפני כעשרים שנים ויותר: לא לשכוח כי אבו מסעב א-זרקאווי, שהיה מנהיג אל-קאעדה בעיראק, הוא ממוצא ירדני, מהעיר זרקא. גם עם דאע"ש הייתה לשילטונות בירדן בעיה קשה, אבל כעת זהו תורם של האיראנים, שמנסים להשתלט על ירדן הסונית ולהשלים את "הקשת השיעית" שהם שולטים בה, מלבנון ועד איראן עצמה.

השילטון באיראן תומך במפלגת "האחים המוסלמים" שבירדן. אומנם "האחים המוסלמים" הם מפלגה סונית, אבל לפי עקרונות יצוא המהפיכה האסלאמית של איראן, העדתיות לא מהווה בעיה כשהעיקרון הוא לנסות לכונן שילטון אסלאמי במדינה. מה גם שלאחרונה יצאו פירסומים לפיהם איראן והמיליציות הכפופות אליה בסוריה מנסות לחדור לתוך איזור צפון ירדן, שם יושבים גם פליטים מסוריה השכנה, וכן לבנות ולחמש מיליציות מקומיות של "האחים המוסלמים" על מנת שיבצעו פיגועים כנגד ישראל בעיקר, אבל בהמשך מתוך מטרה שהם יפעלו כנגד השילטון הירדני במטרה להפיל אותו. אגב, לתנועת "האחים המוסלמים" יש עיתון משלה, שקיים מאז שנת 1993 ושמו "א-סביל" (הדרך), עיתון שמוסיף הרבה להסתה כנגד ישראל שממילא קיימת בתקשורת הירדנית.

אסור לשכוח שבעידוד אמריקני, הצבא הירדני פעל תחת המתקפות האחרונות כנגד ישראל מכיוון איראן ובני חסותה בעיראק להפיל טילים וכטב"מים לפני שהגיעו לשטח ישראל. הרי השילטון בירדן רואה במאבק האיזורי באיראן עוד אמצעי להבטיח את שרידותו של אותו שילטון בית המלוכה ההאשמי. מצד שני, התסיסה הפנימית בירדן גוברת, ואין סוף שבוע מאז ה7/10 שבו אין הפגנות זעם ירדניות אל מול בניין שגרירות ישראל בבירה עמאן. אין יום שבו לא מגנים את ישראל בפרלמנט הירדני או שמועלית בו יוזמה להשעות או לבטל את הסכמי השלום עם ישראל. איראן לא רק חשודה בחימוש מיליציות ובחתרנות בתוך ירדן, אלא גם עוסקת בהפצת הסתה בלתי פוסקת נגד ישראל וארה"ב בתוך הממלכה. לאחר ה7/10 ועקב המבצע הישראלי בעזה, היו כמה מקרים שניסו לארגן מאות אלפי ירדנים במסע לעבר הגבול הישראלי במטרה להתפרץ אל מעבר לגבול (בדומה ל"צעדות השיבה" שהיו בעזה לכיוון הגבול הישראלי לפני ה7/10). השילטונות הירדניים סיכלו תוכניות אלה.

הבעיה המסוימת של ירדן עם ישראל היא הגבול הארוך שיש בין שתי המדינות: אורכו 309 קילומטר, וכשמפחיתים את הגבול של ממלכת ירדן הלא היא הגדה המזרחית של נהר הירדן עם הגדה המערבית של נהר הירדן, הלא הוא איזור יהודה ושומרון, מקבלים 238 קילומטר. מדובר בגבול הארוך ביותר של מדינת ישראל, שנמתח ממפרץ אילת עד איזור חמת גדר, פאתי רמת הגולן. מדרום ועד צפון. הסכנה לישראל מכיוון ירדן היא גם הרוב הפלשתיני של האוכלוסייה שרובו לא אוהד את ישראל בלשון המעטה, וגם התסיסה הפנימית שיש בתוך ירדן כנגד ישראל, אפילו בתוך הצבא הירדני  והמימשל הירדני עצמו, תסיסה שמקבלת עידוד חשוב מאיראן ושלוחותיה. אפילו יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, מודאג מההשפעה האיראנית העולה בירדן (למרות שאישתו החדשה יחסית של יורש העצר הירדני, הנסיך חוסיין, שעתיד להפוך למלך חוסיין השני בעתיד, היא סעודית במוצאה וקשורה לבית המלוכה הסעודי).  אבל זאת לא כל הבעיה.

