בפוסט זה אני רוצה לדבר על סלים הראשון,YAVUZ SELIM, שנודע בכינויו "הקשוח" או "האכזר" וגם "האמיץ" אביו של סולימאן, ששלט באימפריה כסולטאן התשיעי בין השנים 1512-1520, במשך 8 שנים. הוא חי 54 שנים, בין 1466 ל-1520. הוא נודע בשל שפמו הארוך, ממש כמו של רס"ר משמעת בצבא, ובשל קשיחותו ואכזריותו. דמותו הופיעה בסידרה לראשונה שלשום.

סלים נולד באמסיה שבתורכיה בשנת 1466. אביו היה הסולטאן ביאזיד השני ולשפחתו המועדפת עליו ממוצא יווני, גול-בהאר (פרח האביב) סולטאן. בשנת 1494 בחר לו את נסיכת קרים, עיישה חפזה, למועדפת עליו, והיא ילדה לו את סולימאן באותה שנה. בסך הכל היו לו 4 בנים, ששלושה מהם מתו בגיל צעיר, וחמש בנות, כשבנותיו האטיג'ה, בייהאן, שאה ופאטמה מוזכרות ותוזכרנה בסידרה הזו.

בשנת 1512 עשה דבר מדהים: הוא הדיח את אביו, הסולטאן ביאזיד השני, בעודו בחייו (ביאזיד מת זמן קצר לאחר מכן), כלא ורצח את שני אחיו שהיו מתחריו העיקריים, השאהזאדה אהמת (אחמד), שהיה יריבו העיקרי, והשאהזאדה קורקוט. כמו כן הרג את אחייניו ואחייניותיו. בשל אכזריותו זו הוא נודע בכינוייו שציינתי למעלה. כמו כן, הוא הוציא להורג ורדה ברבים משריו ובווזירים הגדולים שלו.

הוא היה אף מצביא צבא מזהיר שידע לשלוט בקפידה בצבאו וחייליו העריצו אותו מאוד. ממש רס"ר משמעת. את מסעות המלחמה שלו ערך באיזור שמוכר לנו היטב: נגד הפרסים והממלוכים באיראן, בסוריה, עיראק, ארץ ישראל ומצרים של היום. את הפרסים שהיו בשלטון המשפחה הספווית שהשתייכה לעדה השיעית באסלאם הביס וטבח בחייליהם, אך כמובן לא כבש את איראן. הוא הצליח לכבוש את כל המרחב מסוריה דרומה עד מצרים כולל.

גולת הכותרת של מסעות המלחמה שלו הייתה בשנים 1516-1517, עת הביס את הסולטאן הממלוכי וכבש את ארץ ישראל, מצרים ואת מרחב הערים הקדושות לאסלאם מכה ומדינה, בסעודיה של היום. הוא אף קיבל מהח'ליף (שנחשב סמלית למנהיג הפוליטי של אומת האסלאם), שישב בקהיר והיה שייך לעבאסים (משפחה שמיוחסת למוחמד, שהח'ליפים שלה היו בתפקידם עוד משנת 750 לספירה), את תוארו. מעתה נודע הסולטאן העותמאני גם כח'ליף האסלאם ואמיר המאמינים המוסלמים. כמו כן, השריף (מושל) של מכה נתן לו את תואר "מגן שני המקומות הקדושים", תואר שמחזיק בו כיום מלך סעודיה.
לפי אגדה שסופרה, ניסה סלים לחסל את בנו היחיד ויורשו, סולימאן, בעת ששלח לו ממסע המלחמה סוודר קאפטן מורעל. אימו של סולימאן סיכלה את המזימה. ניסיון זה השפיע על סולימאן במשך כל חייו, ובייחוד על יחסו לבנו, מוסטפא, שמזכיר מאוד את סלים במראהו ובהערצת החיילים אליו.

תאוות הכיבושים של סלים עצמו לא ידעה מנוח. למרות שכיבושיו היו מרוכזים במזרח התיכון, הוא לא וויתר על אירופה. בשנת 1520 יצא למסע מלחמה בהונגריה, ותוך כדי המסע מת בשל זיהום (או סרטן) בעור.