קהילות קטנות בתוך עדות המזרח: מזרח תורכיה

כשאומרים "יהודי תורכיה", מתכוונים בדרך כלל ליהודי איסטנבול, אדירנה וכמובן איזמיר, הערים עם האוריינטציה הבלקנית שנמצאות במערבה של תורכיה, בין אסיה לאירופה. אבל בצד השני של תת היבשת האנטולית, ממזרח, היו קיימות קהילות יהודיות רבות שמאפייניהן שונים לגמרי מקהילות יהודי תורכיה ה"קלאסית": קהילות מזרח תורכיה. וכשאומרים מזרח תורכיה, אני מתכוון לערים שנמצאות בקירוב לגבול הסורי והעיראקי של היום (מדובר בשתי מדינות שכיום כמעט אינן קיימות בפועל). הערים המדוברות הן גאזיאנטפ, או בשמה הישן ענתב, אדנה, דיארבכיר, אורפה, צ'רמוק, חרן ועוד. 

לקהילות הללו היה ועודנו יש קונפליקט זהות: האיזור שאני מדבר עליו היה שייך בימי האימפריה העות'מאנית למחוז (וילאיית) חלב, לכן ניתן לזהות את היהודים שגרו בהן עם הקהילה היהודית של העיר חלב שהיא כיום בצפון סוריה, ולא עם תורכיה עצמה. בנוסף, היה קונפליקט פנימי בין היהודים באותם איזורים, מכיוון שהם היו שונים במוצאם. יהודי מזרח תורכיה היו ממוצא כורדי, סורי, ספרדי או שמא ישבו באיזור מקדמת דנא, לכן השפות שדיברו היו מגוונות, כשהלדינו לא הייתה נדירה מאוד לשימוש, אם בכלל: היו יהודים שדיברו ערבית, בשל הסמיכות לסוריה, היו שדיברו ארמית כורדית, שפתם של יהודי כורדיסטאן, היו שדיברו תורכית בלהג מזרח-תורכי עות'מאני (שם מודגשות האותיות ח' ו-ע', שלא מקובלות בשפה התורכית המודרנית) וכמובן, דיברו את השפה העברית התנ"כית, כתוצאה מכך שלמדו תורה עוד מינקות. בעיר אורפה עצמה היה קונפליקט בין היהודים ממוצא ספרדי או תורכי ליהודים הכורדים- יריבות ש"ייבאה" את עצמה עם עלייתם לארץ ישראל. 
בדומה ליהודי סוריה, רוב היהודים במזרח תורכיה עסקו או במסחר, ליתר דיוק בסחר בדים, או אף בעבודות כפיים, כמו בנייה ומסגרות. בניגוד ליהודי הבלקן, שאופיינו בחילוניות ובליברליות, יהודי מזרח תורכיה היו ברובם או דתיים או שומרי מסורת וקיבלו חינוך יהודי דתי מינקותם.  
באשר לגלי עלייה לארץ ישראל, היו כמה ממזרח תורכיה: הגל הראשון היה בשנת 1896, עת טבח לראשונה הסולטאן העות'מאני האסלאמיסט עבד אל-חמיד השני בארמנים, מה שנודע כטבח הארמנים הראשון. הארמנים היו שכניהם של היהודים במזרח תורכיה, מה שגרם לבהלה בקרב היהודים באיזור ולהגירתם לארץ ישראל. יהודי מזרח תורכיה, בין אם ממוצא ספרדי, תורכי, מוסתערבי (ערבי-סורי, דוברי ערבית) או כורדי, החלו להגר לארץ ישראל והם התיישבו בעיקר בירושלים, באיזור שכונת הנחלאות של היום, או בראשון לציון. 
גלי עלייה נוספים אירעו בשנות השלושים של המאה העשרים, עת קמו תורכיה וסוריה המודרניות ועת החלה התנועה הציונית לשגשג. יהודי מזרח תורכיה מילאו את עיר הקודש ירושלים, והפכו לכוח הבונה והמסחרי של החלק היהודי של העיר. עד היום בשכונת הנחלאות קיימים בתי כנסת ליוצאי אורפה, צ'רמוק, אדנה, דיארבכיר ועוד. בראשון לציון קיים ריכוז של יוצאי אורפה ולהם יש גם בית כנסת. 
משפחות ידועות מאיזורים אלה הם טיסונה, אסלן (כן, כן…), אורפלי, גזולי, ענתבי וכמובן לא נשכח את הישראלי היהודי הכי מפורסם שמוצאו מאיזור זה: רמי לוי, הבעלים של "שיווק השיקמה"… 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>