Tag Archives: סידרה תורכית

800px-Burak_Ozcivit_Lebanon

הסדרות התורכיות ההיסטוריות בעלות המסר הפוליטי שנעשו בעקבות "הסולטאן"

(c) כל הזכויות שמורות לאתר Histerio

לאחר הביקורת שהביע ראש ממשלת תורכיה דאז והנשיא כיום ארדואן על הסידרה "הסולטאן" ("המאה המפוארת") בתורכית שהציגה לטענתו את הסולטאן סולימאן המפואר כדמות שלא תמיד שמרה על המוסר האסלאמי, החלה רשות השידור בתורכיה TRT שנתונה לשליטת הממשלה להפיק ולייצר סדרות היסטוריות על התקופה העות'מאנית ואף על האימפריות התורכיות שהיו לפניה שנושאות מסר פוליטי לאומי-דתי-מוסלמי. חלק מהסדרות זכו לפופולאריות רבה, היות וחלקן מספרות על ראשית ימי המשפחה העות'מאנית, בייחוד הסדרות שעוסקות בראש השושלת העות'מאנית ארטו(ג)רול ובנו עות'מאן (עוסמאן הראשון), שנחשבים למייסדי האימפריה העות'מאנית. בסדרות האלה, שמשודרות בערוצים שאוהדים את השילטון התורכי הנוכחי של ארדואן ומפלגת "הצדק והפיתוח" האסלאמית AKP, מובעים מסרים דתיים מוסלמיים כמעט בכל הפרקים, והסדרות האלה לא תמיד צמודות לסיפור ההיסטורי האמיתי של אותן דמויות שהן מתארות. ישנן כמה סדרות כאלה, רובן שודרו בערוץ TRT1 (הערוץ הראשון התורכי ששייך לרשות השידור התורכית שכפופה לממשלה התורכית) וATV, ערוץ שידוע כאוהד את הנשיא ארדואן. חלק מהסדרות האלה זכו דווקא לביקורת אוהדת על המשחק בהן. אגב, בין היתר בשל המסר הדתי-אסלאמי של הסדרות האלה והעובדה כי הן משודרות ברובן ברשות השידור התורכית, לא ממהרים להביא אותן לארץ (חוץ מהסידרה של ארטורול, שמשודרת בערוץ נטפליקס).

הסדרות הללו הן:

1. "התחייה: ארטו(ג)רול". Diriliş: Ertuğrul דיריליש: ארטו(ג)רול

 

אנגין אלטאן דוזיאסאן משחק את ארטו(ג)רול, בנו השלישי של סולימאן שאה שהיה למעשה מייסד וראש המשפחה העות'מאנית שנקראת דווקא על שם בנו, עות'מאן הראשון. אסרה בילגיץ' משחקת את אישתו, האלימה האטון. הסידרה צולמה בכפר ריווה שבמחוז בייקוז בנפת איסטנבול והיא נמשכה על פני 5 עונות, מ2014 עד 2019. הסידרה זכתה לביקורות מצוינות אך גם לביקורת, אפילו מהצד הדתי-אסלאמי, כשטענות דומות שהופנו כלפי הסידרה "הסולטאן" הופנו גם כלפיה. ארטורול ואחיו שמוזכרים בסידרה השתייכו לשבט בשם קאיי Kayı (סמל השבט, אגב, זהה למילה "טוב" iyi בתורכית מודרנית) שמנהיגו, כאמור, היה אבי המשפחה, סולימאן שאה. הסידרה הזאת משודרת גם בנטפליקס בארץ כי רשת נטפליקס רכשה את הזכויות לשדר אותה. עלילת הסידרה מתרחשת בראשית המאה ה-14.

 

2. ההתבססות: עוסמאן. Kuruluş: Osman קורולוש: עוסמאן. 

