Category Archives: Uncategorized

Erdogan-angry-600x360

טאייפ ארדואן- הכל כלול (חלק 1)

הפוסט הזה נכתב לקראת הריאיון של נשיא תורכיה רג'פ טאייפ ארדואן עם אילנה דיין ביום שני הקרוב, 21 בנובמבר 2016.

במסגרת לימודי תורכיה, נתקלתי במאמר אודות מוסטפא כמאל אתאתורכ, מייסדה של הרפובליקה התורכית המודרנית, החילונית במקורה. למאמר קראו "קיים צורך זמני לדיקטטור" ותיאר את עלייתו של אתאתורכ לשילטון בכך שהתורכים היו צריכים דמות חזקה, סמכותית ואפילו רודנית, על מנת לבסס לעצמם מדינה ולשנות את הסדר הנוהג בה לאחר מפלתה האכזרית של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. בנוסף, יצא לא מזמן ספר שמתאר את אותו אתאתורכ כ"יורש לאימפריה", ולפי הבנתי ובמילים שלי, הוא מתאר את אתאתורכ דווקא כהמשכיות לאימפריה העות'מאנית, ממש כעוד סולטאן, רק סולטאן חילוני, ששינה לגמרי את הסדרים והפך את האימפריה הרחבה למדינה חילונית מודרנית שתחומה בתת היבשת אנטוליה ובקצותיהם של הבלקן ואירופה.

אם כך, שני היסודות הנ"ל קיימים גם בטאייפ ארדואן. גם ארדואן נחשב כמעין סולטאן מודרני, לכאורה, רק דתי. הוא רואה את עצמו לא כל כך כסולטאן, תופתעו לדעת, אלא יותר כאחד שמתקן את המהפיכה החילונית שחולל אתאתורכ בשנות העשרים והשלושים. מה גם שהשבוע, ממש לפני 94 שנים, בנובמבר 1922, בוטלה הסולטאנות העות'מאנית- ומפלגתו של ארדואן עלתה לשילטון בתורכיה ממש שמונים שנים לאחר ביטול הסולטאנות, בנובמבר 2002.

האיש בן ה-63 עוד מעט, יליד פברואר 1954, עשה את הלא ייאמן בתולדותיה של הרפובליקה התורכית המודרנית: הוא הצליח לשרוד בשילטון בראשות מפלגה אסלאמיסטית ולדכא כל התנגדות אליו, במדינה שהאליטה המרכזית בה הייתה חילונית-כמאליסטית. הוא אף שרד הפיכה צבאית.
יש כאלה שמתארים אותו מחד כ"דיקטטור, אסלאמיסט, עריץ אכזר ושתלטן", ומאידך כרפורמטור גדול מבחינה כלכלית, שכמו סיסמתו של דונלד טראמפ בבחירות: עשה את תורכיה לגדולה שוב. נדמה כי בברית המועצות החזיק הרעיון הקומוניסטי במשך כ75 שנים, בדיוק אותו הזמן שהחזיקה החילוניות התורכית, מ-1922 (שנה לפני יסוד הרפובליקה, שנת ביטול הסולטאנות) עד 2007- עת נבחר נשיא אסלאמיסט ראשון למדינה- עבדאללה גול, שארדואן עצמו החליפו בתפקיד באוגוסט 2014, ודורש לעצמו כעת סמכויות של נשיא שולט, ממש כמו בארה"ב.

באישיותו של ארדואן, כמו שם השיר מסידרת הטלוויזיה "תאג"ד" שכובש בימים אלה את המדינה שלנו, הכל כלול, מלבד האהבה. האיש בעל המבט הזועם הוא גם אדם דתי, גם עם אופי שתלטני ופופוליסטי, גם מגלומן אך לצד זאת הוא גם רפורמטור וגם אדם פרגמטי כשצריך. את יחסיו עם ישראל הוא התחיל בידידות, אפילו הוא ביקר בארץ בשנת 2005, המשיך בעוינות גדולה וחזר שוב לידידות מאולצת מאוד ומוגבלת, והכל מתוך אינטרס. יש כאלה שרואים בו יותר אדם ששואף לשלוט מאשר כאסלאמיסט דתי. והכי חשוב: ידוע כי לעתים קרובות שליטים או נשיאים משקפים את העמדה המקובלת בעם ואת רצון העם. ארדואן, בלי ספק, הוא אחד שיודע לדבר עם עמו, להתסיס אותו או ליצור איתו דיאלוג. ארדואן הוא התוצר של הצורך של תורכיה לאדם חזק, שהרים אותה ממשבר כלכלי קשה מאוד בסוף שנות התשעים. ארדואן הוא גם תוצר של הדת המוסלמית שדוכאה בתורכיה ביד חזקה בידי אתאתורכ וביד קשה יחסית בידי יורשיו. הוא גם תוצר של השאיפה הכמוסה של תורכיה לחזור לימי גדולתה, עת שליט האימפריה היה גם שליט שלוש היבשות- היא השתרעה הרי על פני אירופה, אסיה או אפריקה.

מהו סוד קסמו של ארדואן? לדעתי, חוכמת הרחוב שלו, כלומר ההשכלה שצבר מהאוניברסיטה של החיים, היא זו שדירבנה אותו והובילה אותו להצלחה, אף יותר מההשכלה האקדמית הרשמית שלו- תואר ראשון בכלכלה שהשיג מאוניברסיטת מרמרה, מה שלימד אותו להתמקד בהיבט הכלכלי על מנת לנצח. כל זה נעוץ בתולדות חייו.

