Tag Archives: שחקנים תורכיים

הסדרות התורכיות ההיסטוריות בעלות המסר הפוליטי שנעשו בעקבות "הסולטאן"

(c) כל הזכויות שמורות לאתר Histerio

לאחר הביקורת שהביע ראש ממשלת תורכיה דאז והנשיא כיום ארדואן על הסידרה "הסולטאן" ("המאה המפוארת") בתורכית שהציגה לטענתו את הסולטאן סולימאן המפואר כדמות שלא תמיד שמרה על המוסר האסלאמי, החלה רשות השידור בתורכיה TRT שנתונה לשליטת הממשלה להפיק ולייצר סדרות היסטוריות על התקופה העות'מאנית ואף על האימפריות התורכיות שהיו לפניה שנושאות מסר פוליטי לאומי-דתי-מוסלמי. חלק מהסדרות זכו לפופולאריות רבה, היות וחלקן מספרות על ראשית ימי המשפחה העות'מאנית, בייחוד הסדרות שעוסקות בראש השושלת העות'מאנית ארטו(ג)רול ובנו עות'מאן (עוסמאן הראשון), שנחשבים למייסדי האימפריה העות'מאנית. בסדרות האלה, שמשודרות בערוצים שאוהדים את השילטון התורכי הנוכחי של ארדואן ומפלגת "הצדק והפיתוח" האסלאמית AKP, מובעים מסרים דתיים מוסלמיים כמעט בכל הפרקים, והסדרות האלה לא תמיד צמודות לסיפור ההיסטורי האמיתי של אותן דמויות שהן מתארות. ישנן כמה סדרות כאלה, רובן שודרו בערוץ TRT1 (הערוץ הראשון התורכי ששייך לרשות השידור התורכית שכפופה לממשלה התורכית) וATV, ערוץ שידוע כאוהד את הנשיא ארדואן. חלק מהסדרות האלה זכו דווקא לביקורת אוהדת על המשחק בהן. אגב, בין היתר בשל המסר הדתי-אסלאמי של הסדרות האלה והעובדה כי הן משודרות ברובן ברשות השידור התורכית, לא ממהרים להביא אותן לארץ (חוץ מהסידרה של ארטורול, שמשודרת בערוץ נטפליקס).

הסדרות הללו הן:

1. "התחייה: ארטו(ג)רול". Diriliş: Ertuğrul דיריליש: ארטו(ג)רול

 

אנגין אלטאן דוזיאסאן משחק את ארטו(ג)רול, בנו השלישי של סולימאן שאה שהיה למעשה מייסד וראש המשפחה העות'מאנית שנקראת דווקא על שם בנו, עות'מאן הראשון. אסרה בילגיץ' משחקת את אישתו, האלימה האטון. הסידרה צולמה בכפר ריווה שבמחוז בייקוז בנפת איסטנבול והיא נמשכה על פני 5 עונות, מ2014 עד 2019. הסידרה זכתה לביקורות מצוינות אך גם לביקורת, אפילו מהצד הדתי-אסלאמי, כשטענות דומות שהופנו כלפי הסידרה "הסולטאן" הופנו גם כלפיה. ארטורול ואחיו שמוזכרים בסידרה השתייכו לשבט בשם קאיי Kayı (סמל השבט, אגב, זהה למילה "טוב" iyi בתורכית מודרנית) שמנהיגו, כאמור, היה אבי המשפחה, סולימאן שאה. הסידרה הזאת משודרת גם בנטפליקס בארץ כי רשת נטפליקס רכשה את הזכויות לשדר אותה. עלילת הסידרה מתרחשת בראשית המאה ה-14.

 

2. ההתבססות: עוסמאן. Kuruluş: Osman קורולוש: עוסמאן. 

הסידרה מספרת על עוסמאן, הלא הוא עות'מאן הראשון, שחי עד שנת 1324. את עוסמאן משחק בוראק אוזג'יביט, הלא הוא באלי ביי מהסידרה "הסולטאן" (מופיע כאן בתמונה). מדובר בסידרת המשך לסידרה על אביו של עוסמאן, ארטורול שגם מצוינת שם דמותו של אחיו של ארטורול, דונדאר. מדובר בהמשך עלילות המשפחה השולטת בנסיכות הקאיי. עות'מאן נחשב כמבסס נסיכות הקאיי תחת שליטת המשפחה העות'מאנית. הסידרה משודרת מנובמבר 2019 עד היום ברשת ATV שנחשבת אוהדת את השילטון התורכי. כמעט בכל פרק בסידרה מובאים ומוזכרים התפילה המוסלמית ופסוקי קוראן. אגב, בתקופה זאת השליטים העות'מאניים עדיין לא נשאו את התואר "סולטאן". אגב כותב הסידרה, מהמט בוזדא(ג), שהוא מוסלמי דתי, כתב גם סידרה אחרת שמשודרת מפברואר 2021 בערוץ ATV, "אני ג'לאלאדין", על השליט שעמד בראשות האימפריה הח'ווארזמית-תורכית, ג'לאל א-דין מינגבורנו בן המאה ה-13.

 

3. ההתעוררות: הסלג'וק הגדול

Uyanış: Büyük Selçuklu

הסידרה הזאת עוסקת באימפריה התורכית הסלג'וקית, ששלטה בראשית המילניום השני (כלומר במאות ה-11 וה12) באיזור. היא מתמקדת בבנו של הסולטאן הסלג'וקי הגדול אלפ-ארסלאן, מלכשאה  הראשון (1055-1092). לאחר מותו של אלפ ארסלאן, מלכשאה מקבל את כתר השילטון באימפריה הסלג'וקית, אך עליו להילחם על השילטון מול הדוד שלו, קאוורט. בוארה גולסוי בן ה-39 משחק בתפקיד הראשי את מלכשאה. הסידרה החדשה יחסית הזאת משודרת בערוץ TRT1 בתורכיה החל מספטמבר 2020.

אגב, המשותף לשלוש הסדרות האלה הן שהאויבים הראשיים של אותן דמויות היסטוריות הם מהאימפריה הביזנטית שהייתה למעשה אימפריה יוונית נוצרית-אורתודוכסית. בסידרה על עוסמאן אף מובאים ציטוטים מהתנ"ך בגירסתו הנוצרית.