הסידרה מספרת על עוסמאן, הלא הוא עות'מאן הראשון, שחי עד שנת 1324. את עוסמאן משחק בוראק אוזג'יביט, הלא הוא באלי ביי מהסידרה "הסולטאן" (מופיע כאן בתמונה). מדובר בסידרת המשך לסידרה על אביו של עוסמאן, ארטורול שגם מצוינת שם דמותו של אחיו של ארטורול, דונדאר. מדובר בהמשך עלילות המשפחה השולטת בנסיכות הקאיי. עות'מאן נחשב כמבסס נסיכות הקאיי תחת שליטת המשפחה העות'מאנית. הסידרה משודרת מנובמבר 2019 עד היום ברשת ATV שנחשבת אוהדת את השילטון התורכי. כמעט בכל פרק בסידרה מובאים ומוזכרים התפילה המוסלמית ופסוקי קוראן. אגב, בתקופה זאת השליטים העות'מאניים עדיין לא נשאו את התואר "סולטאן". אגב כותב הסידרה, מהמט בוזדא(ג), שהוא מוסלמי דתי, כתב גם סידרה אחרת שמשודרת מפברואר 2021 בערוץ ATV, "אני ג'לאלאדין", על השליט שעמד בראשות האימפריה הח'ווארזמית-תורכית, ג'לאל א-דין מינגבורנו בן המאה ה-13.

 

3. ההתעוררות: הסלג'וק הגדול

Uyanış: Büyük Selçuklu

הסידרה הזאת עוסקת באימפריה התורכית הסלג'וקית, ששלטה בראשית המילניום השני (כלומר במאות ה-11 וה12) באיזור. היא מתמקדת בבנו של הסולטאן הסלג'וקי הגדול אלפ-ארסלאן, מלכשאה  הראשון (1055-1092). לאחר מותו של אלפ ארסלאן, מלכשאה מקבל את כתר השילטון באימפריה הסלג'וקית, אך עליו להילחם על השילטון מול הדוד שלו, קאוורט. בוארה גולסוי בן ה-39 משחק בתפקיד הראשי את מלכשאה. הסידרה החדשה יחסית הזאת משודרת בערוץ TRT1 בתורכיה החל מספטמבר 2020.

אגב, המשותף לשלוש הסדרות האלה הן שהאויבים הראשיים של אותן דמויות היסטוריות הם מהאימפריה הביזנטית שהייתה למעשה אימפריה יוונית נוצרית-אורתודוכסית. בסידרה על עוסמאן אף מובאים ציטוטים מהתנ"ך בגירסתו הנוצרית.

 

4. עיר הבירה: עבדול חמיד Payitaht Abdülhamid

הסידרה משודרת משנת 2017 ותשודר עד 11 ביוני 2021 בערוץ הראשון התורכי, TRT1. היא מספרת את הסיפור שרלוונטי גם לגבינו, על הסולטאן עבד אל-חמיד השני, שנחשב לסולטאן העות'מאני השולט האחרון. הוא שלט בין השנים 1876-1909 והיה הסולטאן בזמן הקמת רכבת החיג'אז (שאנחנו מכירים אותה בתור "רכבת העמק") שהובילה בין דמשק שבסוריה כיום לעיר הקדושה לאסלאם מדינה שכיום נמצאת בערב הסעודית. היהודים והתנועה הציונית מוזכרים רבות בסידרה הזאת ולא בצורה אוהדת, בלשון המעטה, ואפילו דמותו של בנימין זאב תיאודור הרצל מופיעה בה. בסידרה הזאת שמתאימה את העלילה ההיסטורית להשקפות של המפיקים ושל השילטון התורכי העכשווי מבליטים את דרישות העצמאות (במקרה הזה מדובר בדרישה לאוטונומיה ולקרקעות) של התנועה הציונית וכן של היוונים שעדיין נלחמו על עצמאותם אל מול האימפריה העות'מאנית בתקופה זו. עבד אל חמיד, ממש כמו בסיפור ההיסטורי האמיתי, התמודד גם עם תסיסה מבפנים ודרישה לכונן סולטאנות חוקתית עם פרלמנט (בימיו התקיים פרלמנט עות'מאני בשניים-שלושה סבבים) ודרישה למודרניזציה שהובילו אותה קציני צבא, שלבסוף בשרשרת הפיכות בין 1908-1909 הביאו להדחת עבד אל-חמיד שהיה קשוח ואסלאמיסט באופיו והחלפתו באחיו שהפך לשליט סמלי שכפוף למעשה לממשלה העות'מאנית. הסידרה רצופה במסרים אסלאמיסטיים ואנטי ציוניים לכן הסיכוי שתשודר בארץ הוא קלוש ביותר.

