הפרק של היום, 13 באפריל, היה סוער ביותר: אני אתחיל מהסוף. קודם כל, אנשיו של איסכנדר צ'לבי מצילים את ניגאר כלפה מהוצאה להורג ומביאים אותה להורם. הנסיך מוסטפא נפרד מאהובתו הלנה היוונייה ויוצא לכיוון הארמון, שם ישמש עוצר-ממלא מקום השליט-בעל כורחו בעת מסע המלחמה. בינתיים, הסולטאן קושר את עצמו יותר ויותר לפירוזה היפה, בה בעת שמראים את השליט שלה, השאה טאהמאספ שליט איראן הספווית, נחוש להגן על תבריז בירתו. עפיפה האטון קושרת קשר להטעות את הורם: מעלה את נסטיה האטון, שניצלה מציפורניה של הורם, על מנת להטעות את הורם, לקומת חביבות הסולטאן. בה בעת שהחשודה האמיתית, פירוזה, מתחבבת גם על מיהרימה, שהופכת אותה למשרתת החביבה עליה, ועל הורם, כשהיא מוצאת מזור לכאבי הגב של הנסיך התינוק ג'יהאנגיר. לקראת בוא הסולטאן למסע המלחמה, השתן עולה לאיבראהים עוד יותר לראש והוא בטוח שהוא ימחץ את הספווים.

ועכשיו, לכבוד פירוזה, אני אספר לכן ולכם מיהם הספווים פטרוניה:

זה נכון שהספווים שלטו באיראן, זה נכון שהספווים קבעו את גבולותיה של איראן עם תורכיה עד היום וזה נכון שהספווים הפכו את האסלאם בגירסתו השיעית לדתה הרשמית של איראן. אבל הספווים היו מסדר דתי ששלטה בו משפחה ממוצא… תורכי (ליתר דיוק, תורכמני). בראשית האלף השני לספירה החלה נדידה של עמים תורכיים שמוצאם ממרכז אסיה לכיוון מערב. חלקם הגיעו לתת היבשת האנטולית, כלומר הצד האסייתי של תורכיה של ימינו, חלקם לצפון איראן של ימינו, באיזור שנקרא אזרבייג'אן האיראנית, וחלקם אף רחוק יותר. באנטוליה התבססה המשפחה העותמאנית, של בני עותמאן, ובאזרבייג'אן התבססה המשפחה הספווית. השליט הבולט של הספאווים היה אסמאעיל הראשון, שחי בין השנים 1447 ל1524. הוא קבע את האסלאם השיעי לדת המדינה, השתלט על אזרבייג'ן האיראנית (כיום איראן היא חיבור של אזרבייג'אן האיראנית, פרס וח'וראסאן) והכריז על עצמו כשאה. בשנת 1514 התחולל קרב מכריע שקבע את גבולות איראן עד היום, בין הספווים לעותמאנים בראשות הסולטאן סלים הקשוח: קרב צ'לדיראן, שבצפון מערב איראן של היום. סלים ניצח ואסמאעיל הובס, הגבולות בין תורכיה לאיראן נקבעו עד היום, ומאז מעמדו ובריאותו של אסמאעיל הידרדרו. בשנת 1524 בנו טאהמאספ מונה לשאה במקומו.
אסמאעיל והספווים בכלל נודעו בכך שפיתחו מאוד את תחום השירה בפרסית, וכן את הלימודים ההומניים.
הספווים המשיכו לשלוט באיראן עד 1736. בשנת 1598 עברה הבירה הספווית לאספאהאן, בשטח הפרסי של איראן, וכך איראן קיבלה את אופייה ה"פרסי", שהתחזק על חשבון זה ה"תורכי". על תוצאות הקרב מול אבראהים, שבו היה טאהמאספ נחוש לנקום את תבוסת אביו, לא ארחיב יותר מדי, כדי לא ליצור ספוילר.

שלום לכל המאושרות והמאושרים מכך שהקרצייה הזאת עפה לה מהסידרה, להבדיל כמובן מהשחקנית היפהפייה שמשחקת אותה.