 

4. עיר הבירה: עבדול חמיד Payitaht Abdülhamid

הסידרה משודרת משנת 2017 ותשודר עד 11 ביוני 2021 בערוץ הראשון התורכי, TRT1. היא מספרת את הסיפור שרלוונטי גם לגבינו, על הסולטאן עבד אל-חמיד השני, שנחשב לסולטאן העות'מאני השולט האחרון. הוא שלט בין השנים 1876-1909 והיה הסולטאן בזמן הקמת רכבת החיג'אז (שאנחנו מכירים אותה בתור "רכבת העמק") שהובילה בין דמשק שבסוריה כיום לעיר הקדושה לאסלאם מדינה שכיום נמצאת בערב הסעודית. היהודים והתנועה הציונית מוזכרים רבות בסידרה הזאת ולא בצורה אוהדת, בלשון המעטה, ואפילו דמותו של בנימין זאב תיאודור הרצל מופיעה בה. בסידרה הזאת שמתאימה את העלילה ההיסטורית להשקפות של המפיקים ושל השילטון התורכי העכשווי מבליטים את דרישות העצמאות (במקרה הזה מדובר בדרישה לאוטונומיה ולקרקעות) של התנועה הציונית וכן של היוונים שעדיין נלחמו על עצמאותם אל מול האימפריה העות'מאנית בתקופה זו. עבד אל חמיד, ממש כמו בסיפור ההיסטורי האמיתי, התמודד גם עם תסיסה מבפנים ודרישה לכונן סולטאנות חוקתית עם פרלמנט (בימיו התקיים פרלמנט עות'מאני בשניים-שלושה סבבים) ודרישה למודרניזציה שהובילו אותה קציני צבא, שלבסוף בשרשרת הפיכות בין 1908-1909 הביאו להדחת עבד אל-חמיד שהיה קשוח ואסלאמיסט באופיו והחלפתו באחיו שהפך לשליט סמלי שכפוף למעשה לממשלה העות'מאנית. הסידרה רצופה במסרים אסלאמיסטיים ואנטי ציוניים לכן הסיכוי שתשודר בארץ הוא קלוש ביותר.

 

 

 

סדרות תורכיות חדשות בתורכיה- 2017

שלום לכולם ולכולן,

אני מפרסם את החלק הראשון שמציג באופן בסיסי סדרות תורכיות שמשודרות או שתשודרנה בשנה זאת, 2017, בתורכיה, ולא ידוע לי אם הגיעו או יגיעו לישראל.
אני חייב להעיר, שהסדרות שאני כותב עליהן "תשודר"- יש מצב שהן משודרות היום, ואני לא מודע לכך!
ראשית כל, אני חייב לציין את העונה השנייה של הסידרה "קוסם סולטאן", שהיא בעצם העונה השישית של הסידרה "הסולטאן", אודות קוסם סולטאן בימיו של הסולטאן מוראד הרביעי, כובש בגדאד. היא משודרת בתורכיה בערוץ FOX ממש בימים אלה.

פרויקט הדגל של הסדרות התורכיות, חוץ מ"קוסם סולטאן", הוא Fİ Çİ Pİ- פי צ'י פי, סידרה המבוססת על הרומן, שהוא סיפור אהבה, של עאקילה עזרה כהן הנשואה ליהודי (צדוק כהן), שראויה לערך ולפוסט נפרד. הסידרה בכיכובם של מהמט גונסור, ששיחק את מוסטפא בנו של הסולטאן סולימאן בסידרה "הסולטאן", וסרנאי סאריקאיה. גם אוזאן גוון, ששיחק את רוסטם פאשא הבלתי נשכח בסידרה "הסולטאן", משחק בסידרה הזאת, שאמורה להיות הדובדבן שבקצפת הטלנובלות התורכיות. משודרת בערוץ STAR TV. לפי שמועות, היא הכי מומלצת לצפייה. לא ידוע לי אם הגיע או תגיע בכלל לישראל ומתי.
אני אכתוב פוסט נפרד בהמשך, נרחב, אודות הסופרת והסידרה. הפוסטר הרשמי של הסידרה מופיע פה בתמונה.

ולשאר הסדרות:

1. הסידרה הראשונה: Son Destan- "הסאגה האחרונה", מספרת את סיפורה של משפחה בתום מלחמת העולם השנייה, משודרת בערוץ הממלכתי TRT1.

2. İçimdeki Fırtına- "הסערה שבפנים", תשודר בערוץ STAR TV

3. Esaretim Sensin- "את השבי שלי", תשודר בערוץ FOX התורכי.

4. Çoban Yıldızı- "כוכב הרועה"- תשודר בערוץ FOX התורכי.

5. İsimsizler- "חסרי השם"- דרמה על רקע צבאי- תשודר בערוץ KANAL D

6. İstanbullu Gelin- "הכלה מאיסטנבול", או ה"איסטנבולי שבא"- תשודר בערוץ STAR TV בכיכובם של אוזג'ן דניז ואסלי אנוור.

7. Masum- "חף מפשע" -דרמה משטרתית, תשודר בערוץ הדיגיטלי BLUTV.

9. Kırlangıç Fırtınası- "לבלוע את הסערה"- דרמה רומנטית, תשודר בFOX TV התורכי. ב1985, אגב, יצא סרט תורכי בעל אותו שם.

10. Dayan Yüreğim- "להחזיק את לבי"- תשודר בערוץ FOX התורכי.

11. Adı Efsane- "השם: אגדה", תשודר בKANAL D, סידרת דרמה.

12. Ölene Kadar- "עד המוות"- תשודר בערוץ ATV

13. Payitaht Abdülhamid- "עיר הבירה של עבדולחמיד"- סידרה היסטורית, שתשודר בערוץ הממלכתי TRT, על תקופתו של הסולטאן המוסלמי-דתי עבד אל-חמיד השני, שהיה הסולטאן האמיתי והשולט האחרון למעשה של האימפריה העות'מאנית (אלה שבאו אחריו שירתו בתפקידים יותר ייצוגיים), שלט בין 1876-1909.

14. Yıldızlar Şahidim- "הכוכבים הם העדים שלי", משודרת בערוץ STAR TV- סידרה רומנטית.

ושוב, מדובר בפוסט שהוא רק החלק הראשון. בהמשך אברר בהרחבה אודות הסדרות.

הסידרה הארוכה ביותר ושחקנים תורכיים-8

למי שזוכר, בשנות השמונים שודרה בישראל הסידרה "קרובים קרובים" בטלוויזיה החינוכית, שתיארה את חייהן של כמה משפחות שחיות בבניין אחד- רחוב ויטק 9 בתל אביב (בניין שקיים במציאות). 10 שנים לפני עליית "קרובים קרובים" בישראל, עלה בתורכיה סרט קומדיה שזכה להצלחה היסטרית, בכיכובו של כמאל סונאל האגדי. קראו לו "מלך אבות הבית" ("קאפיג'ילאר קראלי")- שמאוד דומה ל"קרובים קרובים", כשסונל משחק את אב הבית, תפקיד המקביל לתפקידו של קוזילביץ' האגדי מ"קרובים קרובים". על סמך אותו סרט, עלתה בתורכיה סידרת הטלוויזיה הארוכה ביותר ששודרה אי פעם בטלוויזיה התורכית עד היום- הסידרה "ביזימקילר", שמשמעה "אנשינו", "שלנו", או שבעברית ניתן לקרוא לה גם "האנשים שלנו" או "אנשי שלומנו". הסידרה לא הייתה קומדיה לגמרי, אלא היו לה מאפיינים דרמטיים- אולי ניתן לקרוא לה דרמה קומית. היא תיארה את חייהן של כמה משפחות שחיות בבניין אחד, ושודרה בין השנים 1989-2002, במשך 14 עונות. הסידרה, שכללה 459 פרקים, שודרה בין השנים בשלושה ערוצים: בין 1989 ל1994 שודרה בערוץ המקביל לערוץ הראשון שלנו, TRT1. בין השנים 1994-1999 שודרה בערוץ סטאר טי וי- שני ערוצים שבאותה תקופה שודרו בישראל בכבלים, ובין 1999 ל2002 שודרה בSHOW TV, שלא משודרת בארץ.