תנאי הפתיחה של ארדואן לא היו טובים: הוא נולד למשפחה שנטען כי מוצאה הוא מהצ'וונבורי- כלומר מדובר בגיאורגים מוסלמים. משפחתו נדדה לתורכיה מגיאורגיה שהפכה למדינה בדומיננטיות נוצרית. משפחתו נדדה, לכאורה, מבאטומי שבגיאורגיה לפרובינציית ריזה שבצפון מזרח תורכיה, על חוף הים השחור. עם מעברם, שם משפחתו השתנה, כך נטען, לארדואן- שהוא אחד משמות המשפחה הנפוצים בתורכיה. הוריו היו מהמעמד הבינוני-נמוך. בשנות החמישים, עת נולד ארדואן, התיישבה משפחתו בקאסימפאשה, אחד הרבעים העניים, והדתיים, של איסטנבול. עוד מהיותו נער הוא פעל במסגרת "מפלגת הרווחה", שהייתה המפלגה האסלאמיסטית של תורכיה, ששאבה את האידיאולוגיה שלה, בין היתר, מתנועת "האחים המוסלמים", פעלה בהמשך בהשראת עליית האסלמיזם באיראן (למרות שמדובר בתנועה סונית במדינה סונית, בעוד איראן היא שיעית) והייתה לה בנוסף אידיאולוגיה ניאו-עות'מאנית: שאיפה להחזיר את תפארת העבר העות'מאני-מוסלמי לתורכיה. המשחק האהוב על ארדואן היה כדורגל, והוא היה השוער בקבוצה החצי-מקצוענית של קאסימפאשה. הוא התחנך בתיכון ששייך לרשת התיכונים הממלכתיים-דתיים של תורכיה, ה"אימאם האטיפ". הוא נודע כאדם חזק, שקט אך לא כאחד ששוקט ששוקט על שמריו.
בגיל 24 נשיא ארדואן לאמינה גולבאראן, אותה פגש במסגרת הפעילות הפוליטית שלו ב"מפלגת הרווחה" (שהייתה אז בהנהגת נג'מטין ארבקאן, שלימים יהפוך לראש הממשלה האסלאמיסט הראשון של תורכיה). אמינה היא ממוצא ערבי.
במסגרת פעילותו הפוליטית המוקדמת, ידע ארדואן להתחבר לפשוטי העם במסגרת פעילות של צדקה ואקטיביזם פוליטי של מפלגתו. דרך פעילות זו, הצליח ארדואן להתחבר לדלת העם, שהיא דתית באופייה, ומהם הוא שאב את הפופולאריות שלו. מצד שני, הבין ארדואן כי דרכה של מפלגתו הדתית במדינה חילונית עם אליטה חילונית חסומה מלהגיע לשילטון, גם במישור המוניציפאלי, כמו למשל בעיריות איסטנבול ואנקרה, וגם במישור הארצי, כל עוד היא ממשיכה בדרכה הדתית המובהקת ו"מושכת אש". הוא הבין שאם אי אפשר להילחם באליטות באותם זמנים, יש לשתף איתן פעולה דרך המערכת הפוליטית. הוא הבין גם, בייחוד דרך לימודי הכלכלה שלו, שמצע המפלגה צריך להיות קודם כל כלכלי, ואחר כך דתי. ועל זה אספר בהמשך.

histerio

דף הפייסבוק החדש של אתר זה-תנו לו בלייק!

שלום לכל מי שקורא או קוראת את הפוסטים שלי באתר זה,

לאתר הזה יש דף פייסבוק חדש, שכל מי שנכנס אליו יוכל לקבל עידכונים שוטפים על פוסטים חדשים וכן לקרוא בדף עצמו פוסטים שלא מופיעים באתר.

עשיית "לייק" לדף חשובה ביותר להמשך קיומו של אתר זה. אז אני מזמין אתכם/ן לעשות LiKE לדף הפייסבוק החדש של היסטריו!

אז זהו הקישור לדף:

אם אתם לוחצים על הקישור והוא לא עובד, תסמנו את הקישור הבא, העתיקו אותו והדביקו אותו לשורת המשימות למעלה בדפדפן האינטרנט שלכם.

https://www.facebook.com/Histerio-639976282838327/?fref=ts

והכי חשוב: ללחוץ על "לייק"!

תודה!

קורי בוקר

הנשיא אובמה השני?

כל הזכויות על מאמר זה שמורות לאתר "היסטריו" ©
בשנת 2004 פתח את אירועי הוועידה של המפלגה הדמוקרטית האמריקנית פוליטיקאי צעיר, חבר הסנאט של מדינת אילינוי האמריקנית. הוא היה מועמד לסנאט הפדרלי האמריקני בוושינגטון, ורצה לקדם את עצמו וגם את מועמד הדמוקרטים לנשיאות דאז, ג'ון קרי. הוא היה רק בן 43. קראו לו ברק חוסיין אובמה. מהרגע שהופיע, ונשא נאום מרשים, מרשים מאוד. מאותו רגע תייג עצמו כמועמד עתידי לנשיאות. וכל השאר מאותו רגע היה היסטוריה.

