השליט המוסלמי שבימיו פרץ הסיכסוך הסוני-שיעי, והקשר לאימפריה העות'מאנית

השושלת העות'מאנית נקראת רשמית על שמו של מייסדה, עות'מאן בן ארטוגרול, אך גם אביו וסבו של עות'מאן, ארטוגרול וסולימאן שאה (על שמו נקרא הסולטאן סולימאן המפואר), הם אנשים דומיננטיים וידועים בהיסטוריה העות'מאנית. אז מדוע נקראה השושלת העות'מאנית דווקא בשם עות'מאן? ומה היה הקשר של השם עות'מאן לפרוץ אחד הסיכסוכים הידועים ביותר בהיסטוריה, הסיכסוך הסוני- שיעי באסלאם, שנמשך מהמאה השביעית לספירה עד ימינו? ובכן, שמה של השושלת העות'מאנית בא גם להדגיש את היותה שושלת מוסלמית סונית. והשליט המוסלמי בימיו הקדומים של האסלאם שמזוהה יותר מכל עם האסלאם הסוני, עות'מאן בן עפאן, הח'ליף (מנהיג האומה המוסלמית ומחליפו של מוחמד כמנהיג האומה המוסלמית בלבד) השלישי לאחר מוחמד, ששלט בין השנים 644-656 לספירת הנוצרים. עות'מאן היה השלישי מבין ארבעת הח'ליפים הראשונים שנקראו באסלאם "הראשידון" ׁ(Rashidunׂ), כלומר "הח'ליפים ישרי הדרך". עות'מאן, בניגוד לקודמיו, השתייך לענף חשוב מאוד של משפחתו המורחבת של מוחמד משבט קורייש: המשפחה האומיית, שנקראת על שם אחד מדודיו הרחוקים של מוחמד, אומייה בן עבד א-שמס. אומנם עות'מאן נחשב לח'ליף שקט יחסית ופסיבי, אבל הוא ייצג את האינטרסים של המשפחה האומיית, משפחה שעתידה להוות את עיקר המחנה הסוני במאבקו מול בני משפחתו הגרעינית של מוחמד, שלאחר מכן נקראו שיעת (סיעת) עלי או בקיצור השיעה, בראשות עלי אבן אבו טאלב חתנו ובן דודו. עות'מאן היה נשוי לשתי בנותיו של מוחמד, רוקאייה והשנייה אום כלת'ום (על שמה שנקראת הזמרת המפורסמת ממצרים), איתה התחתן לאחר מותה של רוקאייה- לכן נקרא באסלאם גם ד'ו אל-נוראיין, בעל שני האורות. ייחוסו המשפחתי של עות'מאן והיותו נציג המשפחה האומיית (Ummayad), הביאה לבחירתו ולהעדפתו על פני מועמדים אחרים במועצה המייעצת, מועצת השורא, שהתכנסה לאחר מותו של הח'ליף השני עומר בן אל-ח'טאב כדי לבחור ח'ליף (שליט) חדש לאומה המוסלמית. המשפחה האומיית בראשות המנהיג שלה במועצה אבו סופיאן, קידמה את בחירתו של עות'מאן, שהיה מועמד נוח. הפוליטיקה של אותם ימים השתלמה למי שבחרו בעות'מאן: הוא מינה את בני משפחתו המורחבת, משפחת האומיים, לתפקידים של מושלים מקומיים ואיזוריים באימפריה האסלאמית המתהווה לראשונה בהיסטוריה. הוא גם אירגן חלוקת אדמות למושלים וללוחמים, כשהטענה המרכזית של מתנגדיו הייתה שחלוקת האדמות הייתה לטובת בני משפחתו. עם זאת, עות'מאן נודע כאדם שאדוק בדתו. הדבר הבולט ביותר שעשה עות'מאן הוא המשך המערכת הפוליטית שייסד קודמו בתפקיד, הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב (השליט המוסלמי שכבש את ארץ ישראל). אנשי הסחאבה, שהיו ממלוויו הראשונים של מוחמד, התנגדו לצעדיו של עות'מאן. מתנגדים נוספים לדרכו של עות'מאן היו, כאמור, אנשיו של עלי ומשפחתו הגרעינית של מוחמד וכן בני משפחותיהם של שני הח'ליפים הקודמים. עות'מאן, כמו בני המשפחה האומיית שלו שישלטו אחרי תקופת הראשידון באומה המוסלמית, הואשמו בפחות אדיקות בדת, האשמה שעות'מאן הכחיש מכל וכל.