הגבול בין ישראל לירדן, בניגוד לשאר גבולותיה של המדינה למשל עם מצרים ואפילו עם לבנון, הוא גבול פרוץ. יש המון פרצות בגדר. לאורך הגבול הארוך יש כ15 יישובים ישראליים שיושבים לצידה של ירדן, מדרום ועד צפון. יש המון ניסיונות הברחה של נשק מירדן לשטחי יהודה ושומרון וישראל מכיוון ירדן ולא רק הברחה של נשק אלא גם של מסתננים וסמים. היחס של מדינת ישראל לגבול הירדני מזכיר ימים לא כל כך טובים של הסתמכות על השקט היחסי שיש בגבול הארוך הזה. אבל השקט הזה יכול להיות מתעתע. אם עלולות להתרחש תקריות שדומות ל7/10, חלילה, הן עלולות לבוא דווקא מהכיוון של ירדן נגד ישראל. בגלל הגבול הפרוץ ובגלל שאין עירנות מתמדת ישראלית לגבי מה שקורה בירדן על הגבול ומעבר לגבול. ובגלל ההסתה של האחים המוסלמים ואיראן בתוך ירדן כנגד ישראל. כבר בחודשים החולפים היו פיגועים וניסיונות של פיגועים של אזרחים ירדניים כנגד ישראלים בגבול. במעבר אלנבי, וממש בעת כתיבת שורות אלה במושב נאות הכיכר שבאיזור ים המלח. לא מזמן תושבים בדרום התלוננו על טנדרים שהופיעו בגבול ירדן-ישראל. ולגבי התשובה לשאלה שכתבתי בהתחלה, לא בטוח שאיראן תצליח להשתלט על ירדן כי בכל זאת השילטון בה חזק למרות הכל. וכן, הוא חזק בזכות ישראל, ארה"ב, בריטניה ואפילו ערב הסעודית שתומכות בו. אבל ההסתה האיראנית יכולה להביא למעשי טרור נוספים ואף גרועים יותר של ירדנים כנגד ישראל. אסור לשכוח כי מעשי טרור בגבול ישראל-ירדן היו גם בשנות התשעים, כשהזכור ביותר הוא הטבח שחולל חייל ירדני ב"אי השלום" בנהריים.

בתמונה: סמל הזרוע הירדנית של תנועת "האחים המוסלמים", "חזית הפעולה האסלאמית".

 

משחקי הכס: סעודיה, ירדן ופיפ"א

אתמול בערב הכריז הנסיך עלי בן חוסיין, אחיו של המלך עבדאללה הירדני שדומה חיצונית דווקא יותר לאביהם המנוח מאשר לאחיו, על מועמדותו למזכיר הכללי של התאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א. עלי בן ה-40, שהוא כיום יו"ר התאחדות הכדורגל הירדני, למי שלא יודע, היה אמור להיות היום לא פחות ולא יותר יורש העצר של ירדן והמיועד להיות המלך הבא. אבל המלך שהיה אמור להיות מעל עלי לא היה אמור להיות אחיו עבדאללה. עלי היה אמור להיות יורש העצר של חסן, שהיה אחיו של המלך חוסיין המנוח. עלי ואחיו האחר, חמזה, הפסידו במשחקי הכס את תפקיד יורש העצר, וחסן הפסיד את תפקיד המלך. יורש העצר של ירדן כיום הוא בנו הבכור של המלך עבדאללה השני, חוסיין בן ה-21. אם יהיה מלך, הוא ייקרא המלך חוסיין השני. ואגב, הוא דומה לסבו יותר מאשר לאביו (תמונה שלו נמצאת למעלה).

ואיך קרה המעשה? הנסיך עבדאללה הירדני, כיום המלך עבדאללה השני, נולד בשנת 1962. עם היוולדו מונה ליורש העצר של ירדן. אבל היות שנות השישים והשבעים של המאה העשרים תקופה סוערת בירדן, בה הועמדו חייו של המלך חוסיין בסכנה, היה צורך למנות יורש עצר בוגר ובעל יכולות ניהול. המלך חוסיין מינה את אחיו הצעיר ממנו, הנסיך חסן בן טלאל, ליורש עצר באמצע שנות השישים. חסן מילא את התפקיד בהצטיינות ובנאמנות, ובהשכלתו עלה אף על אחיו. דמותו זכורה היטב לישראלים בתקופה חתימת הסכם השלום עם ירדן לפני 21 שנים.

בסוף שנות התשעים סבל המלך חוסיין מלימפומה, שהעמידה את חייו בסכנה משמעותית. בשנת 1998, כשהמחלה החמירה וחוסיין היה צריך לצאת לטיפולים במרפאה שבמדינת מינסוטה בארה"ב, חסן יורש העצר החליף אותו תכופות. כבר היה ידוע שחסן יהיה המלך הבא ועלי בן חוסיין יהיה יורש העצר והבן אחריו. הבעיה היא באשתו של חסן, הנסיכה סרוות הפקיסטנית, שדרשה ממנו להתנהג כמלך עוד כשאחיו היה חי, מה גם שנוצר חשש כי עם המלכתו, ידיח חסן את עלי וימנה את בנו שלו ליורש העצר במקומו. חסן החל לשבת במגורי המלך, וחמתו של אחיו החולה בערה בו עליו. בינואר 1999, שלושה שבועות לפני מותו, עשה המלך חוסיין מעשה: הוא הדיח את חסן מתפקיד יורש העצר ומינה את הנסיך עבדאללה, שהיה שנוי במחלוקת היות ואימו אנגלייה לא מוסלמית במקור, ליורש העצר. בראשית פברואר 1999 נפטר חוסיין, ועבדאללה הפך למלך עבדאללה השני.
מי שנותר מקופח בנוסף לחסן הוא אחיו של עבדאללה, הנסיך עלי. במקום מלוכה, מינה עבדאללה את עלי ליושב ראש התאחדות הכדורגל הירדנית, ואת אחיו הנוסף, חמזה, לתפקיד יורש העצר- לבקשת אביו המנוח. עם זאת, היו שמועות שכשהנסיך חוסיין, אז בן 5, יגדל, הוא יחליף את חמזה בתפקיד יורש העצר. ההחלפה הידועה מראש התרחשה בשנת 2004, עת חוסיין השני היה בן 10, וחמזה עבר בדיוק את מה שעבר דודו, הנסיך חסן.
לכן, הרעיון שעלי יהיה מזכ"ל פיפ"א הוא רעיון שנולד בין היתר אצל עבדאללה השני, להעניק פיצוי הולם לאחיו על אובדן המלוכה ולהפוך אותו לדמות בכירה בין לאומית.

