Tag Archives: עות'מאנים

battle-of-mohacs-in-hungary-on-august-29-1526

האימפריה העות'מאנית – ציר הזמן המלא

(מקור: סיפרו של ג'ייסון גודווין באנגלית על האימפריה העות'מאנית)

שנת 1280: עות'מאן בן ארטורול, מייסד השושלת העות'מאנית, נולד.

שנת 1349: העות'מאנים דוהרים לעבר יבשת אירופה ומתחילים לכבוש שטחים ממנה.

שנים 1346-1353: "המגיפה השחורה" באירופה ובאימפריה העות'מאנית

שנת 1361: העות'מאנים כובשים את אדריאנופול, כיום אדירנה, והופכים אותה לבירתם.

שנת 1402: הסולטאן ביאזיד הראשון נלקח בשבי על ידי תימור-לנג המונגולי באנקרה. מכאן נוצר ואקום שילטוני שמוביל למאבקי כוח על השילטון במשך 11 שנים.

שנת 1448: קרב קוסובו השני, העות'מאנים מקבעים את שילטונם בהרי הבלקן.

שנת 1453: הסולטאן מהמט הכובש כובש את קוסטנטינופול (איסטנבול, שנוסדה בשנת 330 לספירה בשם ביזנטיון), בירת אימפרית רומא המזרחית (הביזנטית). העיר הופכת לבירה העות'מאנית.

שנים 1454-1481: יוון, טרבזונד וחצי האי קרים נופלים בידי העות'מאנים. מתחילה למעשה "המאה המפוארת" בתולדות האימפריה.

שנת 1517: הסולטאן סלים הקשוח כובש את סוריה ואת מצרים.

שנת 1521: הסולטאן סולימאן המפואר כובש את בלגראד.

שנת 1523: הסולטאן סולימאן המפואר כובש את רודוס.

שנת 1526: קרב מוהאק והבסת ההונגרים המורדים.

שנת 1529: המצור הכושל הראשון על וינה.

שנת 1566: מות הסולטאן סולימאן, קוסטנטינופול-איסטנבול היא העיר הגדולה באירופה עם חצי מיליון תושבים.

שנים 1566-1637: "סולטאנות הנשים": ה"ואלידה סולטאן" (אימו או סבתו או אחותו של הסולטאן שולטות בפועל באימפריה העות'מאנית).

שנת 1571: קרב לפאנטו, התבוסה הגדולה של הצי העות'מאני.

שנת 1606: הברית עם אוסטריה שהופכת את הקיסר האוסטרי לשווה במעמדו לסולטאן העות'מאני.

שנת 1609: מתחילות העבודות לבניית המסגד הכחול באיסטנבול.

שנת 1622: היניצ'רים (חיל הרגלים המובחר) מדיחים את הסולטאן עות'מאן השני.

שנים 1623-1640: הסולטאן מוראד הרביעי מחזיר את הסדר והחוק לאימפריה.

השנים 1645-1669: המצור על בירת כרתים שבידי הוונציאנים.

שנת 1683: תבוסת העות'מאנים במצור השני על וינה.

שנת 1699: שלום קרלוביץ- העות'מאנים מאבדים את איזור הפלופונס, הונגריה, פודוליה ואזוב לידי אויביהם הנוצרים.

השנים 1720-1730: הדיפלומטיה העות'מאנית פועלת, שגרירים עות'מאניים ראשונים נשלחים לבירות המערב. "תקופת הצבעונים".

שנת 1730: מרד בפאטרונה נגד מיסוי והשפעות המערב, הסולטאן אהמט השלישי מודח ותקופת הצבעונים מסתיימת.

שנת 1739: שלום בלגראד מחזיר את העיר לידי העות'מאנים. הרוסים נאלצים לחתום על חוזה נפרד.

שנת 1769: עוד פעם מלחמה בין העות'מאנים לרוסים.

שנת 1774: שלום קוצ'וק קאיינארג'י התבוסתני בין העות'מאנים לרוסים.

שנת 1779: הרוסים מספחים את חצי האי קרים.