הסידרה מספרת על משפחת באשאראן בראשותו של אבי המשפחה, שוקרו, שאותו שיחקו שני שחקנים- ארדאל אוזיאג'ילאר שכיום בן 67 בין השנים 1989-1997 וסאוואש דינצ'ל, שנפטר לפני 9 שנים בגיל 65, ששיחק בה בין 1997 ל2002 את דמותו של שוקרו המזדקן, ועל מערכת היחסים שלו עם אישתו, נאזאן (עיישה קוקצ'ו, כיום בת 60) ובנו השובב והסורר במעט, עלי (אטילאי אולואישיק, כיום בן 39- החל לשחק בסידרה מגיל 12 ושיחק בה עד גיל 25) . בנוסף, צוות הסידרה הנרחב כלל גם דמויות הזויות, כמו למשל השוער של הבניין הקופצני, ג'אפר, וגם לא לשכוח את השיכור השכונתי. לשוקרו היו גם בנות, שהוא לא רווה מהן הרבה נחת. בנוסף, היחסים של המשפחה עם השכנים שלה מתוארים גם, כשלאורך העונות הרבות של הסידרה השכנים אף התחלפו, אך משפחת באשאראן נשארה. מעולם לא שודרה בטלוויזיה סידרה תורכית ארוכה יותר מ"ביזימקילר".

בנוסף, אני רוצה להתייחס לכוכבת הסידרה "יופי מסוכן" (ולא להתבלבל עם הסרט ששודר בשנת 1998), גיזם קאראג'ה בת ה-23, המופיעה כאן בתמונה אחרי שזכתה במקום השני בתחרות "מיס תורכיה" של חברת לוריאל בשנת 2011, וייצגה את מדינתה בתחרות "מיס עולם", המשנית ל"מיס יוניברס" באותה שנה. גיזם היא הוכחה לכך שבתחרויות, בניגוד לנאמר, יש כאלה שזוכרים את מי שזכה במקום השני….
היא באה ממשפחה איסטנבולית, ונולדה באותה העיר, אך משפחתה העבירה את רוב הזמן בארצות הברית ובקנדה, שם למדה בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים. רק בגיל תיכון היא חזרה לתורכיה, במטרה ללמוד בתיכון תורכי. היא למדה בתיכון את השפה הצרפתית וכן התמחתה במגמה ספרותית. כיום, היא סטודנטית למדעי החברה באוניברסיטת איסטנבול. לאחר שנרשמה לתחרות, זכתה מקום שני וזכתה גם בתואר המתלבשת הטובה ביותר בתחרות "מיס עולם", כבר בשנת 2012, בגיל 20, החלה לקבל תפקידים ראשיים בסדרות תורכיות. הסידרה "יופי מסוכן", או בשמה המקורי "הברק שהורס בתים" מ2012, היא הסידרה השנייה שבה היא משחקת- בתור בת המשפחה, מועאזז. בשנת 2012 אף שיחקה בסידרה שבה כיכבה האזאל קאיה, המוכרת לנו מ"אהבה אסורה".
אגב, לאוהבי הסידרה "הסולטאן"- בזמנים אלה עולה לאוויר בערוץ "ויוה פלוס" הסידרה "איפט", ששודרה במקור ב2011, בכיכובה של דניז צ'אקיר בת ה-33 מאנקרה, בוגרת הקונסרבטוריון הממשלתי של אוניברסיטת האג'טפה מאותה עיר, שזכורה לנו בתור השחקנית ששיחקה את אחותו של סולימאן, שאה הובאן סולטאן.

ישילצ'אם- האורן הירוק: הוליווד התורכית

בעוד יומיים בערך ייערך טקס פרסי האקדמיה של הקולנוע האמריקני, מה שידוע לכולם בשם "האוסקר". בארצות הברית יש את הוליווד, שנמצאת בקליפורניה. להודו יש את בוליווד, שנמצאת בעיר בומביי, שנקראת כיום מומבאיי. לתורכים, לעומת זאת, יש, וליתר דיוק היה, את ישילצ'אם- Yeşilçam, הלא היא הוליווד התורכית. לאמריקנים יש את האוסקר, ולתורכים יש את תפוז הזהב, תחרות הסרטים החשובה במדינה- במסגרת פסטיבל הסרטים באנטליה. אבל בניגוד להוליווד ובוליווד, שכוכבם דורך כל הזמן, ישילצ'אם, בעברית האורן הירוק, מסמל לא רק מקום, הוא מסמל תקופה.

מהו ישילצ'אם? מדובר ברחוב בעל אותו שם, שמשמעות שמו בעברית היא "אורן ירוק", שנמצא ברובע בייאולו שבאיסטנבול, שם שכנו אולפני סרטים מפורסמים וזה גם היה מקום מגוריהם של שחקנים מפורסמים וגם במאים ומפיקים רבים. תור הזהב של הישילצ'אם היה בין שנות החמישים לשנות השבעים של המאה העשרים, אז הופקו כ250 עד 350 סרטים מדי שנה. רוב סרטי הישילצ'אם הם סרטים דרמטיים-מלנכוליים, בדומה לפילם נואר הצרפתי. ז'אנר נוסף שהצליח במסגרת תקופת הישילצ'אם הוא דגם של מערבונים, רק בגירסה לא אמריקנית בעליל, כמו למשל הסרט המפורסם "קיץ יבש" ( Susuz Yaz), שיצא בשנת 1964 ומספר על חוואי טבק אגואיסט, שכדי להרוס את מתחריו ולגרום לעלייה בגידולי הטבק שלו עצמו. הסרט עצמו זכה בפרס דב הזהב בברלין (המערבית) באותה שנה. רוב רובם של סרטי הישילצ'אם היו בשחור-לבן.