 

 

 

uzerli meryem

מרים אוזרלי: מסולטאנית למלכת הלילה

לפני שבע שנים, בחודש דצמבר 2013, החלה בערוץ 9 בישראל להיות משודרת הטלנובלה ההיסטורית המצוינת "הסולטאן", הלא היא "המאה המפוארת" כפי שהיא נקראת בשפה התורכית. כיום (2020) היא חזרה לשידור בערוץ "ויוה" כל ערב. בטלנובלה, שכבשה את המדינה, כיכבו האליט ארגנץ' בתור הסולטאן הידוע ביותר של האימפריה העות'מאנית, סולימאן הראשון המפואר, ומרים אוזרלי, בת לאב תורכי ואם גרמנייה, כיום בת 36, ששיחקה באופן מצוין את דמותה של השיפחה שהפכה לסולטאנית, הורם, במקור אלכסנדרה ליסובסקאיה האוקראינית, שכינויה האירופי היה רוקסלאנה.

אותה מרים אוזרלי, שעלתה לגדולה עקב משחקה ב"הסולטאן" במשך שלוש עונות, החליטה לחזור לעולם הסדרות התורכיות עם סידרה שעלתה בערוץ התורכי STAR TV בינואר 2016, ושודרה במשך שלושה חודשים. שידורה הסתיים באפריל 2016 ולאחר כמה שנים היא אף הגיעה לערוץ "ויווה" הישראלי. היות והייתה קצרה יחסית, למרות שכל פרק כמו ברוב הסדרות התורכיות נמשך שעתיים וחצי. היא שיחקה תפקיד ראשי בטלנובלה, שגם לה היה שם שרמז על המיתוג המלכותי-סולטאני של מרים: מלכת הלילה. לכן, מסולטאנית הפכה מרים למלכת הלילה, ומהורם הפכה מרים למשחקת את תפקידה של סלין. לצידה שיחקו שני שחקנים ידועים: אואור פולאט בן ה-58, ששיחק את עזיז, ומוראט יילדירים בן ה40, ששיחק את קארטאל (בתורכית: נשר).

 

עזיז הוא איש עסקים מפורסם, שחי לחוף הים השחור בתורכיה. הוא מאמץ את קארטאל, הבן הצעיר ביותר של חברו הטוב שנהרג. יש לו בן ובת, ויחד הם איבדו את אימם והוא איבד את אישתו האהובה לפני כמה שנים. עזיז לא רצה להכניס שום אישה לחייו, עד שהוא פוגש את סלין הצעירה ממנו ומתאהב בה. העניין הוא, שבנו המאומץ קארטאל כבר יצא בעבר ובילה לילה עם סלין, ובכך נוצר משולש אהבה בין האב המאמץ, הבן המאומץ ומלכת הלילה או סולטאנית הלילה ליתר דיוק סלין, שאותה כמובן משחקת מרים. עזיז מחפש את קארטאל בצרפת, ולכן העלילה נמתחת על הקו בין תורכיה לצרפת, כשהאהבה בין סלין לקארטאל עומדת כל הזמן ברקע.
הסידרה נמשכה 15 פרקים, ולמי שמבין תורכית אני אביא כאן את הקישור לפרקי הסידרה ולקדימונים שלה באתר "סטאר טי וי" (לסמן ולהעתיק לשורת המשימות אם הקישור לא עובד):

http://www.startv.com.tr/video/arsiv/dizi/gecenin-kralicesi

למרים אוזרלי, שמוצאה תורכי-גרמני, יש בת בגיל חמש בשם לארה. מאז "הסולטאן" היא כיכבה בנוסף בשני סרטי קולנוע, ודווח לאחרונה כי היא לוהקה לסידרה חדשה ולא ידועה.

.