כשנערכה לפני כחודש ועידת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, לקראת בחירות 2016, נאם סנאטור צעיר, ממוצא אפרו-אמריקני, בפתיחת אותה ועידה, שמטרתה לבחור בהילרי קלינטון. בניגוד לאובמה, הוא היה משועשע וחייכן, בניגוד למזגו הקר של אובמה. הסנטור הזה ביקר בימים האחרונים בישראל. וגם הוא, כמו אובמה, מסתמן כמועמד פוטנציאלי לנשיאות. התקשורת האמריקנית משווה אותו שוב ושוב לנשיא האמריקני המכהן. מדובר בסנאטור קורי בוקר (Cory Booker), רווק בן 47 שמייצג את ניו ג'רזי, שהיה בעברו ראש עיריית ניוארק. גם הנאום שלו בועידה היה מרשים, סוחף ובעיקר מחויך. ואם אובמה נחשב, למרות שמוצאו אינו אפרו-אמריקני אלא מעורב, כנשיא השחור הראשון של ארה"ב, קורי בוקר יכול יום אחד בעתיד להפוך לנשיא השחור השני של ארה"ב, בייחוד אם יהיה אחרי שמונה שנות כהונה של הנשיאה הפוטנציאלית הילרי קלינטון, או שמא ייאלץ להתייצב אל מול הנשיא טראמפ או מחליפו בעתיד.

אותו קורי בוקר נחשב ליקיר עמק הסיליקון האמריקני, בין היתר בגלל שהוריו היו מנהלים בכירים בחברת המחשבים IBM. הוא ומשפחתו גרו בעיירה שמצפון לעיר ניוארק שבניו ג'רזי, למשפחה מרקע דתי יחסי. אחד מסבי סבותיו היה אמריקני לבן. עוד בבית הספר התחבב עליו מאוד משחק הפוטבול, למרות שהוא היה תלמיד מצטיין והתקבל לאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. הוא סיים בשנת 1991 תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בסוציולוגיה לאחר מכן. בשנת 1994 קיבל מילגה מיוחדת ולמד היסטוריה אמריקנית באוניברסיטת אוקספורד האנגלית, והחל להתבלט בחוגי הלימוד שלו מבחינה פוליטית… לאחר מכן, המשיך לתואר שהוא מעין דוקטור במשפטים, באוניברסיטת ייל המאוד יוקרתית. אגב, גם לאובמה יש תואר דומה במשפטים…

בדומה לאובמה, הוא היה גם פעיל חברתי וסיפק ייעוץ משפטי לנצרכים לאחר שסיים את לימודיו. הוא נבחר למועצת העיר ניוארק ובכך החל רשמית בקריירה הפוליטית שלו. הוא החל בפעילות אינטנסטיבית בנושאים חברתיים, עד כדי מחאות ושביתת רעב. בשנת 2002 התמודד על ראשות העיר ניוארק, ונבחר לתפקידו. הוא החזיק בתפקיד זה עד שנת 2013, לאחר שנבחר 3 פעמים לתפקידו. בין היתר, הוא שיתף פעולה עם מישל אובמה רעיית הנשיא בנושאי המלחמה בהשמנת ילדים.

בשנת 2013, לאחר מותו של הסנאטור הדמוקרטי המכהן, נערכו בחירות מיוחדות למושב של מדינת ניו ג'רזי לסנאט האמריקני. בוקר התמודד ובאוגוסט 2013 נבחר לסנאט. הוא הביס ב-11 אחוזים את יריבו הרפובליקני, והפך לסנאטור השחור הראשון שנבחר לסנאט מאז ברק אובמה. בלילה שלפני שנבחר, הוא ביקר בציונו של הרבי מלובביץ' המנוח….הוא גם ידוע כפרו ישראלי, בעל יחסים חמים עם הקהילה היהודית במרחב ניו יורק-ניו ג'רזי ובימים האחרונים מכתיבת כתבה זו אף ביקר בישראל.
קורי בוקר ידוע כשמאלני מתון בעמדותיו הפוליטיות. הוא תומך בשתי מדינות לשני עמים, אך מתנגד ללחצים על ישראל. בעניין העיסקה עם איראן, הוא נאלץ לתמוך בה כמעט בלית ברירה לאחר שהתנגד אליה למעשה (הצביע בעד החמרת הסנקציות על איראן בתקופה שלפני ההסכם). יש אף שמאשימים אותו כניאו-ליברל וכמשתף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הבכירות בארצות הברית וכמקדם האינטרסים שלהם ואף בהיותו יקירן, בין היתר בגלל שגייס כספים בשנת 2010 מבעלי פייסבוק מארק צוקרברג לטובת מערכת החינוך בניוארק. ושוב, יש להדגיש, הוא גדל בבית שכולו חברת IBM…. לכן, לא בטוח שבעתיד תיבחר בו המפלגה הדמוקרטית בעלת האוריינטציה הסוציאל דמוקרטית כמועמד שלה.