הגורם המרכזי לפריחת הישילצ'אם הוא הקמת חוגי וייסוד קורסים לקולנוע ותיאטרון באוניברסיטאות השונות, מה שאיפשר לצמיחתם של במאים ושחקנים רבים. באותה תקופה צפייה בקולנוע הפכה לטרנד במדינה, ומאות אלפים של צופים נהרו לבתי הקולנוע. חמישים במאים ידועים פעלו בתקופה זו, אך את רוב הסרטים ביימו עומאר אקאד, עוסמאן סדן, ממדוח און, עטיף יילמאז ומטין ארקסאן. בסוף התקופה, תחילת שנות השבעים, גם שחקנים מפורסמים, כמו ארול טאש, לאלה אוראלולו, שנר שן וטורקאן סוראי. במדינה פעלו כ2,450 בתי קולנוע, ומספר המבקרים בקולנוע הגיע עד ל247 מיליון צופים.

יש לציין, כי סרטים רבים באותה תקופה היו כה איכותיים, עד שיוצאו מחוץ לגבולות תורכיה. בשנות השישים, חשוב לציין, כי לא רק סרטים יוצאו: גם התחוללה נדידת אוכלוסין. בשל מצב כלכלי קשה, משפחות רבות היגרו לגרמניה, עבדו שם בעבודות שגרמנים ממוצעים לא הסכימו לעבוד בהן, ובכך הזרימו כסף לבני משפחותיהם ששכנו במדינת המוצא. כמו כן, החל תהליך בתוך תחומי תורכיה עצמה של מעבר אוכלוסייה מהכפרים לפאתי הערים, ובניית "שיכוני לילה", שנקראו בשמם בגלל שהוקמו בן לילה (גג'הקונדו Gecekondu) של יוצאי אותם כפרים בפאתי אותן ערים. דווקא המעבר לערים הביא לצמיחה של עוד ועוד בתי קולנוע במדינה, מה גם שהעוני והמצב הכלכלי נתן רעיונות לסרטים רבים.
תקופת הישילצ'אם הייתה הבסיס לתקופה של היום: ייצוא טלנובלות תורכיות אל מחוץ למדינה, מה שהביא אותי לשים את הלוגו של "קוסם סולטאן" למעלה, היות ואם לא היה ישילצ'אם, גם לא הייתה הסידרה "הסולטאן" וסידרת ההמשך שלה.

בתחילת שנות השבעים התחוללה בתורכיה הפיכה צבאית, והכת הצבאית שעלתה לשילטון הטילה צנזורה כבדה על סרטים עם תכנים פוליטיים וכן הידקה את הפיקוח על התכנים המשודרים בכלל באמצעות ביסוס איגודי שידור חזקים. כמו כן, באותן שנים הפופולריות עברה מהקולנוע אל הטלוויזיה המתפתחת. יותר ויותר שחקנים ובמאים העדיפו לביים ולשחק בטלוויזיה, מאשר בקולנוע. שנות השבעים היו גם מאופיינות בעלייתו של ז'אנר "סרטי הבורקס" (קומדיות מופרעות אך מצחיקות שמשכו המונים לקולנוע) בתורכיה כמו גם בישראל, וגם מצד שני בחוסר יציבות פוליטית ובמלחמה פנימית ואלימות גואה בין הימין לשמאל. כל הסיבות הללו הן שהביאו לשקיעת הישילצ'אם. כמו שהשיר המפורסם באנגלית מ1979 טוען, שהוידאו הרג את כוכב הרדיו, כך הטלוויזיה חיסלה את כוכב הקולנוע, ואת חשיבות וז'אנר הישילצ'אם.

שחקנים ושחקניות תורכיים- 7

שלום לכולם,

הסידרה "קוסם סולטאן" הגיעה אתמול לפרק ה12 שלה בערוץ "סטאר טי וי", לכן אני מוצא זמן ומקום לכתוב אודות השחקנים והשחקניות של הסידרה, שאינם כוכביה הראשיים, וכן על דמויות מרכזיות היסטוריות, שמוזכרות בה. אני בוחר להתחיל בשחקנים ולאחר מכן בדמויות, כדי לא ליצור "ספוילר", כלומר גילוי של העלילה העתידית של הסידרה שעלול להרוס את חוויית הצפייה בה, לכשתגיע לארץ.

אני רוצה להתחיל עם טולין אוזן, שמשחקת את האנדאן סולטאן, אמו של הסולטאן אחמט, שמופיעה גם בתמונה למעלה. טולין היא בת 36, נולדה בחודש דצמבר 1979, כלומר היא בת 36 באיסכנדרון: עיר שנויה במחלוקת, היות ומדובר בעיר אלכסנדרטה, שעד 1939 הייתה אמורה להיכלל בשטח סוריה, אך בסופו של דבר נכללה בשטח התורכי, תחת השם "האטאי", יחד עם החבל שנקרא על שם העיר. עוד בילדותה עברה לעיר איזמיר, ולמדה שם בתיכון. בהמשך עברה לאיסטנבול, ולמדה הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטה הטכנית של איסטנבול. שם, בין היתר עקב יופיה החיצוני, התגלה כישרונה דווקא בתחום אחר: משחק, ולכן עברה לתיאטרון ידיטפה באיסטנבול ושם שיחקה בהצגות. בשנת 2005 התגלתה על ידי הבמאי סמיח קפלאנאולו וכיכבה בסרט "מלאכים נופלים". לאחר מכן המשיכה לשחק בסדרות ובסרטים תורכיים נוספים, עד שהגיעה לשחק בסידרה "קוסם סולטאן". המשחק בסידרה הביא גם להחתמתה על חוזים להופעה בפירסומות שונות.

מי שמשחקת את האלימה סולטאן, המתחרה של קוסם ואמו של הסולטאן מוסטפא הראשון היא אסליהאן גורבוז בת ה32 ילידת צ'נקאלה. היא למדה בקונסרבטוריון של אוניברסיטת קוניה תיאטרון. היא משחקת החל משנת 2004 בסדרות, אך בשנת 2009 קיבלה את התפקיד הראשי הראשון שלה, בסידרה "אם הייתי ענן".

קדיר דואולו, שמשחק את הח'אן הקרימאי מהמט גיראי, הוא שחקן שיש גם אח שהוא שחקן מפורסם בשם כמאל. הוא יליד אפריל 1982, בן 33 והוא גם מוזיקאי. הוא השתתף בערוץ D בשנת 2010 בסידרה הראשונה שלו, ובמקביל השתתף בתוכניות טלוויזיה הקשורות למוזיקה וכיכב בקליפים של זמרים מפורסמים. הוא השתתף בתפקידים ראשיים בארבע סדרות לפני שהגיע לשחק ב"קוסם סולטאן". הוא נמצא במערכת יחסים עם השחקנית נסליהאן אטאגול, הצעירה ממנו בעשר שנים.