השנים 1799-1815: תקופת נפוליאון, פלישת האימפריה הצרפתית למצרים.

שנת 1815: קונגרס וינה.

שנת 1826: תחילת תהליכי הרפורמה וההתמערבות של הסולטאן מחמוד השני, הצבא העות'מאני הופך למודרני והסולטאן מחמוד השני טובח ביניצ'רים. (באותה מאה במקביל נטבחו במקביל החיילות המובחרים של מצרים- הממלוכים ואף הסמוראים המובחרים ביפן בשל תהליכי התמערבות ומודרניזציה שעברו צבאות המזרח הקרוב והרחוק).

שנת 1828: העות'מאנים מצווים לחבוש תרבוש (פז), יחד עם רפורמות בתחום המשפטי, הצבאי והמינהלי שמטרתן לקרב את העות'מאנים למודל המערבי.

שנת 1830: עצמאותה של יוון (בשטח מצומצם ממה שהוא היום).

שנת 1839: הצו הנאצל העות'מאני (חט-י שריף)- רפורמות ליברליות בנוסח מערבי באימפריה. כל נתיני האימפריה בלי הבדל דת וגזע מוכרזים שווים.

השנים 1853-1856: מלחמת קרים בין האימפריה העות'מאנית יחד עם אנגליה וצרפת כנגד רוסיה.

שנת 1875: האימפריה העות'מאנית מכריזה על פשיטת רגל. מרידות בבלקנים.

שנת 1878: הסכם ברלין, שאליו העות'מאנים לא מוזמנים- בולגריה מקבלת אוטונומיה חלקית.

שנת 1895: הטבח הגדול הראשון בארמנים, מקדוניה שהיא הפרובינציה העות'מאנית האחרונה בבלקנים, קורסת תחת מלחמת אזרחים.

שנת 1908: מהפיכת "התורכים הצעירים" באימפריה העות'מאנית, האימפריה הופכת למונארכיה חוקתית, ניצחון "הוועד לאיחוד ולקידמה" שהופך לשליט בפועל של האימפריה, בולגריה מכריזה עצמאות וכרתים מתאחד עם יוון העצמאית.

שנת 1909: ניסיון הפיכת נגד אסלאמית נכשל באימפריה, הסולטאן עבד אל חמיד השני מודח והאימפריה הופכת למונרכיה חוקתית עד 1923. הסולטאנים החדשים מעתה ואילך דמויות ייצוגיות בלבד.

שנת 1912: סרביה, יוון ובולגריה תוקפות ביחד את האימפריה העות'מאנית- מלחמת הבלקן הראשונה.

שנת 1913: מדינות הבלקן המנצחות נלחמות האחת בשנייה במלחמת הבלקן השנייה, העות'מאנים כובשים מחדש את אדריאנופול-אדירנה.

השנים 1914- 1918: האימפריה העות'מאנית נגררת למלחמת העולם הראשונה ומתייצבת לצד גרמניה, דבר שמוביל לתבוסה. הנהגת "הוועד לאיחוד ולקידמה" כושלת ומתפזרת. מלחמת אזרחים בהמשך שהופכת למלחמת העצמאות התורכית בעיקר מול יוון. מהאימפריה הגדולה נשאר רק השילטון בתת יבשת אנטוליה וגם הוא מעורער.

השנים 1918-1921: מוסטפא כמאל אתאתורכ נלחם להקמת מדינה תורכית בשטח תת יבשת אנטוליה-ומנצח.

שנת 1922: הדחתו של הסולטאן העות'מאני האחרון לקראת הקמת רפובליקה תורכית עצמאית.

29 באוקטובר 1923: האימפריה העות'מאנית מבוטלת רשמית, תורכיה מוכרזת כרפובליקה עצמאית וחילונית.