מה שמבדיל את בוקר מאובמה הוא לא רק הדעות המתונות יותר וחוש ההומור והחיוך הטבעי, אלא גם היותו בעל ניסיון ניהולי כראש עיריית ניוארק במשך יותר מ10 שנים. כמו כן, ישנו פרט פיקנטי מאוד בחייו האישיים של בוקר, והוא המסתורין שבהם. לבוקר אין משפחה משלו והוא לא נשוי, בניגוד לאובמה שנשוי למישל ויש לו שתי ילדות. עובדה זו עוררה שמועות רבות על נטיותיו המיניות, למרות שהוא טוען שוב ושוב שהוא סטרייט. בעיקרון, מסתורין זה עלול כביכול לפגוע בו. אבל כיום, בארצות הברית, דבר זה דווקא יכול להוות יתרון, היות והמדינה לא צריכה לממן את בני משפחתו בניגוד לפוליטיקאים אחרים. אם ייבחר לנשיאות, יהיה הרווק השני שנבחר לנשיאות, לאחר ג'יימס ביוקנן במאה ה-19, וגם ישנה פתיחות יותר מבעבר לגבי פוליטיקאים שאינם סטרייטים, אם יתברר שאינו באמת כזה, בניגוד לעבר השמרני. יש עוד יתרון: בכל משרה שייבחר אליה, הוא ייתן מאה אחוזים מעצמו כי אין ברשותו משפחה לנהל, מה שגוזל זמן ועצבים. ועוד פרט שמבדיל אותו מאובמה: בניגוד אליו, שהחליף בילדותו מקומות מגורים בעולם ובארה"ב בפרט עם אמו וכשיצא לחיים בוגרים, קורי בוקר עצמו נולד, גדל והמשיך לגור רוב חייו בניוארק ובסביבתה. עד היום הוא גר בעיר הזאת.

האם יכול להיבחר לנשיאות? יש לו סיכוי. יש לו את הקסם האישי והוא גם יודע לנאום טוב, מה גם שהוא משדר החוצה שהוא אינו אדם קר כמו אובמה.
הוא גם נוטה יותר למרכז- למרות שבעבר, כשאובמה עמד להיבחר שוב ב2012, הגן על הכומר ג'רמייה רייט, שהיה הכומר הקיצוני של אובמה- אך לא שלו.
עוד פרט פיקנטי היה הסיכסוך שלו עם המגיש קונאן או'בראיין, לאחר שזה ירד על העיר ניוארק.

hate pokemon

למה אני לא אוהב את פוקימון?

אחד הדברים שאני לא מבין, הוא איך דמויות שקילקלו דור שלם, כלומר את הדור שלי, יכולות לקלקל גם את הדורות הבאים, רק בגירסה משוכללת יותר. ואני מדבר על הטירוף החדש-ישן, הפוקימון, שעכשיו בא בגירסה חדשה שבו אפשר לתפוס פוקימונים בעזרת סמארטפונים בעולם האמיתי. אנשים כל היום הולכים כשהראש שלהם תקוע בתוך המסך של הסמארטפון, והם לא מחפשים זהב. הם בסך הכל מחפשים לצוד דמויות מצוירות וירטואליות. לא העוני העולמי, לא תפיסת טרוריסטים, לא ההתחממות הגלובלית ולא מלחמות האזרחים במזרח התיכון או התפשטות האסלאמיזם הם המדאיגים את האנשים. הנושא הכי בוער כיום זה לצוד פוקימונים. איך אומרים? אצל פוקימון זה לא גיל, זה התרגיל, וכיום קוראים לתרגיל הזה "פוקימון גו".

לדעתי, לפוקימון יש אחריות על הרס תקופה. ואני מתכוון לתקןפה של עד לפני 17 שנים, לפני שהופיעה הסידרה "פוקימון" בערוץ הילדים. הערוץ דאז היה חינוכי, ושודרו בו סדרות מרנינות, כמו למשל "אריזה משפחתית", "שלושת המוסקטרים", "טאזמניה" ועוד ועוד, וכן אולפני רצף וסדרות משעשעות תוצרת הארץ, לדוגמה "כדור פורח", "הכיתה המעופפת", "המחסן של כאילו", "גינת ההפתעות" ו"קצפת". כשהיינו ילדים, לדור שלי הייתה קייטנה שלמה בטלוויזיה של שידורי רצף. ואילו הילדים של היום בחופש הגדול עסוקים בללכת כמו זומבים ולבהות במסארטפון. ערוץ הילדים של אז היה תמים יחסית, עד שהגיע פוקימון. ומה גם שהייתה שם דמות שנקראת על שם הקולות המוזרים שהיא משמיעה: "פיקה פיקה צ'ו!"

הסידרה הזאת, שהופיעה לראשונה בערוץ בשנת 1999, הפכה למעשה לתוכנית העיקרית בו. התוכנית הנ"ל הייתה מלאת אלימות, יותר מתוכניות מצוירות אחרות כמו לדוגמה "החתולים הסמוראים"- עוד סידרה מצוירת יפנית (אנימה קוראים לזה), שבה החתולים הגיבורים היו משוגרים מתוך מגשי פיצה על מנת להילחם ברשע. הפוקימון של אז כמעט היפנט את ערוץ הילדים- ואז כשלוש שנים אחרי נוספה עוד סידרה פרובוקטיבית, "המורדים". מאז אותו ערוץ לא חזר לקדמותו. והדור שלי התבגר, כבר נהיו חיילים וחיילים משוחררים, ויצאו לחיים האמיתיים. ערוץ הילדים הישן, זה שלפני הפוקימון, הפך רק לזיכרון רחוק עם הזמן.