אני רוצה להרחיב קצת על מה שדיברו היום בסידרה. כידוע לכולם, ריגול הוא טקטיקה חשובה ביותר גם בין אויבים וגם בין בני ברית, על מנת לשמור על יתרון אסטרטגי ולנצח במלחמות. הסיפור של פירוזה נראה כהמצאה בסידרה, אך מדובר רק לגבי הסיפור הספציפי עצמו. גם בתקופת סולימאן, כשבאירופה התרחש הרנסנס- ההתעוררות לאחר ימי הביניים האפלים, ריגול הדדי בחצרות מלוכה היה ממש חלק מכללי המלחמה. וזה היה גם תפקידה של פירוזה. נטען אמנם שלא הייתה מרגלת, אך לפי החיזיון שרץ אצלה שוב ושוב היא ודאי הייתה מרגלת, פשוט אבראהים פאשה עשה הכל כדי להגן עליה. מסיבה זו אמר שהיא אינה מרגלת. ריגול שהגיע עד הרמות הגבוהות ביותר אצל האויב קרה גם קרה.

סיפור ידוע הוא בימי מלחמת העולם הראשונה, כשנטען שהגרמנים הפעילו את רספוטין, נזיר שניהל רומן עם אישתו של הצאר, כלומר קיסר רוסיה, ובכך תימרן את מהלכי הרוסים מול הגרמנים לכישלון. הסיפור עולה שוב ושוב לרגל מאה שנים למלחמת העולם הראשונה. מלחמת העולם הראשונה, למי שלא ידע, הייתה המלחמה האחרונה בעיקר באירופה בין אימפריות, שבראשן עמדו קיסרים ומלכים. לאחר מלחמה זו המשפחות האימפריאליות- משפחת הבסבורג (שאזכיר אותה בהמשך, הייתה הדומיננטית משלהי ימי הביניים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה באירופה), משפחת רומנוב הרוסית, משפחת עותמאן התורכית, וכפועל יוצא אפילו משפחת קאג'אר הפרסית, שהדיחה את המשפחה הספווית (גם הקג'ארים היו תורכים במוצאם. המשפחה השאהית שבאה לאחר מכן, הפהלבים- או הפהלווים- היו ממוצא פרסי מקורי יותר אבל זה לא מנע מהם להיות מודחים על ידי ח'ומייני בשנת 1979) ירדו מגדולתן. בכך הקיץ הקץ על עידן האימפריות. שוב, לריגול ברמות הגבוהות ביותר היה חלק חשוב בנפילת האימפריות הללו.

כיום ישנו ניסיון להחיות את האימפריות- ולדימיר פוטין מצד אחד שמנסה להחיות את האימפריה הרוסית, טייפ ארדואן שמנסה להחיות את האימפריה התורכית אך הפעם עם מעורבות סמלית בלבד של בית עותמאן וכמובן הסינים שהיא אימפריה מתעוררת מחדש ואפילו זמירות שנשמעות מהממשלה היותר לאומנית שמכהנת כיום ביפן על חידוש האימפריה היפנית.

אני חושב שכמו לפני 100 שנים, כשהיו רספוטין והמרגלת המפורסמת מאטה הארי- מדינות וכמובן מנהיגים שזוממים לחדש את תפארת האימפריות שחרבו לפני 100 שנים משתמשים באלמנט הריגול. כמו שכתוב בתנ"ך: "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".
ובאשר לפירוזה? מה שמפתיע מאוד בעלילה הוא כיצד הסולטאן, שראה את הקעקוע כמובן כי היא הרי הייתה המאהבת שלו, לא שם לב למשמעות שלו. כי הרי החשוב ביותר למנהיגי אימפריות ומדינות הוא "דע את אויבך". ובדיוק בשביל זה קיים הריגול. ג'יימס בונד, הרי, הוא דמות פיקטיבית אך הוא היה מבוסס על דמות אמיתית.