הסידרה התורכית

מילון שמות ומושגים בתורכית בעקבות הסידרה "אמא"

אופן ביטוי אותיות בתורכית, שכתובה ונשמעת החל משנת 1928 באותיות לטיניות, כמו למשל אנגלית. חוץ מהאותיות שאציין בהמשך, כל האותיות בתורכית כוללות את אותיות האלף-בית הלטיני, למשל האנגלי.
השפה התורכית שייכת לשפות האלטאיות, שמקורן, כמו מקורם של התורכים עצמם, במרכז אסיה (איפה שלמשל קזחסטן, אזרבייג'אן, חלק מהקווקז וממונגוליה). באותה משפחה נמצאות יחד עם התורכית המונגולית, היפנית, ההונגרית והפינית. לא התורכים ולא השפה התורכית מקורם בתורכיה של היום, כלומר בתת היבשת האנטולית. במקור תת היבשת האנטולית הייתה של עמים יווניים, ושל החיתים בימי קדם.
חלק מהמילים בתורכית הן ממקור ערבי או פרסי, לפני 1928 השפה התורכית נכתבה באותיות ערביות מימין לשמאל וכמעט שמונים אחוז מהמילים בתורכית היו מערבית או מפרסית
ברוב המילים בתורכית כמעט שאין הבדל בין זכר לנקבה, הן אחידות במינן, חוץ מציון הגוף (הוא, היא וכו').
כשמדברים בתורכית, הפועל (עשה, דיבר, החזיק, יצא) נמצא בסוף המשפט, לא כמו בעברית ובערבית שהוא באמצע המשפט.
סיומת Ler או Lar לשם עצם הופך את שם העצם לרבים, כמו למשל ילדים- çocuklar- צ'וג'וקלאר

בתורכית מודרנית יש מילים שנכתבות באותיות שנראות לא מובנות, כמו אותיות לטיניות עם צ'ופצ'יק מעליהן או מתחתן. מדובר באותיות שהתווספו לכתיבה הלטינית הידועה,כמו הכתיבה האנגלית, ב-1928. אסביר זאת:
c- מבטאים אותה כ-ג', כמו במילה ג'נגיז (אגב, השם ג'נגיז Cengiz הוא לא פחות ולא יותר על שם ג'ינגיס ח'אן המפורסם!)
ş- מבוטא כאות "ש'" כמו במילה "פאשה".
ç- מבוטא כ-צ' כמו במילה "צ'פחה".
ğ- אות א' נחה, כמו האות החמישית במילה ארדואן.
ü- מבוטא כאו כמו כמילה אוכף, או ב"לו" במשפט "לו הייתי רוטשילד".
ı- האות i באנגלית ובלטינית בלי נקודה מעליה, מבוטא כמו התנועה של "מק" במילה "מקדונלד'ס". למשל השם בתורכית "נאמיק" מבוט בעצם כ"נאמק".
ö- "או" מודגשת, כמו במילה "עורב".
למרות האותיות ı,ö, ü בתורכית קיימות האותיות i,o,u רגילות והן נשמעות כמו באנגלית. u רגילה מבוטאת כמו ה"או" במילה "אולי" במשפט "אולי הפעם".

אגב, את האות ח' לא מבטאים בתורכית אלא מבטאים אותה כאות ה'- H- כמו השם הסן, שמשמעותו חסן.

גם את האות ע' לא מבטאים בהדגשה, כלומר השם עלי נשמע ונכתב Ali

עוד מילים שקשורות לסידרה "אמא" ולסדרות אחרות:

Sakar סאקאר- מגושם, שלומיאל, מפוזר

çocuk- צ'וג'וק- ילד

Teyze- טייזה- דודה

Anne- אננה-אמא

Türk Halk Müziği Şarkıları- תורכ האלק מוזיאי שארקילארי- שירי עם תורכיים

Aile- עאילה- משפחה (גם בערבית "משפחה" זה "עאילה)

Allah Allah- אללה אללה! כמו שאומרים בעברית יא אללה!

Kız- קיז- בת.

Benim kızım- בנים קיזים- הבת שלי (סיומת im בסוף מילה מציינת שייכות, "שלי").

Polis- כמו באנגלית- משטרה

Avukat- אווקאט- עורכ/ת דין

Bebek- בבק- תינוק

Okul – אוקול- בית ספר

Oğlu- אואלו- בן, ילד

Köpek- קופק או צ'ופק- כלב

Allahım-אללהים- אלוהים שלי

öğretmen- אוארטמן- מורה. זיינפ אוארטמן- המורה זיינפ

Ev- אוו- בית

Gazeteci- גאזטג'י- עיתונאי

GÜNCEL- גונג'ל- יומי, יומון (שם העיתון של עלי)

Arkadaş- ארקאדאש-חבר

Kardeş- קארדש-אח (או אחות קטנה- קיזקארדש Kız Kardeş)