ואילו כיום, משחק ה"פוקימון" גו, עם אותן דמויות מעצבנות אך עם הרבה תוספות, מהפנט את כל העולם. אין ערוץ טלוויזיה זר, כולל "אל-ג'זירה", שלא מדבר על פוקימון גו. על זה שאנשים התפנו מכל בעיותיהם האישיות ומבעיות העולם, ויותר גרוע- התנתקו מהעולם האמיתי, לטובת מרדף וירטואלי ברחובות, בשדות, בהרים, בעמקים, בחופים ואיפה לא אחרי דמויות מצוירות שלא קיימות במציאות אלא מופיעות על מסך הסמארטפון. הפוקימון התפנה מהרס ערוץ הילדים הישן, ועכשיו הוא גורם לאנשים להיות מהופנטים בכל העולם. המשחק הזה גורם ליצירת תחושה כאילו עוד מעט דאע"ש יתפרק מנשקו וגר זאב עם כבש ויחפשו פוקימונים יחדיו.

שלא לדבר על כל האנשים שנפגעו פיזית או שנגרמו להם נזקים כלכליים (אני בטוח שיש כאלה שהתמכרו עד כדי כך שהועזבו או שנאלצו לעזוב את עבודותיהם בגלל שהם עסוקים במרדף המדומה הזה). המשחק הזה יכול להוביל את המשחק בו להיכנס לאיזורים מסוכנים שרגל אדם נורמלי לא הייתה דורכת בהם. מי שמחפש לצוד את הפוקימון, מוצא את עצמו כניצוד על ידי טיפוסים אמיתיים ויותר מפוקפקים…

הדבר שאני חושב עליו זה שמזל שכיום יש גדר וחציצה בין ישראל לעזה. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לפני עד 23 שנים היה משחק כזה והסתבר שהיו פוקימונים נדירים בלב מחנות הפליטים העוינים בעזה, מה היה קורה לישראלי שהיה נחוש להגיע עד לשם כדי לצוד את הפוקימונים הנדירים…..

tijen

הקריינית התורכייה שנכנסה להיסטוריה

ביום שישי בערב, זו הייתה אמורה להיות מהדורת חדשות רגילה של ערוץ החדשות של הטלוויזיה הממלכתית התורכית, TRT. לפתע, פרצו עשרות חיילים לבניין הטלווויזיה, תפסו את השידור וכיוונו רובים לעבר קריינית החדשות הקבועה של הרשת. הם הכתיבו לה הודעה, שאמורה להיות "הודעה מספר 1" של מועצת ההפיכה הצבאית בתורכיה. הקריינית הבלונדינית הופיעה מזיעה ומבוהלת על המסך, ובמילים מקוטעות בקול רועד היא קראה את ההודעה הדרמטית, על "מועצת השלום" שהחליפה את שילטון ארדואן בתורכיה, שהפר את שילטון החוק ופגע בערכי החילוניות של הרפובליקה. המועצה, כך קראה בקול רועד, תודיע בקרוב על חוקה חדשה למדינה והיא תנהל את ענייני המדינה במקום הממשלה התורכית. אני בטוח בדבר אחד: הקריינית היפה הזאת לא רעדה ופחדה רק בגלל שכיוונו אליה רובים, אלא בגלל גודל השעה, הדרמטיות והכי חשוב: היא ידעה שבזאת היא נכנסה להיסטוריה.

ובכן, במי מדובר?

שמה הוא טיג'ן קאראש, ילידת 1975 (בת 41) שנולדה באנקרה בירת תורכיה, ברובע יני מאהאל וגם גרה ועבדה בעיר.
היא למדה סוצילוגיה באוניברסיטת האג'טפה באנקרה ובעת שהייתה סטודנטית בשנות התשעים הצטרפה לרשות השידור התורכית TRT, בערוץ "אירו-אסיה" של אותה רשות שידור ממלכתית, שנסגר בשנת 2001. היא הצטרפה בהמשך לסוכנות החדשות התורכית, המסונפת לTRT, בתור כתבת לענייני אומנות ופוליטיקה. בהמשך התקבלה לערוץ החדשות TRT HABER והפכה לאחת ממגישות החדשות העיקריות בערוץ. היא אחות אמצעית בתוך משפחה של שלושה אחים. כל העולם צפה בהתרגשות ותורכים רבים צפו בהיסטריה בשדרנית המבוהלת. בסופו של דבר פרצו המוני אזרחים לתחנת רשות השידור הממלכתית, פרצו לאולפן בהמוניהם והופיעו מאחורי הקריינית שהרגיעה את הרוחות. "שחרור" תחנת TRT מידי הקושרים היה אחד מסמלי כישלון ההפיכה הצבאית בליל 15 ביולי 2016. בהתחלה הקריינית הואשמה בכך ששיתפה פעולה עם הקושרים, אך בסופו של דבר, ולאור פניה המבוהלות שלא נראו כרגיל בעת הקראת ההודעה, הובן לכול כי איימו עליה בנשק על מנת שתקריא את הודעת ההפיכה.
בכך, פניה המבוהלות של טיג'ן וההודעה שהקריאה נכנסו להיסטוריה, וכמעט בכל פעם שירצו להראות בעולם את ההפיכה שהייתה ונכשלה, יראו את טיג'ן הבלודינית עם הפנים המבוהלות.