את תקופת שילטונו של עות'מאן ניתן לחלק לשני חלקים: החלק הראשון, בין השנים 644-650 לספירה בה שיגשג והצליח כשליט. תקופה זו הסתיימה עת פרצו חילוקי הדעות וההאשמות בשחיתות ונפוטיזם כלפי עות'מאן, בחלק השני של שלטונו של עות'מאן, בשנת 650 לספירה. הדתיים האדוקים קוראי הקוראן (קוראא') בעיר כופה פרצו במרד נגד עות'מאן בטענה כי הוא ומשפחתו המורחבת אינם מספיק דתיים. בסוריה הכריז מועאוויה, שעתיד להפוך לח'ליף הראשון של המשפחה האומיית בשנת 661 לספירה, מלחמה נגד עות'מאן וגדודיו התקדמו לעבר מקום מושבו של עות'מאן על מנת ללכוד אותו. גם ממצרים התקדמו המורדים אל עבר העיר מדינה שכיום בסעודיה בחבל החיג'אז, ודרשו את התפטרותו של עות'מאן. הוא סירב להתפטר, כשאפילו עאישה, אלמנתו של מוחמד, משתתפת במרד כנגדו. בחודש יוני של שנת 656 לספירה פרצו בנו של הח'ליף הראשון של האסלאם, מוחמד בן אבו בכר ואנשיו אל החדר שבו ישב עות'מאן, והרגו אותו בעודו קורא בקוראן. בכך הפך עות'מאן לקדוש שהיד) על ידי הסונים ולאחד מסמלי הסונה. בני משפחתו של עות'מאן האומיים לקחו את הטוניקה (קאמיס, מעין גלאבייה בצורת מעיל) שלבש עות'מאן שמוכתמת בדמו ונשבעו לנקום. לרצח של עות'מאן ולטוניקה (קמיס) שלו שהפכה אגדית יש כמה גירסאות, אבל מה שבטוח שבחירתו של הח'ליף הרביעי של האסלאם, זה שבא אחרי עות'מאן, עלי בן אבו טאלב בנו דודו וחתנו של מוחמד שעתיד להפוך לאמאם הראשון של הזרם השיעי, גרמה לתוהו ובוהו בתוך המחנה המוסלמי. אנשי המשפחה האומיית בראשות מועאווייה הכריזו מלחמה כנגד עלי תוך כדי האשמתו והאשמת מחנהו ברצח עות'מאן, והסונים מספרים כי בעת קרב סיפין בשנת 657 לספירה בין מחנה מועאוויה האומיי לבין מחנהו של עלי, (איפה שנמצאת כיום העיר א-רקה בסוריה על גדות נהר הפרת ששימשה עד לא מזמן כבירתו של דאע"ש) כשמחנהו של מועאוויה נחלש והקרב הפך לסטאטי, הוצג בפני חייליו של מועאוויה האומיים קמיס עות'מאן, כלומר הטוניקה של עות'מאן ספוגה בדמו, והחיילים נמלאו בזעם והצליחו להתגבר על חייליו של עלי ולגרש אותם משם. בסופו של דבר, עלי נרצח בשנת 661 לספירת הנוצרים ובמקומו עלתה לשילטון האימפריה האומיית בראשות מועאוויה. הסיכסוך בין שני המחנות, הסוני והשיעי, נמשך למעשה לסירוגין עד היום כשחלק מסכסוך זה היה הסכסוך ארוך השנים ורצוף המלחמות בין האימפריה העות'מאנית לאימפריה האיראנית הספווית השיעית. אגב, לשיעים יש גירסה אחרת ושונה לסיפור על הטוניקה (קמיס) של עות'מאן.


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך