ניאו עותמאניזם

צאצאי סולימאן: המשפחה העות'מאנית כיום

למי שלא יודע, לאחר תבוסת העותמאנים במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918 מונה הסולטאן מחמד ה6 שכינויו "ואחד אל-דין", מייחד הדת, לסולטאן. באותה שנה האימפריה נקרעה בין שילטון זר זמני יווני בריטי- תוצאות של כניעת העותמאנים במלחמה, לבין הלאומנים בראשות מוסטפא כמאל, קצין צבא לאומני תורכי שלקח יוזמה והחל להילחם מלחמת עצמאות בשילטון הזר, שהסולטאן שישב

סופו של הניאו-עות'מאניזם?

את המאמר הזה כתב מוראט י. בעיתון התורכי "הוריית". אני מביא את המאמר מתורגם לעברית. הסיור באפריקה של נשיא תורכיה, טאיפ ארדואן, שכיסה את סודן, צ'אד ותוניסיה, התקיים מיד לאחר מהלך מוצלח באו"ם, שבו מילא תפקיד חשוב בכך שהניע את ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי (OIC) נגד הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל. לפני ההתנגדות של 128

הניאו עותמאניזם והסדרות התורכיות

מדיניות ה"ניאו עותמאניזם", שהיא מגמה של ממשלת תורכיה הנוכחית, שעומד בראשה אותו אדם משנת 2002 להחזיר את תורכיה להיות מעצמה מדינית, צבאית, כלכלית ותרבותית באה לידי ביטוי גם בטלנובלות התורכיות. החל מאמצע העשור הקודם, של ראשית שנות האלפיים, נפוצות אופרות סבון תורכיות בכל רחבי המזרח התיכון, כשהמפורסמות שבהן הן הבאות: "מנקשה וחליל", "אזל (שלדעתי פחות