אגסים

המלך האמיתי של תוכניות הבישול בטלוויזיה

הערה: הפוסט הזה אינו פרסומי, והוא נכתב בעצמי על דעת עצמי בלבד. אין לי קשר, איני מכיר אישית ולא הכרתי אישית את האדם שמוזכר בפוסט, ואיני מקבל שום סכום של כסף עבור פרסום הפוסט הזה. המטרה שלי בפרסום הפוסט הזה הוא רק ליידע אתכם בתוכנית שהיא לא כל כך מפורסמת כמו שאר תוכניות הבישול, שאני מאוד אוהב לראות בטלוויזיה, ואני חושב שהיא המלכה של תוכניות הבישול.

בערוץ האוכל (ערוץ 28 ביס, 38 בהוט) ובערוץ 10 משודרת מזה 5 עונות תוכנית בישול מצוינת. לא כמו "מאסטר שף" או "משחקי השף", גם לא אפילו כמו "בייק אוף"- התוכנית הזאת היא שילוב של כל התוכניות האלה ביחד, חוץ מזה שאין בה קהל או מתמודדים. גם אין צוות שופטים של שפים או מומחים לקולינריה. התוכנית הזאת היא מופע של איש אחד: יובל בר נר שמו, איש פרסום מהרצליה, שנודע בכינוי "איש האגסים", והוא מגיש לבדו ובעצמו, ללא צורך באורחים, תוכנית בישול משלו בשם "טעמים וניחוחות" שכולה על טהרת האגסים. ואני לא מדבר על אגסים ארץ ישראליים פשוטים שאנו מכירים, אלא על אגסים אמריקאיים, בעיקר מהסוגים אנג'ו ובוסק (למעלה שמתי תמונה של זן של אגסי בוסק). והמיוחד בתוכנית הוא, שלא מבשלים בה רק אגסים. מגיש התוכנית, שהוא נציג מועצת מגדלי האגסים האמריקאיים בישראל, מבשל בתוכנית מנות מכל הבא ליד, בעיקר מנות שאנחנו מכירים מהיום יום, כמו פרגיות, שאר מאכלי עוף, סנדוויצ'ים רגילים ומיוחדים וגם סלטים ועוגות. אבל המיוחד הוא שלכל מנה, שלא זרה לחיך הישראלי, הוא מוסיף את הדבר החביב עליו ביותר: אגס אמריקאי, בעיקר משני הסוגים שפירטתי, שהעונה שלו היא בחודש נובמבר. האגסים האלה גדלים בדרך כלל בקור ובשלג, בצפון מערב ארה"ב, על גבול קנדה. הם גם מיובאים לארץ והמקום היחיד במדינת ישראל, לדעתי, שניתן לגדל אותם הוא ברמת הגולן, שבה החורף מאופיין בשלג ובקור.
לאגסים האמריקאיים, בניגוד לאגסים הישראליים, לוקח זמן להבשיל- ועד שהם מבשילים הם יכולים גם לשמש כקישוט יפה בצלחת במטבח או בסלון.
אגב, עונת הקיץ, שבה אני כותב פוסט זה, אינה עונת גידול האגסים.

מה מיוחד בתוכנית הזאת, ומה הפך אותה בעיניי לקאלט (סידרת פולחן)? קודם כל, יובל בר-נר יודע להגיש את התוכנית בחן, ברגיעה ותוך שימוש במילים נוחות וקליטות. רואים עליו את ההתלהבות בעיניים בכל פעם שהוא מבשל, ובעיקר כשהוא מגיע לשיא השיאים של התוכנית, הרגע שבו הוא משתמש באגסים ומוסיף אותם למתכונים שהוא מכין. דבר שני, התוכנית מאוד משעשעת, קליטה ובעלת מאפיינים חיוביים, בניגוד לתוכניות הריאליטי, ששם ישנה תחרות ומובעת ביקורת רבה בעיקר מצד השופטים כלפי המתמודדים. ב"טעמים וניחוחות" אין עוד אנשים חוץ מיובל, אין בה ויכוחים ואין בה התלהמויות או ביקורת. הכל נעשה בחן, האוכל נראה מאוד טעים ולפי מה שאפשר להבין מהתוכנית, היא לא תהיה מה שהיא ללא התוספת של האגסים. בכל פעם שהמנחה מתחיל לחתוך את המרכיבים או לבשל, תמיד הצופים בבית מחכים לרגע השיא- הרגע שבו הוא יוסיף את האגסים. מה גם שהמנחה ממלא כיאות את משימתו- הוא נותן לאגסים מקום חשוב, מקום שהוזנח בשל הדומיננטיות של אחיו של האגס, התפוח. הוא גם מייצר מודעות לקיומם של האגסים האמריקאיים, שלא נפוצים לעומת האגס הארץ ישראלי, שגם נמכר יותר בזול.
המסר המרכזי של התוכנית הוא: אפשר לבשל ולאכול כמעט כל דבר עם אגסים אמריקאיים.