מהמט קורטולוש, שמשחק בתפקיד דרוויש מהמט פאשה, הוא שחקן גרמני ממוצא תורכי. מהמט בן ה43 ידוע בכך שכיכב בסרטיו של הבמאי הנודע פאתיח אקין, במאי תורכי שעבודתו בעיקר בגרמניה. גם לו יש אח שהוא שחקן מפורסם, טקין קורטולוש. הוא אמנם נולד באושאק בצד המערבי של מרכז תורכיה, אך בגיל שנה וחצי עבר עם משפחתו לזלצגיטר שבגרמניה. החל מגיל 21 הוא שיחק בתפקידי ניצב ובתפקידים קטנים כשחקן בתיאטרון ובטלוויזיה, הוא שיחק לראשונה בתפקיד הראשי בסירטו של אקין משנת 1998 "הלם חד וקצר". הוא המשיך לשחק במיני סידרה הגרמנית המפורסמת "המינהרה". רוב הסדרות והסרטים ששיחק בהם היו בגרמניה, בדומה למרים אוזרלי המפורסמת. ב2014, שנה לפני עליית הסידרה "קוסם סולטאן", שיחק קורטולוש בסרט הפיני-בריטי "המשחק הגדול", יחד עם סמואל ל. ג'קסון. הוא נשוי לשחקנית הגרמניה-לוקסמבורגית בת ה50 (מבוגרת ממנו בשבע שנים), דזירה נוסבוש.

הסידרה התורכית שכבשה את אמריקה ושחקנים תורכיים-6

ישנה סידרה תורכית פופולרית מאוד, שלמיטב ידיעתי גם טרם שודרה בארץ. הסידרה הזאת, בעיבוד אמריקני, כובשת בימים אלה את ארצות הברית. קוראים לה Suskunlar, או "השותקים", ובאנגלית גירסתה האמריקנית נקראת "משחק השתיקה". הסידרה היא בכיכובם של השחקנים מוראט יילדירים ואסלי אנוור, עליהם יפורט בהמשך פוסט זה. הסידרה תעלה לשידור ממש בקרוב בערוץ ויוה- עידכון נכון לחודש ינואר 2016.

הסידרה, ששודרה בערוץ SHOW TV בשנת 2012, מספרת את סיפורם של ארבעה אחים: אג'וויט, אבראהים, בילאל וזקי שכולם גדלו יחד ברובע קויודיבי באיסטנבול. יום אחד, הם טעו טעות מרה וילדותית, שעלתה להם במחיר מאוד גבוה. החיים של ארבעתם התהפכו והשתנו, אך הם נשבעו שבועה מקודשת לא לספר לאף אחד על התקרית עד יומם האחרון. אבל לאורך הסידרה, לאט לאט נפרץ ונשבר קשר השתיקה, עקב אירועים בלתי צפויים שפוקדים אותם.
לאחר עשרים שנה, נכלא אחד האחים, זקי, בהאשמה כי הוא ירה באדם כלשהו. שאר האחים ידעו למה זקי ירה באותו אדם, ומדוע הוא אינו ממש פושע. אבל זה היה חלק מקשר השתיקה שאסור היה להפר אותו. הקשר נפרץ כשזקי נרצח, ואחיו ידעו טוב מאוד מי עומד מאחורי הרצח ואת סיבת הרצח של אחיהם. התקרית הטרגית של זקי גורמת לשלושת האחים להתאחד כדי לנקום במי שרצחו את אחיהם ובמי שהרסו להם את הילדות, גם תוך הפרת נדר השתיקה בלית ברירה.

מי שמשחק את בכיר האחים, אג'וויט, הוא מוראט יילדירים בן ה-36. מוראט יילדירים בא ממשפחה שמוצאה מהעיר מארדין, בדרום מזרח תורכיה, אך הוא עצמו גדל בקוניה. עוד כשהיה ילד התעניין בתחום התיאטרון והופיע בהצגות, כמו כן ניגן על תופים בלהקה. השכלתו האקדמית אינה קשורה לתיאטרון: הוא למד באוניברסיטה הטכנית של איסטנבול הנדסת מכונות ומתימטיקה. לאחר שלוש שנים כשחקן בתיאטרון, צפה בו כותב מחזות ולקח אותו לשחק בהיכל התרבות של בשיקטאש. בשנת 2003 החל לשחק בסרטים תורכיים, אחד הסרטים ששיחק בהם בשנת 2009 היה לצד ברן סאאת, סרט שתיאר את הפוגרום שנערך בתושביה היוונים של איסטנבול בשנת 1955 (אני שם לב לכך שברן סאאת נוהגת לשחק תפקידים של יווניות….).
בשנת 2007 שיחק באופרת הסבון "אסי", לצד טובה בויוקוסטון, סידרה שזכתה לפרסים רבים. לאחר ששיחק את תפקידו של אג'וויט ב"קשר השתיקה", היה בהפסקה של שנתיים ממשחק.
בין השנים 2008 ל2014 היה נשוי לשחקנית בורצ'ין טרזיאולו. בשנת 2015 עלילת הטלנובלות שהוא שיחק בהן הפכה לאמיתית: יילדירים נשפט בבית משפט לפשעים כבדים (מקביל לבית המשפט המחוזי) בעוון צריכת סמים, וחברות בכנופייה שהפיצה בינה לבין עצמה סמים. עונשו היה 10 חודשי מאסר, אך לבסוף זוכה מהעונש, לאחר שהייה קצרה במאסר, היות והעונש שנגזר עליו הוא פחות משנץ מאסר ובגלל התיישנות כלשהי.

אסלי אנוור, שגם משחקת בסידרה את אהו קומראל, שהיא בעצמה נפגשה לראשונה עם יילדירים עוד ב2003 בסידרה "מדעי החיים", שניהם בתפקידים זוטרים, ומופיעה כאן בתמונה למעלה, היא בעלת סיפור חיים בין לאומי: היא נולדה בלונדון בירת בריטניה למשפחה תורכית, לאב ממוצא תורכי צפון קפריסאי ולאם שבאה במקור מתורכיה ללמוד בלונדון. היא גדלה בבריטניה עד גיל 12 ואז משפחתה חזרה לתורכיה, שם למדה בבית ספר תיכון לאומנויות ולמדה תיאטרון באוניברסיטת קרן הזהב (האליץ') באיסטנבול. תפקיד הבכורה שלה היה, כאמור, בסידרה מרובת השחקנים "מדעי החיים" בשנת 2003, ומשם המשיכה לשחק בסרטים ובסדרות, כשפריצת הקריירה שלה הייתה בשנות העשרה של המאה ה-21. בין היתר שיחקה בתפקיד אוזלם בסידרה "סודות אפלים". אסלי בת ה-31 הייתה נשואה עד לפני ארבעה חודשים, במשך שלוש שנים משנת 2012, לשחקן הצעיר ממנה בשנה בירקאן סוקולו, ממנו, כאמור, התגרשה ממש לאחרונה.