אצל שכנתה של ירדן, ערב הסעודית, מתרחש בקרב משפחת המלוכה, משפחת אל סעוד, תהליך דומה למה שקרה בירדן, שהוא בניגוד למסורת ולחוקה הבלתי כתובה של המשפחה המלכותית, לפיה המלוכה לא תעבור מאב לבן, אלא בין בניו של עבד אל עזיז אל סעוד מייסד הממלכה הנוכחית, ולאחר שייתמו המועמדים מדור הבנים, תעבור המלוכה בין בני הדודים, בניהם של האחים (כתבתי כבר על זה, על כך שהמלוכה עוברת בין אחים בסעודיה).
בינואר האחרון הושבע למלוכה המלך הנוכחי, סלמאן בן עבד אל עזיז, לאחר מות אחיו למחצה, עבדאללה. לתפקיד יורש העצר מונה מאחרוני האחים, הנסיך מוקרן, ולתפקיד החדש של יורש יורש העצר (כן, יש תפקיד כזה בסעודיה) מונה לראשונה אדם מדור הנכדים, נכדיו של עבד אל עזיז, מוחמד בן נאאף אל סעוד, שר הפנים הסעודי. אביו של מוחמד, נאיף, היה עד לא מזמן יורש העצר הסעודי למלך עבדאללה בן עבד אל-עזיז, אבל נפטר לפני אחיו הגדול ולא הספיק לרשת את המלוכה. מי שהחליף אותו הוא המלך הנוכחי, סלמאן, שהתמנה במקומו ליורש העצר הסעודי ולאחר מכן למלך.
עם זאת, סלמאן שאף ושואף לקדם את בנו שלו, מוחמד בן סלמאן, שר ההגנה, לתפקיד יורש העצר בהמשך ולמלך שיחליף את אביו. שוב, כל זאת בניגוד למסורת הסעודית.
מה עשה סלמאן? הדיח את אחיו מוקרן מתפקיד יורש העצר, קידם את אחיינו מוחמד בן נאיף לתפקיד של יורש העצר, ולתפקיד הנוסף של מספר 2 בתור למלוכה מינה את…. בנו שר ההגנה מוחמד בן סלמאן. כעת מה שמפריד בין מוחמד בן סלמאן להחליף את אביו הוא בן דודו, יורש העצר מוחמד בן נאיף. הסברה אומרת, כי אם בנו של המלך סלמאן יוכיח עצמו בתור שר ההגנה, אז בן דודו-שכאמור יש לשניהם את אותו שם, מוחמד- יודח, והוא יחליף אותו בתור יורש עצר ולאחר מכן, לראשונה מאז מות המלך המייסד עבד אל-עזיז שהוחלף בידי בנו בשנת 1953, בן יחליף את אביו בתור המלך וידחק את שאר בני המשפחה הגדולה הזאת.
אז כמו ארדואן בתורכיה כיום- למרות שהוא נשיא ולא מלך, כדי לזכות בכסא הבכיר ביותר ממשחקי הכס, הפיתרון לקידום המיועד לתפקיד לשילטון אבסולוטי הוא לייצר עבורו מלחמה. ארדואן ייצר מלחמה מול הPKK הכורדי בעיקר ודאע"ש, ועבור מוחמד בן סלמאן, שר ההגנה, נוצרה מלחמה בדיוק ברגע המתאים, עת שבט החות'ים שמשתף פעולה עם איראן השתלט על צפון תימן ופלש גם לדרום המדינה. ערב הסעודית, בהנהגתו של סלמאן המלך ומוחמד בנו כשר ההגנה, מובילה את המלחמה כנגד החות'ים בתימן ומי שגוזרים קופון הם המלך סלמאן ובנו מוחמד.
הסצינה הירדנית של הדחת הנסיכים חסן ועלי וגם חמזה עלולה וכנראה תחזור דווקא במדינה שבה השילטון לא נוהג לעבור מאב לבנו- מלך סעודיה. והנסיך עלי בן חוסיין, מצידו, רוצה להיות מזכ"ל פיפ"א שהוא מעין מלך הכדורגל העולמי, הכל כדי שאחיינו, הנסיך חוסיין שנראה כאן בתמונה, יהפוך למלך ירדן חוסיין השני.