אז מי רוצה פרגיות עם אגסים, עוגת אגסים או סנדביץ' עם טונה ואגסים?
אגב, אני לא כל כך אוהב לאכול אגסים, אבל אני מאוד אוהב לראות את התוכנית הזאת.

eda-ece-poster

סדרות,שחקנים ושחקניות תורכיים-9

בהמשך לסידרת הפוסטים על סדרות, שחקנים ושחקנית תורכיים, אני אעסוק בפוסט זה בשחקנית התורכייה בת ה25 אדה אג'ה, ובסידרה שמאוד פופולרית בתורכיה בימינו על ארטוגרול, המייסד האגדי של השושלת העות'מאני ואביו של עות'מאן אבי שושלת הסולטאנים. כמו כן, אדבר על השחקנים שמשתתפים בסידרה.

אדה אג'ה, מהשחקניות הפופולריות בתורכיה, היא ילידת איסטנבול. עוד בהיותה בת 13 השתתפה לראשונה בתפקיד קטן כילדה בטלנובלה תורכית. בשנת 2010 שיחקה בסרט- להבדיל מהסידרה, על קוסם סולטאן, סרט שנקרא "מאהפייקר", שמה האחר של קוסם. בשנת 2011 קיבלה לראשונה תפקיד ראשי בסידרה "שבעת המלוכלכים"- עליה קיבלה שבחים וזכתה בפרסים. בהשכלתה היא לא למדה תיאטרון, אלא דווקא פסיכולוגיה, באוניברסיטת בילגי שבעיר הולדתה איסטנבול. בנוסף לתורכית, אדה דוברת אנגלית וגרמנית. היא שיחקה בכ-7 סדרות ובשלושה סרטים לאורך הקריירה שלה. תמונתה נמצאת בראש דף זה.

ובאשר לסדרות: ערוץ הטלוויזיה הממשלתי העיקרי, TRT-1, מעודד בעשר השנים האחרונות את הפקתן של טלנובלות היסטוריות עם משמעות פוליטית, וזאת במסגרת הנוסטלגיה שמוכוונת על ידי הממשלה לימיה של האימפריה העות'מאנית. אחת הסדרות הפופולריות בערוץ זה היא סיפור מדומיין היסטורית על עלילותיו של הבלש העות'מאני האחרון בשלהי ימי האימפריה. בנוסף לסדרות, הערוץ מרבה לשדר סרטי תעודה אודות האימפריה המוסלמית האחרונה, שהתקיימה רשמית עד שנת 1922. ערוץ זה, שלבש אוריינטציה שמרנית, ומשודר בישראל בטלוויזיה בכבלים כמעט מימי ראשיתה בארץ, משדר סדרות פחות נועזות מבעברו בשנות התשעים למשל, אבל עם משמעות היסטורית, שהמסר העיקרי שבהן הוא האדרת האימפריה בת 600 השנים.

הסידרה הפופולרית ביותר בערוץ, שאהובה מאוד באיזורים השמרניים של תורכיה, היא "ארטוגרול הקם לתחייה". סיפור הסידרה מתעד ומעצים את חייו של ארטוגרול בן סולימאן שאה, בן שבטי האואוז התורכמני ששכן בעיר סואוט, שלמעשה תהיה עיר הבירה העות'מאנית הראשונה. סביב ארטוגרול נבנה מיתוס של "גאזי", כלומר של לוחם עז נפש שהביס את הנסיכויות האויבות השכנות לו.

דמותו של ארטוגרול, שאת שמו מבטאים בתורכית "ארטורול", נראית כדמות אגדית יותר, היות והשליט הראשון שתועד מבית עות'מאן היה נכדו של ארטורול, אורח'אן. לא ידוע מתי הוא נולד, אך ידוע כי הוא נפטר בשנת 1281. שמו יותר מזכיר שליט אגדי אחר, מבריטניה, שאגדות אודותיו החלו להיות מופצות במאות ה12 וה13 (למרות שהוא עצמו היה בן המאה החמישית לכאורה)- המלך הבריטי ארתור.

לפי האגדה, ארטוגרול נולד בעיר אחלאט שבמזרח תורכיה. הוא היה ראש שבט הקאיי, שהיה חלק מפדרציית השבטים התורכמנים אואוז. אביו היה סולימאן שאה, שנטען לגביו כי הוא גם דמות אגדית. אימו הייתה האיימה האטון. השיפחה המועדפת עליו, ליתר דיוק בת זוגו, הייתה האלימה האטון (ח'אטון- בתורכית עתיקה משמעו "גברת", דומה למילה "ח'אנום", גם משמעה "גברת" בפרסית). בנם של ארטוגרול והאלימה נקרא עות'מאן, על שמו של הח'ליף השלישי של האסלאם, שמזוהה מאוד עם עדת הרוב הסונית של הדת. שבט הקאיי בראשות ארטוגרול נלחם בשביל האימפריה התורכית שקדמה לעות'מאנים שישבה באיזור אנטוליה: אימפריית הסלג'וקים של רום. אויביו העיקריים של ארטוגרול ושבטו היו, בעיקר לפי הסידרה, האבירים הטמפלרים (שלא היה להם שום קשר למושבות הטמפלריות בארץ ישראל) והמונגולים, קרובי משפחתם האתניים של התורכים.

