אני רוצה לספר היום על סאפייה סולטאן, שדמותה הופיעה בסוף הסידרה המקורית של "הסולטאן" ("המאה המפוארת"), וגם מופיעה כדמות מרכזית בסידרה "קוסם סולטאן" ("המאה המפוארת- קוסם").
מקום הולדתה ומשך חייה של סאפייה סולטאן לא ברורים במאת האחוזים, וסוגיות אלה משמשות מקור לויכוח בין חוקרים רבים. ישנן כמה גירסאות לגבי חייה ומקום הולדתה של סאפייה סולטאן: הגירסה הראשונה טוענת שסאפייה נולדה באי קורפו, כיום ביוון, בשנת 1548, אי שהיה שייך באותה תקופה לרפובליקה הוונציאנית. גירסה שנייה מתארת את סאפייה סולטאן שנולדה באלבניה, בכפר רזי שבהרי דוקאג'ין. שמה המקורי היה סופיה. גירסה זו טוענת שיש כאלה שנוטים לבלבל אותה עם חמותה, נורבאנו, ולטעון שגם היא הייתה ונציאנית, בתו של מושל האי קורפו. אבל במציאות היא אלבנית נוצרייה.
בשנת 1562, בהיותה בת 12, נתפסה בידי פיראטים, והובלה כשפחה לארמון הסולטאן. שנה לאחר מכן אחותו של הסולטאן סולימאן, מיהרימה סולטאן, הציגה אותה לפני נכדו של אחיה, הנסיך מוראד, שעתיד להפוך לסולטאן מוראד השלישי. היא התאסלמה ושמה שונה מסופיה לסאפייה. בגיל 16 היא הרתה למוראד, וילדה את בנו, שלמרבה ההפתעה היא קראה לו מהמט (שם שהיה בעייתי, היות ונסיכים שנקראו מהמט לאחר הסולטאן מהמט השני לא זכו לתוחלת חיים ארוכה….). אותו מהמט, שכזכור עבר טקס ברית מילה מפואר מאוד, הגדול בתולדות האימפריה, יהיה גם הנסיך היחיד מאז הסולטאן מהמט השני שזוכה להגיע לסולטאנות, והוא עתיד להיקרא הסולטאן מהמט השלישי.
מוראד וסאפייה ניהלו יחסים מונוגמיים, זאת אומרת שסאפייה הייתה האישה היחידה בחייו של הסולטאן מוראד השלישי, מה שגרר עימותים קשים בינה לבין חמותה, נורבאנו סולטאן. נורבאנו דרשה ממוראד שייקח לו שפחות נוספות, כדי להעשיר את השושלת בצאצאים, ואף טענה שסאפייה כישפה את מוראד וגרמה לו לאימפוטנציה על מנת שמהמט יישאר בנו היחיד. אחותו של מוראד, אסמהאן, פתרה את הבעייה, הציגה בפניו שתי שפחות יפות והוא נענה. מהן נולדו לו 20 בנים ו27 בנות נוספות. לאחר מות נורבאנו (שיש הטוענים כי סאפייה הרגה אותה), הפכה סאפייה שוב לאישה היחידה בחיי מוראד, והיא שניהלה בפועל את האימפריה העות'מאנית, במסגרת "סולטאנות הנשים". לאחר מות מוראד ב1595- מבלי שאי פעם נישא לסאפייה בטקס דתי, הפכה סאפייה ל"ואלידה סולטאן", אמו של הסולטאן החדש מהמט השלישי וכוחה התחזק עוד.
בהיותה ואלידה סולטאן, מנהלי האימפריה בפועל היו סאפייה וגזאנפר אגא הידוע, שהיה הסריס הראשי עוד מימי סלים ונורבאנו. היא קיבלה משכורת יומית גדולה מאוד ואף גרמה למהמט למנות את חתנה, אבראהים פאשה (לא זה הידוע מימיו של סולימאן), לווזיר הגדול.
אישה יהודייה, שמעמדה בהרמון היה קירה (סוכנת כלכלית, גזברית ההרמון)- מתווכת בין השפחות לבין העולם החיצון במיוחד מבחינת אספקת ציוד וכסף לחיי היומיום שלהן, ששמה היה אספרנסה מלכי, גרמה למשבר הכי גדול בחיי סאפייה כוואלידה סולטאן.
אספרנסה צברה כוח רב, עד כי גרמה לחיילים למרוד כנגד הסולטאן ואימו (שמינתה את אספרנסה ונתנה בידיה כוח רב). בסופו של דבר, דוכא המרד ואספרנסה ובנה הוצאו להורג על ידי החיילים. בסופו של דבר, סאפייה הורתה לבנה לתת סמכויות חתימה על צווים לידי הווזיר הגדול, על מנת שלא יחשדו בהשפעתה הרבה על בנה.
ביחסי החוץ של סאפייה, שכמובן היו יחסי החוץ של האימפריה כולה, היא נקטה מדיניות פרו ונציאנית וגם פרו אנגלית: ניהלה חילופי איגרות ומתנות עם המלכה האנגלייה אליזבת הראשונה.
כמובן, לסאפייה היה עימות נרחב עם כלתה על כוח בארמון, והיא גרמה להוצאתה להורג בשנת 1602 של נכדה, מחמוד, שטען לכתר. בשנת 1603 מת מהמט השלישי, ובנו, אהמט (אחמד) הראשון עלה לתפקיד הסולטאן. החל מתקופת אחמד הראשון, בשל המסורת שעל הטוען לכתר לחסל את כל אחיו על מנת שיהפך לסולטאן, מה שאהמט עשה לאחיו משפחות אחרות וגם מהמט- "בסיטונאות", הוחלט להקים את ה"קאפס", הכלוב, אגף סגור בארמון טופקאפי שבו הוחזקו בהסגר עם "תנאי חמישה כוכבים" כל האחים שטענו לכתר, ולחדול ממסורת ההרג.
לגבי גורלה ומותה של סאפייה סולטאן הדעות חלוקות, ולסלי פירס, החוקרת שכתבה ספר מאוד מפורסם על ההרמון האימפריאלי העות'מאני טוענת שסאפייה סולטאן הוגלתה לארמון הישן באדירנה על ידי הסולטאן מהמט השלישי, שם מתה בשנת 1619, בגיל 71- ואני נוטה לקבל את גירסתה של פירס, היות ומומחיותה בנושאי ואלידה סולטאן וההרמון ידועה מאוד. את שנותיה האחרונות מנסים החוקרים להשוות עם שנותיה של האלימה סולטאן, אמו של הסולטאן מוסטפא הראשון. גירסה אחרת ופחות פופולרית טוענת כי היא הוגלתה ב1604 ומתה ב1605.
על שמה של סאפייה סולטאן נקרא מסגד "אל-מאליכה סאפייה" (מערבית: "המלכה סאפייה") בקהיר. כמו כן, סאפייה אחראית על בניית "המסגד החדש" ברובע אמינונו באיסטנבול. היא נקברה לצד בעלה, הסולטאן מוראד השלישי, בכנסיית הגייה סופייה (שכמובן, לא נקראת על שמה) באיסטנבול.