Abla- אבלא- אחות גדולה

Gel- גל- בוא

Git- גיט- לך, צא

Abim- אבים- כמו "אחי, מה העניינים" בעברית

Ben- (מבטאים אותה "בן")- אני

Sen- סן- את/אתה

Teşekkür ederim- תשקור אדרים- תודה רבה, דרך נוספת להגיד תודה רבה היא צ'וק תשקורלר Çok teşekkürler

Yok- יוק- לא, אין (בדרך כלל המילה באה בסוף משפט כדי לציין משהו שאין אותו)

Seni Seviyorum- סני סביורום (אני אוהב אותך/אני אוהבת אותך)

Evet- אבט- כן

Çok- צ'וק- הרבה, מאוד

Çok Güzel- צ'וק גוזל- יפה מאוד, Güzel- גוזל- יפה

kuş- קוש- ציפור

iyi- איאי- טוב

Bayram- באיראם- חג iyi Bayramlar- איאי ביירמלאר- חג שמח

iyi Seneler- איאי סנלר- שנה טובה

Erker- ארקק- גבר

Kork- לפחד Korkma- לא לפחד, לא מפחד

akşam- אקשאם -ערב

iyi akşamlar- איאי אקשאמלאר- ערב טוב

Sabah- סבאה/סבאח- בוקר, כמו בערבית

istiyorum- איסטיורום- רוצה

istmiyorum/istemem- איסטמיורום/איסטמם- לא רוצה

çanta- צ'אנטה- תיק

Yoğurt çorbası- יוגורט צ'ורבאסי- מרק יוגורט

çorba- צ'ורבה- מרק

çiçek- צ'יצ'ק- פרח

Bu- בו- זה, הזה

En- אן- הכי…

Tamam- תמאם- טוב, בסדר, די

Yeter- יטר- מספיק!

geçmiş olsun- גצ'מיש אולסון- החלמה מהירה

Hastane- האסטאנה- בית חולים

Akçay- אקצ'אי- תה לבן

Aslan- אסלאן- אריה

Yıldız- יילדיז- כוכב

Sakız- סאקיז- מסטיק

Kapat- קאפאט- לסגור, לנתק

canım- ג'אנם (ג'ונאם בפרסית) – יקירתי/יקירי

האותיות T.C. שכתובות לפני כל שם של מוסד בתורכיה הן קיצור של "הרפובליקה (רפובליקה- ג'ומהוריית Cumhuriyet התורכית").

פרחונדה

ביקורת על "קוסם סולטאן" והסידרה התורכית של שנות התשעים

שלום וחג חנוכה שמח לכולם/ן,

היום אני רוצה לדבר על שני נושאים: הנושא הראשון הוא להביע ביקורת על הסידרה החדשה, "קוסם סולטאן", המשודרת כעת בתורכיה בערוץ "סטאר טי וי", והנושא השני הוא להזכיר את הסידרה התורכית, בה' הידיעה, של שנות התשעים: "הגברות פרהונדה", או כמו שנקראה בעברית, "גברת פרחונדה ובנותיה", סידרת קומית-דרמטית ששודרה בין השנים 1993-1999 בערוצים התורכיים שכן שודרו בכבלים בארץ, TRT1, הלא הוא הערוץ הראשון התורכי השייך לרשות השידור התורכית, וSTAR TV.

