המולכייה- פס הייצור של הפוליטיקאים והשגרירים

שמו של שר החוץ התורכי כיום, וזה שמיישם את מדיניות ארדואן בענייני חוץ, הוא מוולוט צ'אוושאולו, שבעבר היה השר לענייני ה(קשר עם) האיחוד האירופי. נכון שהשמות המתחרזים נשמעים כמו קריוס ובקטוס, אבל יש חשיבות גדולה למקום שבו התחנך שר החוץ הטרי, שהיה אחד ממייסדי וראשי "מפלגת הצדק והפיתוח" AKP. הוא התחנך בפקולטה למדעי המדינה של אוניברסיטת אנקרה, או בקיצור ה"סיאסל" (SİYASAL). על פניו, נשמע כמו עוד פקולטה בעוד אוניברסיטה במדינה ענקית מלאת אוניברסיטאות. העניין הוא, שלפקולטה הזו יש היסטוריה. ועוד איך היסטוריה. מקורה במוסד שהיה קיים באיסטנבול, ונפתח בינואר 1859, בימיו של הסולטאן עבד אל מג'יד הראשון, שקידם את הרפורמות שהחל בהן ביתר שאת קודמו, מחמוד השני, ומטרתן העיקרית הייתה: למרכז את השילטון באימפריה ולהתאים את ניהולה ואת המבנה האדמיניסטרטיבי שלה לדרכה של אירופה, על מנת שהיא לא תפגר מאחור אחר מדינות היבשת. במסגרת הרפורמות האלה, היה צורך לחנך את המושלים ואת אנשי המינהלה (או בניסוח מודרני יותר, עובדי המדינה) כיצד להתנהל לפי סטנדרטים מודרניים, תוך שמירת נאמנות לשילטון המרכזי. לשם כך, הוקם באיסטנבול בית הספר לשירות המדינה, שנקרא בתורכית עות'מאנית מכתב-י מולכייה, וזה נכתב כך בכתב תורכי מודרני:Mekteb-i Mülkiye.
בבית הספר, שהיה במקורו תיכון, ניתנו, כאמור, הכלים הטובים ביותר לעובדי המדינה והמושלים של האימפריה איך להתנהל. התחומים של כלכלה פוליטית, מינהל, לשון ולוגיקה. לבוגריו הובטחה משרה בשירות המדינה.
באופן אירוני, בית הספר הזה היווה את "פס הייצור". לפוליטיקאים המובילים של תורכיה המודרנית בראשית דרכה-כולל ראשי ממשלות ושרים בכירים. גם שופטים, שגרירים-והרבה, עיתונאים, אומנים ומובילי דעת קהל יצאו מבית הספר הזה. הסולטאן עבד אל-חמיד השני הפך את בית הספר מתיכון לאוניברסיטה לכל דבר ועניין, וקבע כי שפות זרות, בייחוד השפה הצרפתית שהייתה באותם ימים שפת הדיפלומטיה בכל העולם, כמו האנגלית בימינו, צריכות להילמד באוניברסיטה.
בשנת 1936, עם הקמת הרפובליקה התורכית, הועבר בית הספר מהבירה לשעבר איסטנבול לבירה החדשה אנקרה. בשנת 1950 עברה המולכייה להיות פקולטה בתוך אוניברסיטת אנקרה, כשהיא ממשיכה להיות הפקולטה היוקרתית והמובילה ביותר במדינה להכשרת עובדי מדינה ופוליטיקאים. כעת, קוראים לה "סייאסאל".
מסורת עתיקה של ה"מולכייה", שנמשכת עד היום, היא "חג הפרה". בתורכית המילה "אינק", פרה, מקבילה למילה שאנו מכירים אותה בתור "חנון". בחג הזה, פעם בשנה, לוקחים את הסטודנט המצטיין של הפקולטה- או מה שאנו מכירים בתור "מצטיין דיקאן"- ומצעידים אותו ברחבי העיר כשהוא רכוב על פרה.
למוסד ה"סיאסאל/מולכייה" יש חשיבות כה רבה בתורכיה ודימוי של מייצר פוליטיקאים מוכשרים, עד כדי כך שהצבא, לאחר ההפיכות של 1960 ו-1980, פעל לסילוק סטודנטים מהאוניברסיטה שהסתמנו כפוליטיקאים מובילים בעתיד, עד כדי התנכלות למחזורים שלמים.
כיום תחומי הלימוד בפקולטה הם כלכלה,מימון, יחסים בינלאומיים, מינהל ציבורי ומינהל עסקים.
אפילו עבדאללה אוג'לאן, מנהיג מחתרת "מפלגת הפועלים הכורדית PKK", הוא בוגר האוניברסיטה מחד, ומאידך ישנם בוגרים שהפכו למנהיגים במפלגות ימניות קיצוניות אולטרה-לאומניות, וכמובן במפלגתו האסלאמיסטית של ארדואן.
ולמי ששואל אקדים תשובה: הנשיא ארדואן וראש הממשלה לשעבר דאווטאולו אינם בוגרי ה"מולכייה".


קצת

האתר של דף הפייסבוק "אני יודע שאני לא יודע" עוסק בהיסטוריה, טלנובלות, פוליטיקה, מזרח תיכון, עיתונות וטלוויזיה פרטי יצירת קשר: דף פייסבוק של האתר: אני יודע שאני לא יודע דף פייסבוק נוסף: Histerio Harun טוויטר: Histerio5@ כתובת מייל וגוגל פלוס: histerio33@gmail.com

מחכה לתגובתך