שחקנים תורכיים, שחקניות, מפיקים ואיך יוצרים שחקנים-4

שלום,

דבר ראשון, אני שמח להגיד כי רוב הכניסות באתר זה הם בנושאים שנוגעים לטלנובלות התורכיות שהפציעו במדינתנו לפני כארבע שנים. לכן, אני מרשה לעצמי לכתוב פוסט נוסף. הפעם, אדבר על המפיקים האחים טיילאן, על דמויות מ"קוזיי גוניי" (צפון-דרום) וגם על החוגים למשחק בפקולטות לאומנויות באוניברסיטאות התורכיות, שהן פס הייצור העיקרי לשחקנים.

האחים טיילאן הם מהמפיקים הבכירים ביותר במדינה, האח הבכור, יאמור (משמעות שמו "גשם"), יליד 1966 ואחיו דורול, הקטן ממנו בשלוש שנים.
צמד האחים הבמאים והמפיקים, למדו באוניברסיטה דווקא תחומים אחרים: דורול למד הנדסת תעשייה וניהול, ואחיו יאמור למד רפואה. עם זאת, הגיעו לעבודה מאחורי המצלמות, בעיקר בזכות קשרים וגם מתוך היותם חובבי קולנוע. עיקר עבודתם הייתה בשנות האלפיים, כשהפיקו לראשונה את סדרות הטלוויזיה "הקובץ הסודי", "שדים ופיות" ומשם המשיכו בשנת 2004 לסרט הראשון שהפיקו וביימו, "בית ספר". מסרטי אימה עברו לסרטים היסטוריים, אודות מלחמת העצמאות התורכית בשנות העשרים של המאה ה-20. הם הגיעו לשיאם כשביימו את שלוש העונות הראשונות של הסידרה "הסולטאן". לאחר שעזבו בתום העונה השלישית, ירדה קרנה של הסידרה בעונה הרביעית והאחרונה שלה….
הם מומחים ביצירת דרמה ומתח בהפקות שלהם- ומכאן סוד הצלחתם.

מי שצופה בסידרה "קוזיי גוניי", בוודאי יכיר את שתי הדמויות שאני הולך לדבר עליהן: אויקו קאראייל, בת ה-25, שמשחקת את איפק, ובורה גולסוי בן ה-33, יליד פברואר 1982, שמשחק את גוניי. שני השחקנים האלה יובילו אותי לנושא הבא: "בתי הייצור" לשחקנים. אויקו, שמופיעה בתמונה, נולדה באיסטנבול ובשנת 2007 בגיל 18 הצטרפה לקונסרבטוריון במימון המדינה של אוניברסיטת איסטנבול, שם למדה לצד מוסיקה גם תיאטרון ומשחק. ראשית הקריירה שלה הייתה בתיאטרון, בשנת 2011 הופיעה בהצגה הראשונה שלה. במקביל, החלה לשחק בסידרה "קוזיי גוניי".

אויקו אינה השחקנית המפורסמת היחידה שלמדה במה שנחשב בית הייצור (לא נעים לי להגיד "בית חרושת") לשחקנים במדינה: הקונסרבטוריונים הלאומיים. בכל אוניברסיטה גדולה בתורכיה ישנו מוסד ללימוד מוסיקה, מה שאנו מכירים מישראל בתור מוסד במימון העיריות שבו יש חוגים בעיקר לילדים ונוער שבהם מלמדים נגינה, שירה ומוסיקה, מקבל משמעות ותפקיד יותר גדולים כשמדובר בתורכיה. המדינה מממנת קונסרבטוריונים, שבהם לומדים גם לנגן, גם לשיר אבל בעיקר גם משחק- בדגש על תחום התיאטרון. אם רוצים להיות שחקן או שחקנית בטלנובלות תורכיות, הקונסרבטוריונים הם המקום ללמוד בו. משך הלימודים הוא כארבע שנים, ולא כולם מסיימים את לימודיהם. המפיקים והבמאים מחפשים בכל מחזור את המצטיינים, הבולטים ובעיקר היפות והיפים, ומשבצים אותם בהצגות תיאטרון ובהפקות קולנוע וטלוויזיה. העניין הוא שבשנים האחרונות, המדינה מחפשת ליצור אליטה חדשה, מסורתית יותר ופחות חושפנית, גם בתחומי המוסיקה והמשחק, ולשם כך מועבר מימון לקונסרבטוריונים. ישנן גם פקולטות חזקות מאוד בתחום המשחק והקולנוע, כמו זו שבאוניברסיטת בילקנט באנקרה, או כמובן באקדמיה העליונה לאומנויות במדינה, שידועה בשם אוניברסיטת מימאר סינאן, שנבנתה תחת שם אחר עוד בשנות השמונים של המאה ה-19 עת היות העיר הבירה העות'מאנית- שם נמצאים חוגי האומנויות הטובים במדינה. באותה בירה אימפריאלית, בעיקר באיזורים האמידים, שוכנים הקונסרבטוריונים הטובים ביותר. על מנת להתקבל לקונסרבטוריון, צריך או קשרים טובים או לעבור מבחני קבלה לא קלים.
למרות זאת, האליטה החילונית במדינה עושה הכל כדי להמשיך את פס הייצור של שחקנים שהם ברובם הגדול חילונים ומודרניים תחת הדרכת מרצים ומורים חילוניים.

דרך נוספת להגיע להיות שחקן היא להיות דוגמנ/ית, להשתתף בפרסומות ולחכות שהמלהקים ייצרו קשר לגבי הופעה בעיקר בסדרות. כמו ששמתם לב,- למי שצפה בסידרה "הסולטאן", האחים טיילאן, שאותם הזכרתי כאן, אוהבים את השחקנים והשחקניות שלהם יפים במיוחד.

בורה גולסוי, יליד אנקרה, היה בעל כישרון משחק עוד מילדות, כשבגיל 13 שיחק בהצגת תיאטרון. כשהתבגר, עבר לצפון קפריסין (החלק התורכי של האי) יחד עם משפחתו ונשאר שם, הוא למד בקונסרבטוריון (שגם צפון קפריסין משתתפת במימונו), שיחק בסרטים קטנים במדינה וכן למד באוניברסיטת "מזרח הים התיכון" שבצפון קפריסין לא משחק, אלא דווקא ארכיטקטורה. מדובר, אם כן, באיש אשכולות. בנוסף להיותו שחקן, הוא גם ארכיטקט ומעצב גרפי מוסמך. לקראת סוף העשור הראשון של שנות ה2000 חזר לתורכיה, יצא עם מלכת היופי התורכית של שנת 2007 והחל לשחק בטלנובלות ובסרטים. בשנת 2011 נישא בנישואין שהחזיקו שנה בלבד לשחקנית בורג'ו קארה. בשנת 2010 שיחק בסידרה "מה אשמתה של פטמגול", ובשנת 2011 החל לשחק ב"קוזיי גוניי". במקביל להיותו שחקן, הוא מנסה כשאינו בצילומים לעסוק בתחומים האחרים שלמד.