 

seljuks

מבוא לתולדות העמים התורכיים 8: האימפריה שהייתה לפני העות'מאנים

(c) הזכויות על הכתוב בפוסט הזה שמורות לאתר Histerio

מכירים אותם בתור "אלה שהיו לפני העות'מאנים" (הם חולקים תואר זה יחד עם הממלוכים, למעשה), אבל הסולטאנות הסלג'וקית (Seljuk) התורכו-פרסית, שמוצאה משבטי האואוז (Oğuz) התורכיים שבערבות מרכז אסיה. הסולטאנות הסלג'וקית היא שהכניסה לתודעה את המושג והתואר "סולטאן" בתור השליט הגדול, וחשיבותם הביאה לידי כך שבחרתי לכתוב עליהם אחרי שכתבתי על האויגורים ולפסוח על עמים תורכיים אחרים וכן על סיפור נדידתם של התורכים והתאסלמותם. על כך אכתוב בפוסטים הבאים, ואילו כאן בחרתי להתמקד בסלג'וקים, שהיו למעשה האימפריה התורכית המשמעותית הראשונה שנכנסה לתוך תת-יבשת אנטוליה, איפה שנמצאת תורכיה של ימינו ב"קרב מנזיקרט המפורסם". עוד מיוחד בסלג'וקים הוא שהם היו האימפריה התורכית-מוסלמית הראשונה שהגיעה לארץ ישראל, ושלטה בה מספר שנים! לכן, בגלל שמדובר בנושא ארוך, בחרתי לכתוב עליהם בכמה חלקים.
מדובר באימפריה ענקית: היא השתרעה מהרי ההינדו-קוש עד למערב אנטוליה (מערב תורכיה של ימינו), ולמעשה ממרכז אסיה עד למפרץ הפרסי/ערבי. גם ארץ ישראל הייתה תחת שילטון הסלג'וקים. מדובר באימפריה התורכית הראשונה הממשית שיצאה מאיזור מרכז אסיה, התרחבה והגיעה אל איזור המזרח התיכון ואפילו אל גבולותיה של אירופה.
שנות קיומה היו בשני שלבים: בשלב הראשון הייתה האימפריה הסלג'וקית, שהתקיימה בין השנים 1037-1194 לספירת הנוצרים, ובשלב השני, הארוך יותר והמורכב יותר, הסולטאנות הסלג'וקית של רום Rum, כלומר הממלכה הסלג'וקית של אנטוליה (בתורכית "רום" הכוונה לא למשקה, אלא ליוונים, ובמקרה זה ארץ היוונים), שבעתיד שטחה יהפוך לרובה המוחלט של תורכיה של ימינו. הסולטאנות של רום (RUMׂׂׂׂׂ) התקיימה בין השנים 1077-1308. אחת הנסיכויות הקטנות בתוך אותה סולטאנות של רום הייתה הנסיכות העות'מאנית, שבירתה הייתה סואוט, שעתידה להפוך לאימפריה אדירה אחרי הסלג'וקים.

מייסד האימפריה היה השליט התורכי החזק היה טוגרול ביי Toğrul Bey, ששלט בין השנים 1037, החל מהיותו בן 47, עד לשנת 1063. טוגרול היה נכדו של אדם בשם סלג'וק, שעל שמו נקראה האימפריה. טוגרול הצליח לאחד שבטים תורכיים שמוצאם משבטי האואוז, שהיו מצאצאי אימפריית הגוק-תורכ התורכית המערבית, לקונפדרצייה של שבטים תחת השם "סלג'וק". ביחד הם התאסלמו, כבשו את איזור ח'וראסאן שבמזרח איראן ומשם הם התקדמו יותר יותר מערבה, אל תוך אנטוליה והמזרח התיכון.