המרחב המוסלמי של המאה ה-13 מתואר בסידרה כמשווע למנהיג, על רקע חולשתם של הסלג'וקים. באותה תקופה האימפריה המוסלמית שכן פרחה הייתה הח'ליפות המוסלמית שבחצי האי האיברי- איפה שכיום נמצאת ספרד, שהשם שהכי מוכר איתה הוא "אל-אנדאלוס", על שם איזור אנדלוסיה שבספרד. הפילוסוף הנודד המוסלמי איבן אל-ערבי, בן העיר מורסיה שבספרד, מתואר גם בסידרה כמי שהגיע לאיזור אנטוליה והיה לו מפגש עם ארטוגרול. דבר זה אינו סתמי: מפגש כזה נותן לגיטימציה מוסלמית לשילטונו של ארטוגרול. ארטוגרול מתואר בסידרה בעיקר כלוחם עז-נפש, שנודד עם שבטו באוהל גדול על מנת להשיג כמה שיותר שליטה. כאמור, דמות זו, לפי האגדה, הולידה את מי שיהיה ראש ומייסד המשפחה העות'מאנית.

את ארטוגרול משחק אלקין אלטאן דוזיאטאן בן ה-36. את אימו של ארטוגרול משחקת הולייה דארג'אן. את האלימה משחקת אסרה בילגיץ' בת ה-24. איבן אל-ערבי משחק עות'מאן סויקוט.

Nuck_Chorris_

עובדות על נאק צ'וריס, התאום הלא נודע של צ'אק נוריס

שלום לכולם,

הכירו את התאום המנחוס של צ'אק נוריס הכל יכול. הרי ידוע שהתפרסמו "עובדות" בנוגע לצ'אק נוריס, זה שאין דבר העומד בפני הרצון חוץ ממנו, אבל דמותו של נאק צ'וריס הוזנחה למדי. אז קבלו עובדות על ההיפך של צ'אק נוריס: נאק צ'וריס!

אז הנה כמה עובדות שעלו לי בראש:

1. נאק צ'וריס מתחשמל מפלסטיק.

2. את התוכנית "כלבוטק" המציאו כדי לרכז שם את כל אלה שהצליחו לעבוד על נאק צ'וריס.

3. כל אפס יכול להתחלק בנאק צ'וריס.

4. נאק צ'וריס הפסיד לעצמו בשחמט.

5. נאק צ'וריס הוא זה שהמליץ לשמעון פרס לרוץ בכל מערכות הבחירות שהוא הפסיד בהן.

6. נאק צ'וריס היה מפסיד לעצמו בבחירות.

7. נאק צ'וריס תמיד עולה על האוטובוס הלא נכון, ולאחר מכן מפספס את הרכבת חזרה.

8. נאק צ'וריס משתמש באקדח פיקות כדי לאיים על יריביו.

9. נאק צ'וריס הוא זה ששיכנע את העולם, עד שבא גלילאו, שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ.

10. נאק צ'וריס הפסיד בהתערבות על משחק כדורגל. הבעיה היא שאת ההימור הוא עשה אחרי שמשחק הכדורגל נגמר כבר….

11. נאק צ'וריס אינו מהמר כבד, בגלל שהוא יודע שכשכל פעם שהוא יהמר על משהו הוא יפסיד.

12. נאק צ'וריס חושב עד היום ש1+1 זה 11.

13. כשלמד בבית הספר, יצרו הקבצה ד' במתימטיקה במיוחד בשביל נאק.

14. התוכנית "יצאת צדיק" ויתרה על השתתפות של נאק צ'וריס, בגלל שכל פעם שהוא מנסה לעבוד על מישהו זה לא עובד והוא ממילא יוצא צדיק.

15. נאק צ'וריס היה בילדותו שחקן כדורסל, אבל סולק מקבוצתו אחרי יומיים, בגלל שהוא קלע סלים עצמיים בכל משחק.

16. את הקפצונים המציאו בשביל שנאק צ'וריס יחיה באשליה שיש לו נשק ושהוא יודע לירות בו.

17. וברצינות- כתיבת פוסט זה על נאק צ'וריס האינטרנט נותק פעמיים והאתר נפל 4 פעמים.

turkiye israil

ביטוי נכון של שמות אישים ומקומות בתורכית.

שלום,

עקב הפיגוע בתורכיה, התקשורת מבטאת שמות של מקומות ואישים

בתורכית בצורה לא נכונה, וזה גם חשוב למי שנוסע לשם עקב האירועים

למשימות של חיפוש או הצלה.

את השפה התורכית אפשר לקרוא כמו באנגלית, למעט כמה אותיות

מיוחדות, שאין באנגלית או בלטינית רגילה. לכן, אני מדגיש את האותיות

וכיצד לקרוא אותן.

Ç- מבטאים אותה כמו האות צ'. (כמו במילה צ'אנס).

Ğ- מבטאים אותה כמו א' נחה בעברית (כמו א' במילה

בוא).

Ş- מבטאים אותה כמו האות ש' בעברית במילה שרב.

C- מבטאים אותה כמו האות ג' במילה ג'ימבורי.

I- מבטאים אותה כמו ההטייה E במילה האנגלית Yeah. מדובר באות I המוכרת, בלי נקודה למעלה.

İ- האות I עם נקודה למעלה, גם בתחילת משפט כאות גדולה, מבטאים אותה כמו א עם חיריק,

כמו במילה איטליה.

Ü- מבטאים אותה כמו ההטייה "עו" במילה "עוגה".

Ö- מבטאים אותה כמו המילה "או" בצירוף המילים או-פר.

לדוגמה: שר החוץ הוא מוולוט צ'אוושאולו, Mevlüt Çavuşoğlu, לא מוולוט קאווסאוגלו!