שחקנים, שחקניות וזמרים תורכיים- 3

כשמדברים על זמרים ושחקנים מפורסמים, אני בוחר להזכיר קודם כל את הוותיקים והאגדיים, ולאחר מכן אעבור לאלה של ימינו.

הראשון הוא פרדי טייפור בן ה70, שהוא זמר מפורסם יליד העיר אדנה (שהייתה בימי האימפריה העות'מאנית במחוז חלב) שבמזרח תורכיה. הסיגנון המוזיקלי הנהוג באיזור כמו אדנה וסביבותיה הוא סיגנון העראבסק, שהוא מוסיקה ערבית לכל דבר ועניין שמשולבת עם שירה בשפה התורכית. לכן פרדי מפורסם בעיקר במדינות ערב. פרדי טייפור הוא מלך סגנון העראבסק. אביו, ג'ומאלי טוראנבאייבורט (שם משפחתו של פרדי), קרא לו פרדי טייפור בדיוק כשמו של שחקן תיאטרון שהיה אהוב עליו מאוד. היות ואביו נהרג בגיל צעיר, פרדי עזב את לימודיו כדי לעבוד בשדות הכותנה ליד עיר מגוריו כדי לפרנס את משפחתו. בגיל 17 עקר לעיר הגדולה איסטנבול במטרה להפוך לזמר מפורסם. הוא נכשל, ושוב חזר לאדנה. בשנות השבעים היגר שוב לבירת העות'מאנים והביזנטים וסוף סוף הפך לזמר מפורסם. החל מסוף שנות השבעים לאורך שנות השמונים שיחק גם בסרטים ושר בהם משיריו. בשנות התשעים לא הופיע בסרטים, אך בתחילת שנות האלפיים חזר להופיע בטלוויזיה.
פרדי הוציא כמאה אלבומים והשתתף בשלושים סרטים.

השחקן השני, מפורסם ביותר, הוא כמאל סונאל,כוכב סרטי הבורקס של תורכיה בשנות השבעים. כמו בישראל, קומדיות עממיות שתיארו את החברה והמעמדות היו מאוד פופולריים, בייחוד סדרת הסרטים "האבאבאם סיניפי" (כיתת התוהו ובוהו, או הכיתה המבולגנת), שאני אתאר אותה כמקבילה ל"אסקימו לימון" הישראלית. עד היום הסרטים האלה נחשבים ברשימת מאה הסרטים התורכיים הטובים בהיסטוריה של העיתון "הוריית". כוכב אותם סרטים היה כמאל סונאל, שחי 55 שנים בין השנים 1944 לשנת 2000, ממש שייקה אופיר התורכי.
בחייו האמיתיים, סונאל, ששיחק בסרטיו את הדמות של "שאבאן הפרה" (אינק שאבאן), היה רציני להחריד, בדיוק הפוך מדמותו המצחיקה. כיליד איסטנבול, הוא למד לסירוגין בתיכון ובאוניברסיטה, אך הקפיד לסיים תואר שני גם בגיל מאוחר ולא ויתר על לימודים. הוא גם הרחיק את עצמו ומשפחתו מהעין הציבורית.
לסונאל היה פחד מטיסות, עד כדי כך שבגיל 55 מת מהתקף לב לפני טיסה לטרבזון. הסרט האחרון שעשה היה "פרופגנדה" משנת 1999.

ועכשיו, קפיצה בזמן לימינו אנו. השחקנית שבתמונה היא פארה זיינפ עבדאללה, ילידת איסטנבול אך מוצאה מעניין: אמה ממוצא תורכי, ואביה הוא ממוצא תורכמני-עיראקי, מאיזור מוסול שעכשיו מדובר רבות בתקשורת. היא בת 26, ולמדה בילדותה בבית ספר צרפתי עד שמשפחתה עברה ללונדון. עוד בזמן לימודיה באוניברסיטת קנט הבריטית קיבלה הצעה להשתתף באופרת סבון תורכית. בשנת 2014 אף שיחקה בסרט שהיה מועמד לפרס הסרט הזר באוסקר.
הטלנובלה שבה היא משחקת, עוסקת בתקופה מעניינת, ימי מלחמת העולם הראשונה. בצבא הרוסי האימפריאלי של אז שירתו חיילים ממוצא תורכי שדתם מוסלמית (שהיו בעיקר מאיזור הקווקז), שלהם הייתה דילמה: הם שירתו אימפריה נוצרית-אורתודוכסית מובהקת, ועליהם היה להילחם באותה מלחמה אל מול הצבא העות'מאני, צבא האימפריה המוסלמית-תורכית. במלחמת העולם הראשונה זו הייתה תופעה נפוצה, שבה חיילים מאותה דת או מאותו מוצא נלחמו משני צדי המתרס, היות ומלחמה זו הייתה מלחמה בין אימפריות, שסיומה סימל את קץ עידן האימפריות ותחילת עידן הלאומיות. הסידרה מתארת סיפור אהבה בין קצין מוסלמי ממוצא קווקזי בצבא הרוסי האימפריאלי ובת אצילים נוצרייה רוסייה. ממש סולימאן והורם בהפוך. עוד אירוע שמלווה את הסידרה הוא המהפיכה הבולשוויקית ומלחמת האזרחים הרוסית שפרצו באוקטובר 1917- אירוע שבין היתר הוציא את רוסיה ממלחמת העולם הראשונה.

השחקן הבא הוא אנגין אקיורק, ששיחק בתפקיד כרים בסידרה "מה אשמתה של פטמגול"? אנגין, שבחודש הבא יהיה בן 34, הוא יליד אנקרה, שלמד לימודי היסטוריה באוניברסיטה של עיר הולדתו. הוא סיים את לימודיו בשנת 2002, כששנתיים לאחר מכן השתתף בתוכנית ריאליטי, שתפקידה למצוא את התגלית הבאה בתחום המשחק של תורכיה, "הכוכבים של תורכיה"- כמו "כוכב נולד" של תחום המשחק.
הוא זכה במקום הראשון, והתקבל מיד לטלנובלה, "החתן הזר", של האחים טיילאן, יוצרי הסידרה "הסולטאן". בשנת 2006 שיחק בסירטו הראשון, "קאדר", כלומר "גורל", על כך זכה בפרס השחקן המבטיח ביותר. בשנת 2010 התקבל לתפקיד ראשי בסידרה "פטמגול", וזכה על כך בפרסים רבים. הוא גם שיחק בהצגות תיאטרון רבות בנוסף.

