שלום שוב,הוספת קו
אני ממשיך את מילון המושגים:

1. שאהזאדה- נסיך.

2. (שם כלשהו, למשל מאהידווראן או חדיג'ה) סולטאן: שם של אדם שקשור לסולטאן, בדרך כלל מבני משפחתו. כמו למשל מאהידווראן סולטאן: משמעו מאהידווראן של הסולטאן. חדיג'ה של הסולטאן.

3. ואלידה סולטאן: אמו של הסולטאן.

4. ואקף (בתורכית VAKIF): קרן תרומות שההכנסות ממנה מוקדשות לתמיד למטרת צדקה, שהוגדרה על ידי מייסדה. יכול גם להיות קרקע שהוקדשה. נקרא בעברית "הקדש". בדרך כלל ואקפים כללו מסגד, בית יתומים, בית תמחוי (מקום שנותן מנות חמות לעניים) ובית ספר דתי- מדרסה בערבית ובתורכית.

5. תימאר (שיטת חלוקת קרקעות ומיסוי באימפריה)- "השגחה", "השגח", אחוזה (כלומר טירה גדולה של האדון, מבנים של משרתים ובני בית, והרבה שטחים חקלאיים שרובם מניבים) ששווייה פחות מ-20 אלף אקצ'ה (ביבול, בהכנסות מינוס הוצאות וכו') בשנה, שתמכה בפרשים או במספר ספציפי של מגויסים לצבא. זו הייתה חלוקת הקרקעות במחוזות של האימפריה. שיטה זו הונהגה בין המאות ה-14 ל-16. תימאר גדול נקרא "זעאמת" (zeamet), וערכו היה יותר מ-20 אלף אקצ'ה לשנה. עוד בימי מהמט הכובש שיטה זו דעכה, והוחלפה ב"אילתיזאם" iltizam- שיטת חלוקת קרקעות חדשה שבה היה בעל חווה, שלו היו איכרים שעבדו אצלו, והוא שילם במס ובתוצרת חקלאית לסולטאן. האילתיזאם- התחייבות בערבית ובתורכית עותמאנית- היה המחויבות של בעל החווה לתשלום מיסים וציוד לסולטאן. האילתיזאם הייתה שיטת חלוקת הקרקעות הנפוצה בתקופת סולימאן, כשהתימאר היה נדיר. בהמשך התפתחה שיטת אילתיזאם זו, שהייתה עונתית, לשיטה קבועה בשם "מאליכ-האנה", וזאת בסוף המאה ה-17.

6. פירמאן-צו מהסולטאן, הוראה כתובה וחתומה מהסולטאן.

אופן ביטוי אותיות בתורכית, שכתובה ונשמעת החל מ-1928 באותיות לטיניות, כמו למשל אנגלית.
השפה התורכית שייכת לשפות האלטאיות, שמקורן, כמו מקורם של התורכים עצמם, במרכז אסיה (איפה שלמשל קזחסטן, אזרבייג'אן, חלק מהקווקז וממונגוליה). באותה משפחה נמצאות יחד עם התורכית המונגולית, היפנית, ההונגרית והפינית. לא התורכים ולא השפה התורכית מקורם בתורכיה של היום, כלומר בתת היבשת האנטולית. במקור תת היבשת האנטולית הייתה של עמים יווניים, ושל החיתים בימי קדם.

בתורכית מודרנית יש מילים שנכתבות באותיות שנראות לא מובנות, כמו אותיות לטיניות עם צ'ופצ'יק מעליהן או מתחתן. מדובר באותיות שהתווספו לכתיבה הלטינית הידועה,כמו הכתיבה האנגלית, ב-1928. אסביר זאת:
ş- מבוטא כאות "ש'" כמו במילה "פאשה".
ç- מבוטא כ-צ' כמו במילה "צ'פחה".
ğ- אות א' נחה, כמו האות החמישית במילה ארדואן.
ü- מבוטא כאו כמו כמילה אוכף, או ב"לו" במשפט "לו הייתי רוטשילד".
ı- האות i באנגלית ובלטינית בלי נקודה מעליה, מבוטא כמו התנועה של "מק" במילה "מקדונלד'ס". למשל השם בתורכית "נאמיק" מבוט בעצם כ"נאמק".
ö- "או" מודגשת, כמו במילה "עורב".
למרות האותיות ı,ö, ü בתורכית קיימות האותיות i,o,u רגילות והן נשמעות כמו באנגלית. u רגילה מבוטאת כמו ה"או" במילה "אולי" במשפט "אולי הפעם".