שורשיה של האימפריה הסלג'וקית נטועים בממלכת היאבגו (יאבגו Yabgu היא מילה תורכית קדומה שמציינת "שליט", אותה ירש התואר "ח'אן" Khan) של שבטי האואוז, שהתקיימה בין השנים 750-1055 לספירת הנוצרים במרכז אסיה. היא התקיימה באיזור קיגיזיסטאן וקזחסטאן של ימינו, בין הים הכספי לימת אראל ובין עמקי נהרות הסיר-דריא והצ'ואי. סלג'וק, ששירת בצבא הכוזרי, אסף את אנשיו באיזור ימת האראל והם התיישבו בנווה מדבר בעמק נהר הסיר-דריא. לסלג'וק היו כל הזמן עימותים עם היאבגו, שליט שבטי האואוז, לכן שאף לדרך עצמאית. היות והוא ואנשיו היו קרובים לאימפריות המוסלמיות, הם הושפעו מהאסלאם ובשנת 985 לספירה התאסלמו. מכיוון שמדובר בכל זאת במדבר, הסלג'וקים היו כל הזמן בחיפוש אחר מרחב להתיישב בו ולהשיג בו אוכל ומים, יחד עם לחימה כנגד אויבים שהפריעו להם. לכן הם הגיעו בנדודיהם ובמלחמותיהם לאיזור ח'וראסאן, ליתר דיוק למחוז ח'ווארזם (על האימפריה הח'ווארזמית-תורכית אכתוב בהמשך) ו"עם האוכל בא התיאבון" לעוד התרחבות, הישגים וכיבושים. באיזור איראן טוגרול ביי (Toğrul bey) , נכדו של סלג'וק ואנשיו, נתקלו באנשי האימפריה הע'זנאווית-תורכית (מבטאים אותה רזנאווית, אכתוב גם עליה בהמשך) והביסו אותם. בשנת 1037 תפסו הסלג'וקים את הערים מרוו ונישאפור, בשנת 1040 בקרב דאנדאראקאן שבמזרח איראן כמעט ונמחתה האימפריה הע'זנאווית תחת הסלג'וקים. טוגרול המשיך מערבה, אל כיוון בגדד, שהייתה בירת הח'ליפות המוסלמית תחת שילטון בית עבאס, שהיה תחת שקיעה. העבאסים הסונים רצו להיפטר מהשושלת הפרסית-שיעית שהשתלטה על איזור בגדד, הבוויים (Buwids). לכן, הם איפשרו לסלג'וקים להיכנס לבגדד בשנת 1055 לספירה ולהביס את הבוויים. את טוגרול החליף אחיינו אלפ-ארסלאן בתפקיד שליט הסלג'וקים, שעתה נקרא בתואר סולטאן (בעל רשות השילטון). השילטון באימפריה המוסלמית התחלק עתה בין שילטון ביצועי בראשות הסולטאן הסלג'וקי, ולצידו, בתפקיד ייצוגי-דתי, בעל הסמכות הדתית העליונה והמנהיג הסמלי של האומה המוסלמית, הח'ליף מבית עבאס. בשנת 1064 לספירה השתלטו הסלג'וקים על ארמניה וגרוזיה, ובשנת 1068 פלשו לשטחי האימפריה הביזנטית וכאן נזרעו הזרעים הראשונים למה שתהיה בעתיד תורכיה. אין סמל יותר טוב להתיישבות התורכית בתת-יבשת אנטוליה, שנמשכה לימי האימפריה העות'מאנית ומשם לרפובליקת תורכיה המודרנית מאשר קרב מנזיקרט בין הסלג'וקים לבין הביזנטים שהתרחש ב-26 באוגוסט 1071, תאריך היסטורי שנכנס למורשת התורכית-מוסלמית ומצויין עד היום. הקרב התרחש במנזיקרט, כיום העיר מאלאזגירט שבמזרח תורכיה. בקרב מנזיקרט לא רק שהובס הצבא האימפריאלי הביזנטי, אלא גם בפעם הראשונה נפל קיסר יווני-ביזנטי, רומאנוס הרביעי דיוגנס, בשבי הסלג'וקי-מוסלמי.
בניגוד למה שנחשב, למרות ששמו של אלפ-ארסלאן (Alp-Arslan) מזכיר את האריה, כי "ארסלאן" בתורכית משמעו "אריה", הלא הוא מלך החיות, את סמלי האריה על מבנים מסוימים לא הטביעו הסלג'וקים, כי אם הממלוכים (שלמרות היותם ממוצא תורכי, לא אכתוב עליהם בשל סיפורם הייחודי והיותם קשורים יותר להיסטוריה של מצרים).
על קרב מנזיקרט אכתוב בפוסט הבא.