דבר ראשון, לאחר צפייה בסידרה החדשה "קוסם סולטאן", אני רוצה להגיד ששום דבר לא השתנה. לא המקום, לא הסיגנון ולא צורת המשחק, מהסידרה המקורית. רק השחקנים והאנשים השתנו, והם מנסים לחקות את אותן הדמויות ששוחקו בסידרה המקורית, על הסולטאן סולימאן המפואר. הדבר הבולט ביותר הוא החיסרון בדמותו של סולטאן חזק, כמו סולימאן המפואר, אותו שיחק האליט ארגנץ'. בגלל זה הסידרה מגלמת בדיוק את התקופה שבה היה מדובר: ניסיונו של הסולטאן אהמט הראשון, שבנה את "המסגד הכחול" המפורסם באיסטנבול, לחקות את סולימאן המפואר. ככה גם אקין קוץ', השחקן שמשחק את הסולטאן אהמט, מנסה לחקות את האליט ארגנץ'. במקום דמותו המרשימה ועמוקת הקול של ארגנץ' בתפקיד סולימאן, אנו מקבלים דמות שהיא ממש סולטאן-נער, שלא מצליח לשחזר את העומק ואת הסמכות של סולימאן/ארגנץ'. הסידרה היא לא רעה בכלל, אך נראה כי כל דמות שבה מנסה לחקות את הדמות המקבילה שהייתה לה בסידרה הקודמת. אפילו הולייה אוושאר, למרות שהיא משחקת מצוין, לא משחקת מצוין כמו נבאהט צ'הרה בתפקיד הוואלידה סולטאן, מה גם שאימו של סולימאן בתור ואלידה הייתה במציאות גם יותר חזקה ומרשימה מסאפייה סולטאן. אפילו לסומבול אגא הסריס הראשי בהרמון יש דמות מקבילה. אז מה קיבלנו? אותה גברת, אפילו חלשה יותר, בשינוי אדרת. כל זאת אכן משקף את התקופה שלאחר סולימאן, שאני לא הייתי מתאר אותה כ"מאה המפוארת", למרות שגם השחקנים בסידרת ההמשך וגם הדמויות המקוריות באותה תקופה ניסו להחזיר, אפילו בכוח אבל לשווא, את ימי הזוהר של סולימאן. מי שמתבלטת בתור שחקנית טובה לגילה היא אנסטסיה צילימפיו היווניה, שמשחקת את אנסטסיה המקורית, הלא היא קוסם סולטאן. יכול להיות שבהמשך, כשברן סאאת תיכנס לשחק את קוסם (שהייתה אף חזקה יותר מהורם, כאמור), אז הסידרה תשתנה לטובה. לסיכום: "קוסם סולטאן" היא ניסיון למחזר את הקסם והעוצמה של הסידרה המקורית, בדיוק כמו שבני תקופתה של קוסם ניסו לשחזר את ימי סולימאן- ולא תמיד בהצלחה.

דבר שני, אני חוזר אל שנות התשעים. בארצות הברית שודרו לאורך אותו עשור שתי קומדיות מאוד מוצלחות, "סיינפלד" ו"חברים", ואילו בתורכיה שודרה הסידרה Ferhunde Hanımlar, או "הגברות פרהונדה". הסידרה שודרה במשך כשבע עונות, משנת 1993 עד שנת 1999, ושמה המקורי, שהשתגר בעברית, הוא "גברת פרחונדה ובנותיה". הסידרה הזאת שודרה בשני הערוצים ששודרו בישראל במה שהיו אז רשתות הכבלים "תבל", "מתב", "גוונים" ו"ערוצי זהב"- כל החברות עתידות להתאחד בשנות האלפיים למותג "HOT"- בשעות הערב המוקדמות. בסידרה כיכבו שני שחקנים שהיו בעל ואישה גם בחייהם האמיתיים בשנות החמישים לחייהם (דאז): בייהאן סאראן (כיום בת 76), ובייקאל סאראן, שנפטר לפני 9 וחצי שנים בגיל 69. הסידרה הזאת, ששודרה גם בTRT1 וגם בSTAR TV הייתה אודות זוג בגיל העמידה ומערכת יחסיו עם בנותיהם, שבינתיים גם מנהלות מערכות יחסים משלהן…. ומתחתנות ובונות משפחות עם ילדים (תמונת צוות הסידרה נמצאת למעלה). בניגוד לטלנובלות התורכיות ה"כבדות" והמלנכוליות מעט של היום, הסידרה הזאת הייתה דרמה קומית שהייתה מאוד אהובה בתורכיה ובקרב הציבור הדובר תורכית מחוץ לתורכיה. אל תשכחו שכמו בישראל, עולם הקולנוע והטלוויזיה הוא מוקצן מבחינה רגשית: הוא מורכב משני סוגים של סדרות וסרטים, מלנכוליים וכבדים מסוג אחד, ומסוג שני קומדיות בורקס. "גברת פרחונדה ובנותיה" נעה יותר לכיוון הקומי. חוץ מהזוג סאראן, צוות השחקנים בסידרה היה נרחב, כשרובו קבוע. המימון העיקרי לסידרה היה מצד רשות השידור התורכית, TRT.