שחקנים ושחקניות תורכיים-2

שלום לכולן ולכולם,

היום בחרתי לכתוב על שתי שחקניות וזמרות ותיקות ומפורסמות וגם על שחקנית צעירה ומבטיחה. שתי הראשונות הן הכוהנות הגדולות של הטלוויזיה התורכית, ואילו הצעירה היא אחת עם פוטנציאל ליהפך לכזאת, עם ניחוח אירופאי. ואני מדבר על נבהט צ'הרה אשת האשכולות, ששיחקה את הוואלידה סולטאן בסידרה "המאה המפוארת" וכן את פירדבס (מפרסית ותורכית עות'מאנית: גן עדן) בסידרה "אהבה אסורה". השחקנית הוותיקה השנייה היא הזמרת הולייה אוושאר, שעתידה לשחק את סאפייה סולטאן בסידרה שעולה בראשון באוקטובר הקרוב בתורכיה: "המאה המפוארת- קוסם סולטאן". השחקנית הצעירה היא הזאל קאיה, ילידת 1990, שאגב כותבת לעתים טורים במהדורה האנגלית של העיתון התורכי "הוריית".

הראשונה היא נבהט צ'הרה בת ה-71, שנראית עשרים שנה צעירה מגילה ותמונה שלה מופיעה כאן למעלה. נבהט נולסה בעיר סמסון שלחוף הים השחור, ושמה הראשון הוא הילאל (ירח). בדומה לארדואן, נבהט היא גרוזינית במוצאה, למעשה היא חצי גרוזינית אתנית וחצי לאזית- קבוצה אתנית שקיימת בגבולות גרוזיה ותורכיה. כמו הלאזים, צ'הרה והוריה הם מוסלמים בדתם. בגיל חמש אביה נפטר, אמה עברה לאיסטנבול ונישאה שם כמה פעמים. ההזדמנות הגדולה באה לנבהט בגיל 15, עת נרשמה לתחרות מלכת היופי של תורכיה וזכתה בתחרות. שה לאחר מכן התמודדה בתחרות מיס עולם באנגליה, והקדנציה שלה כמלכה נמשכה זמן רב, בין היתר בשל חוסר היציבות הפוליטית בתורכיה כי ממש באותה שנה שבה הייתה התחרות אירעה במדינה הפיכה צבאית. בשנת 1965 התמודדה נבהט בתחרות מיס יוניברס הבכירה יותר. היא לא הצליחה בשתי התחרויות הבינלאומיות. באותן שנים תעשיית הקולנוע התורכית הייתה בשיאה, ונקראה "ישילצ'אם" (אורן ירוק). נבאהת נכנסה כמלכת יופי לתחרות הזאת בשנת 1962, בגיל 17. סרטיה הראשונים בתור שחקנית היו "שושן הפרא", "חיים מרים" ו"חבר שלי המלך". בשנת 1964 היא קיבלה תפקיד מוביל בסרט לצד יילמאז גונאיי, שלמרות פער הגילים של 14 שנים לטובתו, הפך לגבר של חייה. מה גם שגונאי היה בקשר עם שחקנית נוספת, שהביאה לו ילדה. לאחר שחזרה מתחרות מיס יוניברס, קיבלה צ'הרה מבול של הצעות להשתתף בסרטים. היא וגונאיי שיחקו בעוד 14 סרטים ביחד ונישאו בשנת 1967. אלה היו הנישואים הראשונים של שניהם. כעבור שנה הם התגרשו כי נמאס לה מהבגידות והאלימות שהפגין כלפיה גונאיי. היא נשארה בקשר איתו גם כשהפך משמאלן רדיקל לקומוניסט ונכלא בשל דעותיו לאחר ההפיכה ב1980 ועד למותו מסרטן הקיבה ב-1984.

בשנות השבעים הקולנוע התורכי התקלקל, וה"אורן הירוק" הפך לסרטים חצי-כחולים. נבהט התנגדה לכך והחליטה לפתוח בקריירת שירה, בעזרתו(ה) של זקי מורן. לצד קריירת השירה, היא פגשה שוב גבר לא יציב, שחקן הכדורסל יאווז דמיר, ונשיאה לו ב-1976. הם התגרשו והיא הפילה את תינוקם לאחר זמן קצר. להיט השירה הכי זכור של נבהט הוא "בוקלום בוקלום". בשלהי שנות השמונים חזרה לשחק בקולנוע, כשבשנות התשעים כמעט ולא הופיעה. בראשית שנות האלפיים נבהט נכנסה לעולם הטלנובלות התורכיות, ושם כיכבה לרוב בתפקיד האמא המרשעת.

מאלאקאן חולייה (הולייה) אוושאר בת ה-51 נולדה באדרמיט שבמחוז באליקשהיר. היא למדה בתיכון באנקרה ובגיל 19 היא ומשפחתה עברו לאיסטנבול, שם החלה בקריירת דוגמנות ונישאה למהמט טג'ירלי. אוושאר, חצי כורדית (מצד האב) וחצי תורכייה במוצאה, שמרה על יופייה עד היום הזה. בשנת 1983 זכתה בתחרות יופי, אך הכתר נלקח ממנה כשהתגלה שהייתה נשואה לטג'ירלי לזמן קצר. בגיל 20 היא הופיעה בסרטה הראשון, "האראם" (אסור). היא שיחקה בשבעים סרטים, ותוך כדי, לקראת שנות התשעים, החלה בקריירת שירה כשהיא מוציאה שמונה אלבומים. היא גם נכנסה לתחום העסקים והתקשורת, והוציאה וערכה ירחון בשם "הולייה". בשנת 1997 נישאה לקאיה צ'ילינגירולו, נישואים שנמשכו 8 שנים שמהם יצאה עם בת, זהרה.

האזאל קאיה האיכותית נולדה בראשון באוקטובר 1990 בגאזיאנטפ שבתורכיה. משפחתה עברה לאיסטנבול והיא למדה בתיכון האיטלקי היוקרתי באיסטנבול, שם רכשה ידע בשפות זרות. משם המשיכה ללמוד באוניברסיטת בילגי, תוך כדי שהיא מדגמנת ומשחקת בסדרות. עוד כשהייתה ילדה עסקה בבלט ובנגינה על כינור. תפקידה הידוע ביותר היה כניהאל זיאגיל בטלנובלה "אהבה אסורה", כשבהמשך היא שיחקה בסידרה "נתתי לה את השם פריחה Feriha). קאיה גם כותבת לעתים כתבות באנגלית לעיתון "הוריית דיילי ניוז", ה"ג'רוזלם פוסט" של תורכיה.